רוב תלמידי המכללות כיום הכירו רק את אפל כענקית הטכנולוגיה העולמית האופנתית, הפופולרית, המוכשרת מבחינה מסחרית ומגמתית שהיא כיום. עם זאת, לפני 23 שנים, Apple Computer, Inc. נאבקה לשרוד בזמן שניסתה למכור מחשבי מקינטוש בעולם PC שמרכזו סביב Microsoft Windows. דברים החלו להשתנות לאחר שאפל רכשה את NeXT בעסקה מפתיעה שהוכרזה בשבוע האחרון של 1996 והושלמה ב-7 בפברואר 1997.
עבודות, עבודות והרבה עבודה
רכישת NeXT Software על ידי אפל לפני 23 שנים סיפקה לחברה בסיס למערכת הפעלה מודרנית. התוכנה וכלי הפיתוח המתקדמים של NeXT הבטיחו להחליף את תוכנת ה-Mac System הישנה שהופיעה לראשונה בשנת 1984. פלטפורמת התוכנה ה"קלאסית" של Mac התיישנה וקשה למודרניזציה מבלי לשבור את התוכנה שרצה עליה.
עם זאת, חשוב מכך, הזרמת ההנהלה החדשה מ-NeXT שימשה לסילוק החזקות הבלתי ממוקדות באפל שכל אחת ביקשה לקדם פרויקטים לחיות מחמד משלו, לרוב על חשבון חלקים אחרים בחברה. ניהול גרוע ותרבות ארגונית שהולכת ומתפקדת לא מתפקדת גרמו לאפל להתפורר ממנהתור הזהבשל סוף שנות ה-80, לאוסף יותר ויותר לא רלוונטי של צוותים, שחפים ביחד על הצלחות העבר תוך חיפוש אחר חברות אחרות לאמץ ולבנות את הפלטפורמות שלה.
תור הזהב של אפל החל לאבד מהזוהר שלו כאשר דגמי מוצרים איקוניים התרחבו לבלגן של מק"טים משמימים
במקום להמציא את העתיד בצורה אגרסיבית, אפל של אמצע שנות ה-90 ביקשה לפתח תוכנה ברישיון גלוי שיצרניות מחשבים ומכשירים אחרים יוכלו לתת רישיון. היא החלה לתת רישוי הן ל-Mac OS הקלאסי שלה והן למערכת ההפעלה החדשה של ניוטון שפותחה כדי להפעיל מכשירי טאבלט "PDA" כף יד.
שתי האסטרטגיות החלישו את יכולתה של אפל לספק מוצרים מעולים ולפרוס טכנולוגיות חשובות בעצמה. במקום זאת, עסקאות הרישוי הללו גרמו לאפל להיות תלויה בגחמות ובצמצום העלויות של השמרנות של שותפי חומרה שונים, בדומה לאנדרואיד של גוגל בעשור האחרון.
ניוטון ופיפין, מבשרים של הפלטפורמות המורשות כיום
הרכישה של NeXT גם החזירה את סטיב ג'ובס לחברה שהוא הקים יחד עשרים שנה קודם לכן. ג'ובס נראה בתחילה מרוצה מלמלא תפקיד מייעץ. אבל במקום למכור את המניות שהשיג בעסקה ולעזוב כדי להתחיל משהו חדש, ג'ובס החל להרכיב צוות ניהול מוכשר במטרה להפוך את אפל.
חלק מזה כלל מינוף לקוחות הליבה הנותרים של אפל וטכנולוגיות יקרות ערך, אבל זה כלל גם באומץאומר לאלסדרה של יוזמות ואסטרטגיות שלא עבדו - כולל רישוי מערכת הפעלה וסדרה של יוזמות ופרויקטים פנימיים שהראו סיכויים מוגבלים להצלחה מסחרית או אימוץ פופולרי.
סטיב ג'ובס פישט באופן דרמטי את ההצעות של אפל ב-1997
לקח פחות משנה עד שאפל ניסחה אסטרטגיית מוצר ברורה לעתידה. נדרשו עוד כמה שנים ליישם אסטרטגיה זו במלואה, ובמרכזה מודרניזציה של תוכנת מערכת ה-Mac, שאפל מיתגה בסופו של דבר כ"Mac OS X". לרוב האנשים, לא נראה סביר שאפל תוכל למצוא מספיק עניין במחשבי Mac כדי אי פעם להפוך את החברה. עם זאת, צוות הניהול החדש של אפל מיקד את מאמציו בשוק רחב יותר של מגמות מתפתחות, במיוחד הקשורות בניידות, מוזיקה, תמונות ווידאו דיגיטלי.
רבים מהמבקרים של אפל התעקשו שהחברה תבנה מחשבי מק עם Windows NT, ולמעשה תהפוך ליצרנית מחשבים סחורה בעלת ערך נמוך. במקום זאת, ג'ובס גייס את טים קוק, אז מנהל תפעול ב-Compaq, והפקיד אותו כאחראי על מודרניזציה של הפעילות הגלובלית של אפל, מה שמאפשר לאפל למכור חומרה משלה בצורה רווחית בת קיימא תוך המשך פיתוח תוכנה וכלי פיתוח משלה כדי לבדל מחשבי Mac. ממחשבים גנריים.
מינוף טכנולוגיית NeXT, Mac OS X מופעל ובידל את חומרת ה-Mac החדשה של אפל
התזמון היה מושלם. המונוקולטורה העולמית של מחשבי Windows מורשים עוררה סערה של התפרצויות תוכנות זדוניות ווירוסים שעצרו את ההתקדמות של מיקרוסופט בדיוק כאשר Mac OS X החל להגיע כמוצר. כשמיקרוסופט מתמקדת בכיבוי השריפות של Windows XP, אפל יכולה למקד את תשומת הלב בעיצובים המושכים את העין שלה ובמערכת ההפעלה הקלה לשימוש שלה ללא צורך ממשי בסריקת וירוסים מתמדת.
בנוסף לעבודתו המתמשכת בפיתוח תוכנה קניינית, צוות הפיתוח שמקורו ב-NeXT של אפל הכריז על תוכניות להפוך את בסיס ה-Unix OS הליבה של Mac OS X לפרויקט קוד פתוח בשם דרווין. יחד עם הקוד הפתוח של אפל עצמה, החברה החלה לממן פיתוח פתוח של פרויקטים קיימים ומתהווים, החל מאימוץ מפרטים פתוחים כגון OpenGL (במקום QuickDraw 3D הקנייני של אפל) ועד לרכישה ותחזוקה מתמשכת שלכוסות, ארכיטקטורת ההדפסה הפתוחה המשמשת את Mac OS X והפצות אחרות בחינם של Unix ולינוקס.
אפל גם החלה לבנות דפדפן אינטרנט ספארי משלה, שפותח תחת תוכנית WebKit בקוד פתוח שבסופו של דבר תעביר את מאזן הכוחות באינטרנט מהאינטרנט אקספלורר של מיקרוסופט לקוד פתוח. בעקבות אותה אסטרטגיית פיתוח שעומדת בבסיס הפיתוח הפתוח של ליבת BSD Unix של NeXTSTEP, WebKit הפך למנוע הדפדפן הפופולרי ביותר בעולם ולדפדפן המשמעותי היחיד בין מכשירים ניידים עד שגוגל חילקה את WebKit כדי לספק את Chrome.
אפל גם החלה בתוכניות להחליף לחלוטין את שרשרת כלי הפיתוח של GNU Compiler Collection של GNU/Linux (משותף עם Mac OS X) עם רשת מתקדמת חדשהLLVMארכיטקטורת מהדר בפיתוח באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, מוצעת גם תחת רישיון קוד פתוח בסגנון BSD. אפל הוסיפה LLDB ו-Clang לתערובת, שינתה באופן דרמטי את האופן שבו ייכתב העתיד של תוכנות דמויות יוניקס.
בנוסף, אפל פתחה את העולמות הקנייניים ביותר של הזרמת אודיו, קידוד והפצה של וידאו על ידי תמיכה ב-MP3, AAC ו-MPEG H.264, והביסה תוכניות של סוני ומיקרוסופט להחליף את השמעת אודיו פתוחה בסטנדרטים קנייניים שנועדו לנעול מוזיקה. מאמצים דומים לשלוט בהזרמת וידאו באינטרנט על ידי ה-Flash של Adobe נכשלו כאשר אפל מינפה את כל כוח השוק שלה כדילשבור את החלק האחורי של פלאש, סרטון פתיחה לכולם.
מה זה NeXT אחרי Mac
אפל לא רק סיפקה את מחשבי המק. במקום זאת, היא התמקדה בתוכנה כדי להניע משימות חדשות ולמכור יותר חומרה למשתמשים חדשים. אחת הרכישות הראשונות שלה הפכה ל-iTunes, מוצר שלא רק הפך את מחשבי ה-Mac לפופולריים בקרב חובבי מוזיקה, אלא גם יצר את ההזדמנות בשנת 2001 למכירת אייפוד כדרך קלה לקחת איתך אלפי שירים בתקופה שבה רוב נגני המוזיקה היו מוגבלים. לתקליטור בודד או מיקסטייפ, או כמה MB של Flash RAM. אפל מכרה את האייפוד בדרגת מחיר פרימיום שהציגה יוקרה במחיר סביר בטכנולוגיה.
כמו ה-Mac, ה-iPod התגבר על מוסכמות המחשבים על ידי אספקת טכנולוגיה פרימיום, במקום תג מחיר זול
במקום לשאוף להיות זול ככל האפשר, ה-iPod מכוון לעליון מספיק כדי להצדיק את המחיר שלו. זו הייתה אותה אסטרטגיה ג'ובסיאנית שיצרה את המקינטוש המקורי, השיקה את NeXT והחזירה את אפל למשחק עם ה-iMac משנת 1998. כמה שנים מאוחר יותר, אפל לקחה את כל מה שלמדה ממכירת דורות של עשרות מיליוני iPod - מתפעול לניהול מוצרים ועד אפליקציות וכלי פיתוח תוכנה - ויישמה אותם כדי לשחרר את האייפון.
המבקרים שוב התעקשו שאפל יכלה פשוט לשחרר טלפון סימביאן עם שכבת ממשק משתמש ייחודית, אבל אפל הצליחה לקחת את התוכנה המתקדמת שלה ולהקטין אותה לעבודה על חומרה ניידת פחות חזקה, בין השאר בגלל שהיא התמקדה בעשייה זה עבור מחברות ה-Mac שלה. העברת התוכנה שמקורה ב-NeXT ממחשבי Mac ל-iOS פירושה גם שפיתוח אפליקציות חדשות לאייפון יהיה מוכר למפתחי Mac קיימים.
ה-NeXT Tablet
כמה שנים מאוחר יותר ב-2010, אפל שחררה את האייפד, שהביא את אותה סביבת iOS מוקטנת ללוח כף יד כדי לספק מחשוב נייד מאוד, יעיל מאוד, פשוט מאוד לקהלים חדשים עצומים של קונים. שוב, המבקרים דרשו שאפל הייתה צריכה לשים במקום את ה-Mac OS הישנה על מחשב קל יותר, דק יותר, טאבלט או נטבוק, אבל זה היה מספק רק מק גרוע יותר, רחב יותר.
מיקרוסופט כבר הוכיחה באופן סופי שהצבת "החלונות המלאים" על חומרה מוקטנת הובילה לסדרה מבלבלת, מורכבת, איטית ויקרה של מוצרים שאף אחד לא רצה לקנות. במקום להיכשל בטאבלטים באותו אופן, אפלמובחןהצעות הטאבלט וה-Mac שלה והפכו במהירות ל-ספק המחשוב הגדול בעולם.
סטיב ג'ובס הכריז על אייפד כקטגוריה חדשה, לא כ-Mac נייד
שנה לאחר השקת האייפד, אפל איבדה את מייסדה. ללא ג'ובס, החברה צפויה להיסחף מחוץ לרלוונטיות. במקום זאת, צוות ההנהלה של ג'ובס התמקד כיצד לספק מוצרים מעולים לעתיד.
במהלך העשור האחרון, אפל שיכללה באופן קיצוני את תוכנת ה-macOS שלה והגדילה את iOS ל-iPadOS החזק יותר, למטה ל-watchOS הלביש, והסתעפה למוצרים ביתיים עם tvOS ו-HomePod. היא סיפקה שורה של יוזמות הקשורות לבריאות, מחקר, ספורט ונגישות, תוך מודרניזציה הולכת וגוברת של כל דבר, מחוויית המשתמש של מכוניות ועד האוטומציה של מכשירים ביתיים, האופן שבו אנו מאזינים למוזיקה, ולאחרונה אף יצרה נוכחות איתנה. בתוכן בידורי מקורי עםApple TV+.
ה-NeXTs הבאים של אפל
באותו אופן שבו NeXT של ג'ובס בנתה מסגרות פיתוח וסביבת הפעלה משלה, אפל בנתה טכנולוגיה משלה עבור iMessages, עבור Siri, מפות, עבור טכנולוגיות חדשות כמו מציאות רבודה וצילום חישובי. אבל אפל גם שיחזרה את ההצלחה שלה ברכישת NeXT ברכישה אסטרטגית של חברות מבטיחות. זה כוללAuthenTecעבור Touch ID;PrimeSenseעבור Face ID; ומכותעבור אפל מיוזיק ופורטפוליו של אביזרי אודיו - אם להזכיר רק כמה מעשרות מהחדשים של אפלרכישות.
במקום לנסות לרכוש תעשיות שלמות, הערה של אפל על רכישות קובעת שהיא "קונה חברות קטנות יותר מעת לעת", וכי "אנחנו בדרך כלל לא דנים במטרה או בתוכניות שלנו". הסיבה לכך היא שהרכישות של אפל הן חלק מהתוכניות הכוללות לפיתוח מוכשר של מוצרים ושירותים חדשים בצורה יעילה ככל האפשר. לפעמים זה כרוך בקניית טכנולוגיה (כמו עם AuthenTec) ולפעמים זה כרוך בקניית צוות או מתקנים. לאחר שאפל רכשה את PA Semi ב-2008, היא העבירה את המיקוד שלה באופן קיצוני מפיתוח מעבדי PowerPC עם הספק נמוך לבניית שבבים ניידים המסוגלים להפעיל מכשירי אייפון ואייפד.
זה ראוי לציון במיוחד באקלים עסקי שבו רכישות גדולות ומוכרות לרוב נכשלות. גוגל הוציאה 15 מיליארד דולר על רכישת מוטורולה ונסט, ומיקרוסופט הוציאה סכום דומה על רכישת נוקיה ו-aQuantive, כאשר אף אחת מהעסקאות האדירות הללו לא הובילה לעסק חדש מצליח. רוב הרכישות של אפל היו בדרך כלל פחות ממה שהיא שילמה עבור NeXT - רק יותר מ-400 מיליון דולר, זו הייתה אולי אחת העסקאות הטובות ביותר שנעשו אי פעם.
