במהלך שני העשורים האחרונים, אפל הוכיחה שהיא מסוגלת לקחת את הטכנולוגיות הקיימות שלה וליצור צורות מחשוב חדשות ששומרות על השפעתה על השווקים המצליחים ביותר מבחינה מסחרית והחשובים מבחינה אסטרטגית. נראה שהאסטרטגיה המנצחת של העבר היא גם המתאימה ביותר לעתיד האייפון.
הצמיחה החדשנית של אפל במהלך קיפאון סמארטפון מדור קודם
הנרטיב התקשורתי באייפון הוא הפוך ואחור כמעט באותה מידה כמודרישות בקרב מבקרי מחשבשאפל תעתיק את ה-Surface של מיקרוסופט, תנטוש את מחשבי ה-Mac שלה, או תכניס עכברים לאייפד שבמרכזם מערכת קבצים.
על פי עולם האנליסטים והמומחים, האייפון של אפל מתקרב לסוף מסלול החדשנות, והכיוון היחיד שהוא יכול לקחת כעת הוא להוריד מחירים באופן קיצוני ולהשיג נתח שוק כדי שיוכל לעבור מלהיות חברת חומרה להיות שירות חברה שמשכירה סרטים כמו נטפליקס.
כמובן, הסיבה היחידה שהם בכלל מדברים על שירותים היא בגלל שאפל האכילה אותם בכפית את התוכניות שלה לפתח שירותים חדשים מורחבים עבורבסיס מותקן עצום של משתמשי אייפון. לאחר שהמציאו את הרעיון השקרי שמכירות יחידות תקופתיות משמעותיות יותר מהבסיס המותקן של אפל, הם נותרו עם המסקנה המוטעית לחלוטין ששירותים הם מהלך נואש של אימפריה מתפוררת, במקום להיות בעצם אותו הדבר שמיקרוסופט עשתה כשהיא הרחיבה את עסקי מחשב מ-Windows ל-Office.
לבנות פלטפורמה ואז לבנות עליה זה בדיוק מה שחברות אמורות לעשות, לא חידה של או או.
אם אתה מסתכל על הדמיון המצומצם להפליא של המומחים של היום, הם באמת לא כל כך שונים מהמוחות הקטנים שמסתכלים דרך אשנבים זעירים שאמרו לאפל לאן להפליגעוד ב-2011.
פונדיטס טעו באותה מידה שאפל הצליחה
כדי לקבל תחושה של חוסר החזון והיודעות של הפרשנות, זכור כי בימי האייפד 2 והאייפון 4s, מבינים תהו מדוע אפל לא אימצה את Adobe Flash, WebM ו-NFC. אבל במקום שאפל תעשה את מה שהבורים ראו שגוגל עושה, אפל במקום זאת המשיכה לפתח תמיכה עבורוHTML5,H.264ובלוטות' 4.
בחלקה, התמיכה של אפל הפכה את הטכנולוגיות הללו למנצחות בתחומן. זה היה בעיקר בגלל ההשפעה והחשיבות של iOS על רוכשי חומרה פרימיום ומשתמשים ארגוניים, גורמים שכןקשור ישירות למחיר מכשירי iOSבתקופה שבה טלפונים וטאבלטים של אנדרואיד היו בכיוון של זולות.
בכירי גוגל זילזלו באפל כפשיסטית ו"צפון קוריאה" על כך שהיא לא תמכה בפלאש ב-iOS, לפני שוויתרה על עצמה. התקשורת הטכנולוגית תמכה באופן גורף בגוגל והציעה מעט מאוד ביקורת אינטליגנטית המבוססת על עובדות מכיוון שהם לא ידעו כלום
פונדיטס ראו כל מיני חשיבות בדברים שגוגל ניסתה לעשות, רובם כשלו. אבל, הם ראו מעט מאוד תקווה בכל מה שאפל עבדה עליו, למרות העובדה שאפל הצליחה להציב סטנדרטים ולהתווה את הכיוון של התעשייה במהלך העשור הקודם, למרות היותה שחקן קטן בהרבה אז. כיום, אפל גדולה בהרבה ובעלת השפעה הרבה יותר ממה שהייתה אי פעם בעבר.
עוד ב-2011, גם לא הייתה הרגשה רבה שאפל תוכל לפתח באופן קבוע טכנולוגיות חדשות שימשיכו להחזיר קונים למכשירי אייפון ואייפד נוספים. עם זאת, אפל זיהתה בהצלחה טכנולוגיות כמו Siri, Touch ID, 64 סיביות A7 שלה, גרפיקה מתקדמת, Apple Pay - שהחזירה לתחייה את אבטחת טביעות האצבע שאנדרואיד נטשה - ולאחרונה Face ID עם צילום Animoji ו- Selfie Portrait.
אייפון נשאר בעקביות הסמארטפון הנמכר ביותר גם כןThe Vergeושקעים אחרים הכתירו כל אנדרואיד חדש כסמארטפון הטוב ביותר אי פעם. במקביל, מומחי דאגה הודו בקביעות שאין להם מושג איך אפל יכולה אי פעם לחדש את דרכה לצאת ממה שהם דמיינו להיות בעיה בלתי אפשרית.עד כה מאחורי שאר התעשייה- בתור קארה סווישרלאחרונה עשהעבור הניו יורק טיימס. זה לא מנע מאפל לחדש ולהישאר במקום הראשון בעולם כמשלחת הגדולה ביותר של טלפונים פרימיום ורווחית בהרבה מכולם ביחד.
בלומברג, Recode וה-Verge מציירים נואשות תמונה של הכישלון כביכול של אפל במשך שנים
אנדרואיד לא הייתה הסוכן המובטח של חדשנות
קצב החדשנות בעשור הראשון של iOS היה חסר תקדים, מהיר בהרבה מהגבשושיות המצטברות שהתרחשו בתעשיית המחשבים האישיים. החדשנות הזו נבעה מרווחי אייפון. אנדרואיד הייתה אמורה לטפח חדשנות מהירה בכל התעשייה מחוץ לאפל, אך במידה רבה לא. במקום זאת, זה בעצם שימש כפלטפורמה ליצירת דפוקים של מוצרי אפל.
חברות רבות הציגו וקידמו טלפונים מתחרים משלהן, טאבלטים וגורמי צורה אחרים של אנדרואיד כמעט ללא הצלחה. סמסונג וחברות אחרות ניסו להשיק נגני מדיה חדשים, שעונים חכמים, קופסאות מדיה, קונסולות משחקים ומכשירים אחרים שהתקלקלו לחלוטין בכניסה. הרעיונות הכושלים שלהם כללו סמארטפונים עם צגי תלת מימד, מסכים מעוקלים, מסכי צד, והקיפול הפרוע של היום. למרות גלים של התלהמות תקשורתית, כל אלה לא הלכו לשום מקום.
באזורים שבהם בעלי רישיון אנדרואיד אכן חלו בטכנולוגיות לא מוכנות כמו חיישני טביעות אצבע, NFC, OLED, 4G וצגים גדולים, הם לא הצליחו להחזיק בהבלחות העניין הראשוניות שלהם בקרב הצרכנים. הפוטנציאל שלהם התבטל ברגע שאפל הגיעה - באיחור אופנתי - וסיפקה גרסה טובה יותר של מה שהם זרקו לשוק בטרם עת במחיר גבוה מדי, עם מעט מדי מחשבה, איכות שולית, בעיות אבטחה בולטות וחסרונות משמעותיים. מבחינת גודל, משקל, שימושיות ומראה.
זה מדגיש שלושה קבועים: שאפל טובה במיוחד בזיהוי טכנולוגיות שניתן להביא לשוק; שהיא טובה מאין כמותה בהוצאה מוצלחת של הרעיונות הללו לשוק; ושלמרות היסטוריה של זה, למומחים יש מעט מאוד מושג מה יכול להיות הבא ומי יכול להביא את זה למיינסטרים.
בדיוק כשסמסונג ויצרניות אנדרואיד אחרות התחילו לצבור משיכה עם פאבלטים, אפל הופיעה עם אייפון 6 פלוס וזללה את השוק של סמארטפונים גדולים יותר
אפל הורגת סחורה עם חדשנות
כיום, אנליסטים חוזרים על הרעיון שלהם שהדרך היחידה קדימה של אפל היא לסגת למכשירים במחיר נמוך, כאילו הכל כבר הומצא. עם זאת, זה מעולם לא היה המקרה במכוניות או בטלוויזיות, ולא קרה אפילו במחשבים אישיים, שלא לדבר על טלפונים, טאבלטים או שעונים. אפל ממשיכה לספק להיטים, וכל אחד גדל וחשוב יותר מהקודמים.
שוב, המניע של החדשנות הזו הוא הקפיטליזם המונע על ידי בחירה של הצרכנים, לא הסוציאליזציה של מפעלים המנוהלים על ידי קהילה המוקדשים לייצור יעיל של אספקה עצומה של מוצרים בעלות נמוכה, "לכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו. "
מסיבה כלשהי, זה מאוד פופולרי לחשוב שההתקדמות הטכנית בתחום האלקטרוניקה הצרכניתנמסר על ידי הקפיטליזםניתן לתחזק על ידי העברתו לקומוניזם בקוד פתוח שטוען שהוא יכול לספק את אותו מוצר בעלויות נמוכות יותר. אבל זה אף פעם לא היה נכון. פאנל האינטלקטואלים המתכננים את כלכלת ברית המועצות פשוט לא הצליחו להניע בהצלחה ייצור המוני, באותה דרך שבה האינטלקטואלים המנחים את הכיוון של אנדרואיד אינם מסוגלים לקבל החלטות המספקות ביעילות את עתיד המכשירים הניידים.
כוונותיה של גוגל להפעיל יוזמות כמו Android Pay ו-Android Auto ולהעביר את הפלטפורמה שלה למחוות ההחלקה בדוגמת האייפון X היו בעייתיות, למרות שהועתקו בסיטונאות מהעבודה של אפל. Allo, Duo ו-Google של גוגלטַנגוֹהצליחו אפילו יותר גרוע בשנתיים האחרונות.
לאחר שנים של ניסויים במצלמה האחורית של אנדרואיד תחת טנגו, אפל התקדמה עם מצלמת True Depth המעולה והפרקטית הקדמית שלה ומכרה עשרות מיליונים למשתמשים מיינסטרים
בעולם ה-iOS, לאפל יש את היכולת להכריז על יוזמות ותכונות חדשות מרכזיות ביוני ב-WWDC, לספק אותם במהדורת iOS חדשה בספטמבר, ולאחר מכן לפרוס את הפלטפורמה העדכנית ביותר שלה לרוב הבסיס המותקן שלה עד סוף השנה . היא עושה זאת מדי שנה מאז 2011, עם הצלחה מדהימה בהנעת אסטרטגיות חדשות שמרחיבות ומעמיקות את המערכת האקולוגית שלה, ומניעות את הצמיחה של בסיס המשתמשים המותקן שלה שבוחרים יותר ויותר במוצרים של אפל על פני חלופות סחורות זולות יותר.
עם זאת, זה לא רק "קפיטליזם" שמספק זאת, מכיוון שמיקרוסופט לא יכלה לעמוד בקצב דומה של פרודוקטיביות תוכנה עבור Windows Mobile או Windows עצמה. היא ייחודית של אפל, שמונעת לשמור על מעמדה כעולה בהרבה על עותקי הסחורה של עבודתה שיוצאת מסין.
מפתה לתאר את אפל כ"מיקרוסופט של היום" כי שםיש כמה קווי דמיוןב-Apple בהיותה האנלוגי המודרני של מונופולין ה-PC הענק שרסן את הטכנולוגיה בשנות ה-90 ולא איפשר כניסה למהפכת לינוקס בשולחן העבודה בקוד פתוח. אבל אפל באמת מתנהגת הרבה יותר כמו אמריקה של שנות ה-60, מונעת לספק אלטרנטיבה ראויה לתחום של ברית המועצות.
אפל לא נמצאת במלחמה פעילה עם גוגל. זה לא יוצר חסמים תחרותיים עבור סמסונג או בעלי רישיונות אנדרואיד בסין. אפל רק משקיעה במאמצים להיות עליונים כדי שאנשים בחברות חופשיות יבחרו שלא להערים על האשליה המנחמת של קומוניזם.
לא יכול להיות שאנן אם זה נראה כאילו אתה נאבק
האיום האמיתי היחיד שאיתו מתמודדת אפל למעשה הוא הסיכוי שלא לראות עוד מתחרים כלשהם כאיום אמיתי שעליו לתמרן עם מוצרים טובים יותר, לא להיות מונע יותר לבנות מוביל בסיליקון או בתוכנה או באפליקציות או בשירותים, וכן הסתפקות במכירה חוזרת של אותה טכנולוגיה בהנחה קלה. כשהדברים האלה יתחילו לקרות, אפל עלולה ליצור לעצמה בעיות, להתייצב לשאננות בינונית ובסופו של דבר לפגר.
זה עדיין לא קורה. אולי זה בגלל שהתקשורת הטכנולוגית עובדת כל כך קשה כדי להקים תדמית של מתחרים חזקים שפשוט לא אמיתיים. אפל מתחרה כעת מול בוגימן שנוצר על ידי מדיה שכביכול "מנצח" בדרך של מכירת נפחים רבים ובקושי מרוויח. שמו של הבוגימן הזה עובר בין סמסונג, שיאומי ו-Huawei לפי הצורך, אבל צריך לשנות כל הזמן כדי לשמור על האשליה של שחקן אמיתי שהוא למעשה בר קיימא ומצליח.
התרוממות הרוח של יריבים מזויפים לא עבדה טוב עבור התחרות של אפל בטאבלטים או נגני מוזיקה, ומעולם לא ניצחה את אפל בשוק המחשבים האישיים או הלבישים. לאורך עשר שנים של סמארטפונים, אנדרואיד "ניצחה" בלי שום דבר להראות מלבד גביע השתתפות. אפל הצליחה כל כך עד כדי כך שמומחים צריכים לתהות כמה זמן היא יכולה להישאר בראש כחברה היחידה שמסוגלת להרוויח. הכל צריך להסתיים מתישהו, חוץ מהזכייה של אנדרואיד, כמובן.
לאחר שהסכימו באופן מוצק אחד עם השני עבוררוב השנה האחרונהשאפל נידונה במאמציה למכור את האייפון X, כביכול בגלל שמחיר הפרימיום שלו בסך 999 דולר היה משהו ש"כמה" לא יכלו להרשות לעצמם, הם עכשיו עומדים בתור כמו למינגים כדי לתוכי את הרעיון שטלפונים מתקפלים ניסיוניים ימשכו איכשהו תשומת לב בת קיימא במחיריםמ-$2000אֶלמעל 2600 דולר, מספקים שכבר נאבקים למכור את מכשירי האנדרואיד הקיימים שלהם בממוצע של $250 או פחות.
עם כיסוי שקרי כל כך מצחיק, המנהיג העולמי במכירות ורווחיות פרימיום נראית כמו אנדרדוג שנאבק.
