עריכה: לא WSJ, אפל לא תקועה בסין

לאחר שנים של דיווח כוזב שהוכיח חוסר הבנה מוחלט של שרשרת האספקה ​​של אפל או אפילו את הערך של המומחיות התפעולית שלה, טריפ מיקל מחברתוול סטריט ג'ורנלחזר, הפעם עם סיפור על כמה טיפשה הייתה אפל שהסתמכה על הייצור הסיני וכמה נואשת מצוקתה כעת, בגלל התפרצות נגיף הקורונה. הוא טועה, הנה הסיבה.

סיפור שווא של ייצור

מיקל, יחד עם המחבר יוקו קובוטה, מדמיינים לחיים את הרעיון שאפל - מובילה על ידי המנכ"ל שלהטים קוק- תכנן בטיפשות לבסס את כל הייצור שלה בסין, וכעת הוא עצור ללא תקנה עם ההחלטה הגורלית הזו וחסר כל יכולת להעביר את הייצור למקום אחר. עם זאת, כל חלק מהטיפוס העייף הזה אינו נכון.

הסָעִיף, "טים קוק ואפל הימרו הכל על סין. ואז וירוס הקורונה פגע", מהדהד את הדיווחים הקלישאים שכבר יצאו במקומות אחרים בכך שהם מרמזים באופן דרמטי שהאופציה היחידה של אפל כעת היא "להיגמל מסין", משהו שפשוט "מאתגר מדי לביצוע. " איזה מלפפון חמוץ, אם זה היה נכון! אבל זה לא. היצירה של מיקל מציגה עובדות באופן סלקטיבי, מערבבת כשל, ומשמיטה פרטים שיפרמו את כל הנרטיב שלו.

באופן מוזר ביותר, במקום לדווח על המציאות של ההיסטוריה של אפל בסין ועל התוצאות בפועל של האסטרטגיה התפעולית של החברה בעשרים השנים האחרונות, מיקל ממציא במקום זאת את הבדיון הנדוש שקוק הימר והפסיד. כמה דרמטי! וגם פיקטיבי.

הוול סטריט ג'ורנלטוען שכאשר קוקהראשון הגיעבאפל ב-1998, החברה "הסתמכה על מפעלי הייצור שלה בארה"ב", אבל אז, "בעקבות שיטות העבודה של Dell, Compaq ומותגי מחשבים אחרים, הוא [Cook] החל לבצע מיקור חוץ ליצרנים חוזים באסיה". זה פשוט לא נכון בכלל.

מפעל ה-Mac של אפל ב-Milpitas, קליפורניה, 1984 בקירוב.

אפל עשתה פעם, עוד בשנות השמונים, כדי לבנות את חלומו של סטיב ג'ובס לבנות מפעלים אוטומטיים לייצור מחשבי מק בארצות הברית. אבל הניסיונות האלה נכשלו בצורה אסון. עד 1992 לאפל היהתריסהניסוי שלו במפעל Milpitas, קליפורניה. היה זה יורשו של ג'ובס, ז'אן לואי גאסי, שהעריך את סיכוייה של אפל לבנות מקומית והגיע למסקנה שאי אפשר יהיה לבנות מחשבים בארצות הברית פשוט כי "אין לנו תרבות ייצור: כלומר המצע, החינוך. , החניכים, קבלני המשנה".

זה לא היה בגלל שהעבודה הייתה יקרה מדי - המפעל היה ממילא אוטומטי ברובו. זה היה בגלל שאמריקה חסרה כל התשתית הדרושה לתמוך בייצור מודרני, היי-טק, וחסרה את הרצון הפוליטי להשקיע בבנייתה או בהכשרת כוח עבודה של מומחי כלי עבודה ומיומנויות הנדסיות אחרות המסוגלות לתמוך בייצור בקנה מידה גדול של דיוק מכשירים. אבל זה לא קרה ב-1998; הוא הוקם היטב בשנת 1992. מחוץ לאפל, ג'ובס עבד גם באופן עצמאי לבניית מפעל אמריקאי משלו למכונות NeXT, אשר נסגר באופן דומה ב-1993.

אלו הן עובדות מבוססות, מתועדות היטב, שאינן שנויות במחלוקת. לפרסם סיפור שטוען בבירור שאפל העבירה את הייצור שלה לסין ב-1998 בגלל שקוק היה איש הימורים זה או סתם דיווח מרושל ברצינות, או ניסיון זדוני להמציא שקר שמסוגל לתמוך בשקרים אחרים. בהתבסס על השקרים שנערמו למעלה, נראה שברור שההשתוללות הזו של ההיסטוריה נעשתה בכוונה כדי להציע שקוק תכנן כמעט לבדו את מעבר הייצור אל מחוץ לארה"ב, שהוא שקרי לחלוטין, עד כדי גיחוך.

סין השקיעה בפיתוח בסיס הייצור באזורים הכלכליים המיוחדים שלה כמו שנזן עוד בתחילת שנות ה-80, יותר מעשרים שנה לפני שהיה צורך לייצר את האייפוד. ארצות הברית לא עשתה זאת, וחברות ההיי-טק האמריקאיות הבודדות שניסו להקים ייצור בארה"ב בעצמן ללא השקעה מהממשלה נכשלו.

"טבח ותפוח" לא הימר על סין. אסיה הייתה האופציה האמיתית היחידה לייצור היי-טק בנפח גבוה בתחילת שנות ה-90. קוק שיחק את המשחק היחיד הזמין, והמומחיות התפעולית שלו הביאה לכך שנשאר יצרן אחד גדול מאוד של מוצרי אלקטרוניקה גלובליים בארצות הברית. אם אפל הייתה ממשיכה לנסות לבנות מחשבי מקינטוש בארה"ב, לעולם לא היה עידן אייפוד, אייפון לא היה קורה, והיינו נשארים עם מכשירי לינוקס מתוצרת סינית ומחשבי Tablet איומים של Microsoft מטייוואן.

סיפור שקרי של מבצעים

רק בשתי הפסקאות הראשונות, האחרונה של טריפ מיקלוול סטריט ג'ורנל חתיכת מכהמציג את הרעיון שיהירות מטופשת בצמרת ההנהגה המנהלת של אפל לא רק יצרה את "התלות של ענקית הטכנולוגיה בסין", אלא ש"מנהלים בכירים דחו את הרעיון" אפילו לחקור בניית מפעלים במקומות אחרים, מה שגרם ל"צוות מתוסכל" ו" משקיעים חסרי עצבים", יחד עם המצוקה הנוכחית של סבל מהפרעות בקורונה.

הכתבה התייחסה לנושא ה-COVID-19 כ"כישלון הגדול השלישי של אפל שם מזה שנים רבות, כולל הנשורת מהמתיחות עם ארה"ב שכללה תעריפים ומכירות אייפון איטיות מהצפוי במדינה".

כל מי שיש לו הבנה קלושה ביותר של תפעול או אפילו ניהול מוצר פשוט יצטרך לצחוק מהרעיון של "נסיגה אחת בשנה" שהוא בעיה עבור חברת הטכנולוגיה העולמית הגדולה בעולם. נראה שקשה לדמיין שרשת הפעילות הגלובלית של אפל תחווה אי פעם יום אחד מבלי שתתרחש איזושהי "נסיגה" משמעותית.

"כישלונות" הם עצם הסיבה לכך שלחברות יש עובדים והנהלה. לסכם את שלוש השנים האחרונות של אפל של בניית חומרה בשווי של כמעט רבע טריליון מדי שנה, בעיקר בסין, ככולל רק שלישיית "כישלונות" זה פשוט מופרך.

אבל למרבה הפלא, כפיפות האצבע השחצנית הזו - באופן מביך לא מודעת לכמה היא בור היא - מגיעה מאותו אדם שרק לפני כמה חודשים נזף באפל על שאכפת לה בכלל מהפעולות, ובמקום זאת העיר את החברה על כך שהיא סטתה משורשיה האמיתיים. בעיצוב מוצר פנטסטי והמצאה טכנולוגית טהורה.

רק בקיץ שעבר, מיקלאיחר את העזיבהשל ג'וני אייב מבית אפל, וכותב בצורה דרמטית שזה "מבצר את ניצחון הפעילות על העיצוב באפל", תוך שהוא גם טוען שאיי עזב בין השאר בגלל "תסכול" מכך שהדירקטוריון של אפל "אוכלס יותר ויותר על ידי דירקטורים עם רקע בפיננסים ותפעול במקום טכנולוגיה".

איך כותבים בבוז מוחלט למבצעים, ואז מסתובבים ומבקשים להציג את אפל כחסרת יכולת תפעולית, לא מסוגלת לצפות בעיות, מסרבת לגוון את הפעילות שלה, ועכשיו תקועה לחלוטין ללא אופציות כי האפשרות האמיתית היחידה הקיימת היא יציאה מוחלטת ומוחלטת מסין, דבר בלתי אפשרי בעליל!

ובפרט, איך כותבים את השטות המוחלטת הזו אחרי ששמעו מקוק עצמו שבאמת אין בעיה בסין, וש"כישלונות" הם בדיוק מה שהמבצעים נועדו להתמודד? זה התפקיד של קוק, יחד עם כל צוות מומחי התפעול שאפל מעסיקה ברחבי העולם! אם לא היו "כישלונות", אפל יכולה להיות פשוט חברת עיצוב כמו שדמיינה מיקל לפני כמה חודשים.

מיקל כלל ציטוט של קוק, שנלקח מראיון שנערך לאחרונה עםFox Business Network, שאותה הציג באומרו, "קוק ממשיך להמעיט בצורך לשנות משמעותית את שרשרת האספקה ​​של אפל", שהיא מעין השלכה של מיקל שעובד כל כך קשה כדי "לשחק את הצורך" לשנות באופן משמעותי את שרשרת האספקה ​​של אפל. .

מי יודע יותר על מה ששרשרת האספקה ​​של אפל צריכה, האיש שניהל את פעילותה של אפל במשך שנים בדייקנות ולאחר מכן הפך למנכ"ל שלה בזמן שכבשה את עולם הטכנולוגיה, או אתוול סטריט ג'ורנלסופר שחזה שוב ושוב באופן שגוי שנה אחר שנה שהאייפון הבא עומד להיות אסון "מאכזב" בגלל חוסר היכולת שלו להבין איזו שמועה בשרשרת האספקה ​​שנלחשה על ידי מישהו שהוא האמין בתמימות שהוא "מכיר את העניין"?

בינואר, מיקל כתב רק יצירה שנִתבָּע"אפל הייתה לקראת שפל. ואז הייתה לה אחת מהעצות הגדולות אי פעם", מעין הודאה לאחור שההשלכה וההשקפה שלו על אפל היו שגויות לחלוטין, אבל שהוא אפילו לא בטוח למה.

מיקל ציין בסופו של דבר במאמרו האחרון שמה שקוק למעשה תיאר הוא ש"אירועים בלתי צפויים הם פן של עסקים מודרניים" וכי "צוות התפעול של אפל ניווט בעבר רעידות אדמה, צונאמי ואתגרים אחרים". קוק גם הגדיר שוב ושוב את COVID-19 כנושא זמני שהחברה עובדת עליו, ניגוד חד מפסטיבל ההייפ המונע בתקשורת המצביע על כך שאפל לעולם לא תיצור עוד אייפון ולא יישאר אף אחד עומד לקנות אֶחָד.

רבים שכחו שאפל בנתה את אייפד 2 למרות ההרס המסיבי של שרשרת האספקה ​​שלה בצונאמי של יפן ב-2012

כְּמוֹAppleInsider צוין בחודש שעבר, שכלל את אסון 2011 ביפן שגרם להרס בשרשרת האספקה ​​של אייפד 2 - מעבר לטרגדיה של אלפי מקרי מוות וסערה כלכלית מסיבית ממש במרכז השותפים הקריטיים של אפל. מעט לקוחות אפילו הבחינו בהפרעה כלשהימופעל A5אייפד 2 מכיוון שהפעילות של אפל תחת קוק הצליחה להסתגל ולבנות במהירות את הטאבלט מהדור השני על רקע תחרות עזה של מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סמסונג, מוטורולה, נוקיה, בלקברי ויצרניות טאבלטים רבות אחרות שהיו פחות מצוידות להתמודדות תפעולית עסקי טאבלטים.

"השאלה עבורנו היא", קבע קוק בשבוע שעבר בנוגע לסין ול-COVID-19, "האם החוסן היה שם או לא? והאם אנחנו צריכים לעשות כמה שינויים? נקודת המבט שלי שיושבת כאן היום היא שאם יש שינויים, אתה" אנחנו מדברים על התאמת כמה כפתורים, לא על איזשהו שינוי מהותי סיטונאי."

סיפור שקרי של כישלון בגיוון

מיקל חזר מיד לטיעון המוזר שלו שאפל זקוקה נואשות לקפוץ על סין לחלוטין, תוך שהוא מנסה לקבוע שזה פשוט יהיה בלתי אפשרי. כדי למסגר את המצוקה האבסורדית הזו של אבדון חסר תקווה, הוול סטריט ג'ורנלהרכיבו מצעד של מומחים והוציאו ציטוטים שהוצגו ללא מספיק הקשר כדי לקבוע אם הם בכלל מדברים על אפל.

בוראק קזז, "פרופסור לשרשרת אספקה ​​באוניברסיטת סירקיוז וחוקר לשעבר ב-International Business Machines Corp", צוטט כאומר ש"אף בכיר לא יודה בפורום ציבורי: היינו צריכים לחשוב על [הפגיעות לסין] אבל מנקודה זו על, אין תירוצים."

עם זאת, אפל "חשבה באופן ברור וללא עוררין על" סיכונים הקשורים לסין. מיקל אפילו מפרט שאפל בוחנת את האפשרויות שלה במשך שנים רבות, אם כי מסתירה עובדות מפתח מקוראיו.

המאמצים של אפל כוללים עבודה עם שותפתה Foxconn - שבסיסה בטייוואן, לא בסין היבשתית, ומפעילה מפעלים ברחבי העולם - לפיתוח יכולת ייצור במדינות כולל ברזיל, שבהן אפלהחל בייצוראייפון ואייפד לשוק המקומי עוד בשנת 2012. מיקל אפילו לא הזכיר את זה.

אפל גם פעלה לפיתוח יכולת ייצורבהודומאז 2017 לפחות. כמו ברזיל, הודו פעלה הן לתמרץ ייצור מקומי והן למס על יבוא כדי לדחוף את אפל ואחרות להשקיע מקומית. במקום להציג בצורה נכונה את המאמצים של אפל בהודו, מיקל רק תיאר זאת ככישלון שניסה לבנותאייפון 11אבל ויתרה.

המציאות היא שאפל בנתה סדרה של דגמי אייפון בהודו, כולל אייפון XR, ובונה מספיק כאלה כדי לשרת גם את השוק המקומי וגם לייצא לאירופה. זו עוד עובדה שמערערת את הנרטיב הבדיוני שלו ברובו, אז זה פשוט נשאר בחוץ.

מיקל כן מזכיר את המאמצים של אפל לבנותAirPods Proבוייטנאם, תוך שימוש בשני יצרני חוזים סיניים קיימים שכבר יש להם מפעלים שם. זו סתירה עצובה של התיאוריה שלו שפשוט בלתי אפשרי עבור אפל לבנות בשום מקום אחר.

הוא גם מזכיר את המאמצים של אפל להרכיבמק פרויחידות בארצות הברית, אבל Mac Pro הוא הפעלת ייצור בקנה מידה קטן. אפל לא תמכור עשרות מיליוני דגמי Mac Pro מדי רבעון, כך שהרכבתו בארה"ב לביקוש מקומי היא יותר נוחות ותרגיל בתכנון ולא מעבר לייצור מחוץ לסין.

יתרה מכך, כל מי ש"מכיר" את הפעולות של אפל יהיה מודע לכך שאפל מרכיבה כמה מחשבי מק בארה"ב במשך שנים רבות, במיוחד כדי להתאים למכונות לבנות לפי הזמנה. הדבר היחיד ש"חדש" ב-Mac Pro שהוא "תוצרת אמריקאית" הוא שאפל החלה לפרסם אותו ב-2013 כדי להסיט חלק מהביקורת על המציאות שקשה לבצע ייצור המוני מחוץ לסין.

אין ספק שהרעיון שאפל בונה את Mac Pros בארה"ב כבר שבע שנים מקשה מאוד לטעון שבנייה של משהו מחוץ לסין היא בלתי אפשרית, מול המנהלים הבכירים של אפל, או פשוט רעיון שאפל, בטיפשות, אפילו לא שקלה אותו.

סיפור שווא על הצלחתה של סמסונג

הוול סטריט ג'ורנלגם עמדה בניגוד אפל לסמסונג, עם ההצעה שסמסונג הצליחה יותר לצאת מסין. המציאות היא שסמסונג מבוססת בדרום קוריאה, ומפעילה מגוון מפעלים במדינה משלה. בניגוד לארה"ב, דרום קוריאה השקיעה, כמו סין, בייצור מקומי ותומכת ישירות בחברות המקומיות שלה, ומציעה שיעורי מס נמוכים יותר ואףלצאת מהכלאהטבות למנהלי סמסונג שהורשעו בפשעים.

העובדה שסמסונג סגרה לאחרונה מפעל בסין קשורה יותר לחוסר היכולת של סמסונג להתחרות עם יצרניות טלפונים מקומיות זולות המוכרות גם מכשירי אנדרואיד. היציאה מסין לא הייתה איזה מהלך חכם של סמסונג; זה היה תוצאה של כישלונה בהגנה על עסקיה בסין. אפל נשארה מוכרת חזקה של טלפונים בסין, כמו גם ראתה צמיחה חזקה של מחשבי Mac, iPad וחומרה אחרת, עובדה נוספת של מיקל פשוט לא אכפת להזכיר.

במקום זאת, מיקל מציג את ההצלחה הייחודית של אפל כחברה אמריקאית החודרת לסין ומוכרת בהצלחה מוצרים כקללה איומה. "אפל הפכה להיות תלויה בפוקסקון כדי לייצר מכשירים וצרכנים סיניים לקנות אותם", כתב, כאילו כל אחת מהן היא בעיות נואשות שאפל צריכה לסגת מהן.

אין ספק שהשימוש של אפל ביכולות הייצור המסיביות של סין, הנתמכות על ידי אוכלוסייה עצומה של עובדים וטכנאים מיומנים ומנוסים, הצליח להפליא. אין גם ספק שזה לא היה יכול לקרות בארה"ב

למעשה, גוגל עצמוהוכיח זאתכשהיא מימשה את כל הכישרונות והתקציבים הבלתי מוגבלים שלה כדי להקים ייצור אמריקאי של אנדרואידים ממותגי מוטורולה, רק כדי לראות את כל המבצע נפל כמעט מיד, וכתוצאה מכך פיטורים והרס של מותג אמריקאי גדול שהיה פעם. היא מכרה את מוטורולה ללנובו הסינית ומאז עברה לעצב ולבנות את טלפונים Pixel שלה בטייוואן.

זה משך כמעט אפס ביקורת מאותם אנשים שנראה שהם ממש כועסים על חברה אחת שבנה את המוצרים שלה "מעוצבים בקליפורניה" מעבר לים.

לאחר שהציגה עובדות שונות על הסיבה לכך שמדינות מתפתחות אחרות מחוץ לסין אינן מסוגלות כרגע לייצור המוני מהסוג הדרוש לייצור נפחים המוניים של מכשירי האייפון האחרונים, מיקל נאנחת בדרמטיות שאפל שוב תבנה את האייפון 12 הבא שלה בסין, כאילו הוא אפילו לא קרא את הקטע שלו. הוא לא צריך, זה נורא.