אפל ב-2019: האם מיתון יהרוס את הריצה שלו?

אפל התמודדה עם אתגרים עמוקים בעבר מצד יריבים מושרשים שפעם נראו כאילו הם עלולים לדרדר את התקדמות החברה, כולל מיקרוסופט, נוקיה, גוגל, מוטורולה וסמסונג. אבל היום, ללא מתחרים אמיתיים שיעמדו בדרכה, האם מסלול הפרימיום של אפל יידפק ממישור עקב מיתון בסין ורעידות משנה עולמיות? הנה מבט על עתידה של אפל בהתבסס על העבר הקרוב שלה.

ההיסטוריה המודרנית של אפל עברה שני מיתונים קודמים: האחד בתחילת שנות ה-2000 בעקבות ה-Dotcom Bust, ולאחר מכן המיתון הגדול של סוף שנות ה-2000 שפגע לאחר המשבר הפיננסי של 2007. שימו לב ששניהם תאמו את הופעתם של מוצרים חדשים ועיקריים ששינו מהותית את הליבה של אפל: תחילה אייפוד ואחר כך אייפון.

בשנת 2001, אפל רק החלה להתאושש מחוויית סף המוות של שנות ה-90 שלה, הודות לסדרה של מהלכים מכריעים של סטיב ג'ובס - כולל קיצוץ המחקר הלא פרודוקטיבי ופישוט אסטרטגיית המוצר של החברה. עם זאת, כשאפל בנתה את עצמה מחדש עם להיטים חדשים ומוצקים כמו ה-iMac לצרכן וסוס העבודה PowerMac G4, היא גם השיקה את הטעות הבולטת הראשונה שלה ב-PowerMac G4 Cube היקר, היוקרתי, בעל פונקציונליות גבוהה ב-2000.

ה-G4 Cube היה יפהפה והציג כמה קונספטים מרשימים, אבל היה מוטרד בתזמון גרוע. זה היה במחיר פרימיום כדי לספק את שוק הדוטקום המפואר, שהחל להתפוצץ בדיוק כשהמכונה החדשה הפכה זמינה. זה נמשך רק שנה אחת כמוצר מסחרי. כיום הוא יושב במוזיאונים שונים, כולל המוזיאון לאמנות מודרנית של ניו יורק, ובכמהAppleInsiderאוספים של עובדים

ה-PowerMac G4 Cube

זה מפתה להציע שהסדרה הנוכחית של אפל של מכשירי אייפון מתקדמים, MacBook Pro ושאר חומרת פרימיום יושבת במצב מעורער באותה מידה כשהכלכלה מתחילה להיראות לא בטוחה בעולם - במיוחד בסין, שבה ההוצאות על כרטיסים גדולים הצטמצמו באופן דרמטי. יש נרטיב תקשורתי בלתי פוסק שמגובה ללא הרף בהנהנת ראש פופוליסטית שטוענתהמחירים של אפל פשוט כל כך גבוהים עכשיושאף אחד לא יכול להרשות לעצמו לקנות אותם, בנוסח הציטוט המיוחס ליוגי ברה ש"אף אחד לא הולך לשם יותר. זה צפוף מדי".

פושרים, כותבי טור ואפילו אנליסטים רבים מדברים על תמחור הפרימיום של אפל כבעיה, ונראה שהם חושבים שהם גילו זהב טהור כשהם הגיעו למסקנה שיריבים מציעים חומרה תחרותית ב-לקבל את זה- מחירים זולים יותר מאפל. המציאות היא שאף אחד מהדברים האלה אינו חדש עבור אפל בכלל.

במציאות, ה-G4 Cube לא הופסק בפתאומיות מכיוון שהציבור הבין לפתע שיצרניות PC גנריות שונות של HP, Dell, מוכרות מחשבים בפחות. זה היה במידה רבה שה-Cube החדשה ניסתה יותר מדי להיות ראויה למוזיאון ופשוט לא הייתה טובה בלהיות מק חזק, או כלהיט צרכני כמו iMac, ולא באמת עשתה שום דבר חדש מועיל.

התמחור של ה-G4 Cube המהודרת בהחלט לא עזר לפופולריות הכללית שלו, אבל בעיה גדולה יותר הייתה גורם הצורה הלא מעשי של שולחן העבודה שלו בדיוק כשהניידות הלכה וגדלה.

אפל המשיכה להתמודד עם ה-Dotcom Bust והמיתון הכלכלי תוך מכירת מחשבי PowerMacs אחרים במחירי פרימיום. הוא גם הציג את ה-Titanium PowerBook G4 המפואר החדש, מכונה שהייתה סירת תצוגה במחיר מובחר בדיוק כמו ה-G4 Cube בתקופה שבה טונות של מחשבים ניידים זולים היו זמינים במקומות אחרים.

טיטניום PowerBook G4

ובעיקר, בשנת 2001 כשהמיתון פקד את השווקים העיקריים של אפל בארה"ב, יפן ואירופה, החברה הציגה את ה-iPod, נגן מוזיקה שהיה הרבה הרבה יותר יקר מתקליטורים מתחרים, MiniDisc, זיכרון פלאש או התקני MP3 אחרים בכונן קשיח. . עם זאת, מחיר הפרימיום של ה-iPod לא מנע את אפל מלעלות את דרכה כלפי מעלה במהלך שפל כלכלי רציני.

בסופו של דבר, ה-iPod בסופו של דבר עזר לחברה להמציא את עצמה מחדש לחלוטין כיצרנית מכשירים, כמו גם קמעונאית עולמית - מכיוון שהאייפודים הניעו את היצירה וההרחבה של החנויות החדשות שלה.

אפל המתאוששת של ג'ובס משנת 2001 עשויה לדרוש תמחור פרימיום על מוצרי הטכנולוגיה שלה שעשו דברים לא חדשניים ועם זאת גדלו באופן דרמטי במהלך מיתון למרות משאבי החברה מוגבלים ותלות של כמעט 100 אחוז במכירות חומרת Mac. במקביל, מיקרוסופט הפעילה שליטה כמעט מוחלטת בתעשיית המחשבים העולמית. אז למה מבקרים היום טופחים לעצמם על השכם על שציינו שאפל של 2019 גובה יותר עבור מכשירי ה-iOS שלה מאשר משובטים של אנדרואיד בסין? האם הם באמת בורים עד כדי כך?

אייפוד מקורי

כיום, לאפל יש מערכות אקולוגיות עצומות שהן הרבה יותר חשובות מכותרי תוכנות ה-iPod וה-Mac למשחקי MP3 הזמינים בשנת 2001. iOS חשובה באופן קריטי לארגון ברחבי העולם, בדרכים של אנדרואיד לעולם לא תהיה. העניין של הצרכנים באבטחת מידע ופרטיות מעולם לא היה גבוה יותר, ולאפל מעולם לא היה טענה חזקה יותר בהשוואה לפרסום מעקבי תופס נתונים של אנדרואיד כפלטפורמה, ובמיוחד כפלטפורמת מעקב ממשלתית שנבנתה על ידי בעלי רישיונות שונים שאינם הולך להתנגד כאשר המדינה דורשת גישה לדלת אחורית.

לאפל מעולם לא היו מערכות אקולוגיות כל כך משתלבות כמו HealthKit ו-Apple Watch, HomeKit ו-HomePod, iTunes ו-Apple TV, Apple Music ו-CarPlay, Continuity ומחשבי Mac, והשנה: תוכנת AppKit iOS שתהפוך לניידת ל-macOS. ישנן סיבות אדירות לכך שצרכנים ועסקים ישלמו פרמיה עבור מוצרי אפל ב-2019 ללא קשר אם הכלכלה הכוללת צומחת או לא, הרבה יותר ממה שהיה ב-2001.

הישרדות המיתון הגדול של אפל ב-2007

פחות מעשור לאחר מכן, ארה"ב נפגעה ממיתון נוסף שצמח עולמי עד 2009. במהלך ההתרחבות הכלכלית בין שני המיתונים הללו, אפל הוציאה סדרה של מכשירי iPod ומחשבי Mac מתקדמים בהדרגה. אבל מבחינה פנימית היא עבדה על הדור הבא של ניידות: טאבלט אלחוטי המסוגל להריץ דפדפן אינטרנט ספארי מונחה מגע.

במקום לשחרר את הקונספט החדש הזה לכלכלה צומחת, אפל שיכללה את המוצר שלה לעיצוב סמארטפון שניתן לסבסד על ידי מפעילי סלולר ויצרה שותפויות גלובליות עם ספקים החל מ-Cingular / AT&T בארה"ב. בסופו של דבר השיקה את אייפון בדיוק בתור הפיננסי והסאב-פריים משבר המשכנתאות פרץ ב-2007. העולם כולו נקלע למיתון עולמי ב-2009.

במהלך תקופה זו, אנליסטים בולטים של אפל המשיכו לדבר על כך שהחברה עומדת להיפגע מ"גורמים מאקרו-כלכליים גלובליים", ורבים החלו להמליץ ​​שאפל זקוקה למוצרים זולים יותר שאנשים ועסקים מוכי כלכלה יכולים להרשות לעצמם. הם טעו. אפל המשיכה לבנות מכשירי אייפון מתקדמים בנקודות מחיר זהות או מתקדמות, עד להצלחה פרועה.

אפל גם השיקה מחשבי מק מהודרים יותר ויותר במהלך שיא המיתון הגדול, כולל ה-MacBook Air החדש והיקר מאוד משנת 2008 עם עיצוב אלומיניום חד-גוף מתקדם ששולב במהירות גם בקו ה-MacBook Pro שלה.

לאנליסטים, אפל עשתה את כל הדברים הלא נכונים. זה היה כמעט פה אחד עבור אנליסטים שהתעקשו שאפל זקוקה נואשות להצטרף לאיסר, אסוס ויצרניות מחשבים כושלות אחרות בבניית נטבוקים זולים, המיני-לפטופים הניידים הנמוכים שהוזלו לחוויה אומללה אך זולה בגדול.

אנליסטים לא הפסיקו לדבר על זה במהלך מרבית המיתון הגדול, וכותבי טורים בתעשיית הטכנולוגיה המשיכו לתת להם זמן אוויר כדי לפוצץ את האוויר החם שלהם על כמה שגויה של אפל להשקיע במחשבי Mac מתקדמים כאשר שוק ה-PC אכל על ידי משלוחי ענק של נטבוקים. הם טעו.

בדיוק כשהמיתון הזה החל להחלים, אפל פרסמה מעקב לאייפון, תוך ניצול מלא של שלוש שנות פיתוח פלטפורמת iOS שבנתה סביב הטלפון החדש שלה כדי לספק אייפד. במקום להיות מעוצב אחרי Acer Netbook בשווי 330 דולר עם מעבד אינטל אטום איטי עם לינוקס - או "משודרג" אופציונלי ל-Windows XP Home - אפל יצרה אייפד כאייפון בגודל טאבלט עם אותו ממשק מהיר ומהיר וללא חשיפה לבעיות של web Java, Flash או תוכנות זדוניות אחרות.

כל עולם הנטבוקים קרס. יצרניות מחשבים נרתעו להעתיק את האייפד באמצעות אנדרואיד או Windows RT או כל דבר שעשוי לספק חוויה דומה של פשטות, חיי סוללה ארוכים וקלות שימוש. כל אחת מהחברות הללו לא הצליחה לבנות עסק מצליח של טאבלטים, אבל חוקרי שוק ואנליסטים עבדו נואשות כדי לכסות על כך על ידי הפניית תשומת לב לכמה מכשירי טאבלט נשלחו.

אינטל הפסידה מיליארדי דולריםמנסה לשלם ליצרני הטאבלטיםלהשתמש בצ'יפס שלו. גוגל סידרה את הפיתוח של טלפונים אנדרואיד במשך יותר משנה, בניסיון שכשל בביצועטאבלטים של Android 3.0 Honeycomb. זה נשמרמנסה לספק טאבלטים של אנדרואידמשלה בעשור הבא, מנסה לוחות דמויי מחשב עם מוטורולה, ואז מנסה את ה-Nexus 7 הזול במיוחד עם Asus, ואז פשוט קורע את האייפד מיני של אפל מילה במילה עם עבודת השיבוט של Nexus 9 עם HTC. גוגל ואנדרואיד נכשלו כישלון חרוץ.

כשקוראים את עבודתם של כותבים טכנולוגיים מהעשור האחרון, אתה רק מקבל את הרושם שזו הייתה אפל שנכשלה עם האייפדים שלה, בשל ה"הפסדים" שלה בנתח השוק למשלוחים המובילים בהפסד שנזרקו כתוצאה מכשלים במחשבים, ולאחר מכן קריסת המכירות שהתרחשה כאשר אפל העבירה את הערך של מסכי iOS גדולים יותר מאייפד למכשירי אייפון חדשים וגדולים יותר. אולם כיום, לאפל עדיין יש עסק של כ-20 מיליארד דולר בטאבלטים ולכל השאר אין על מה לדבר בשוק בין טלפונים למחשבים אישיים.

סביר להניח שהמיתון הראשון של טים קוק כמנכ"ל יראה הרבה כמו שניים שלו כ-COO

אם הכלכלה העולמית תיכנס למיתון ממושך נוסף, זה יהיה המיתון הראשון של טים קוק כמנכ"ל אפל. אבל קוק היה עד לשני המיתונים שתוארו לעיל כשעבד תחת סטיב ג'ובס בתקופה שבין הגעתו של קוק לאפל ב-1998 ועד מותו של ג'ובס ב-2011.

קוק היה עד לתפנית הדרמטית של אפל ממקור ראשון תחת ג'ובס בתקופה זו, כשהחברה עברה באופן דרמטי מלהיות מצומצמת במהלך פריחה להתאוששות עם iPod במיתון אחד, ולאחר מכן בבניית אימפריית iOS במהלך שנים טובות ורעות באמצעות אותו אסטרטגיות של התקדמותיוקרה במחיר סבירטכנולוגיה במחירים שנראו כמו פרימיום ביחס לשאר הענף.

האופן שבו קוק מנהל את אפל בכל הגלים הכלכליים שצפויים לבוא, כנראה יראה הרבה כמו העבר המיידי של אפל. ופן אחד של ההקבלה הזו יהיה שאנליסטים ומומחים יהיו ביקורתיים על הצלחתה תוך המלצה על האסטרטגיות הכושלות שהורסות בבירור את היריבות הנותרות של אפל.

צמיחתה של אפל במהלך ההתפרקות של מחשבי PC קונבנציונליים

עוד ב-1996, התפוח המצורר אכן היה מוטרד מאוד. כדאי לציין כי אנליסטים ומומחים באותה תקופה אישרו כמעט פה אחד וללא ביקורת את התוכניות השונות של החברה בחמש השנים הקודמות. בין תוכניות ההבראה היו פיתוח מערכת הפעלה מודרנית, ייצור שבבים חדש בשותפויות עם Acorn ו-IBM, פיתוח מולטימדיה כשוק חדש למחשביה, פלטפורמת ה-Newton PDA הניידת, רישוי מערכת הפעלה ליצרני חומרה של צד שלישי ומכירת מחשבי Mac באמצעות חנויות קמעונאיות שונות.

עם זאת, היוזמות הללו - כפי שיושמו - כולן התבררו כטעויות יקרות שלא הצליחו לעשות את ההבדל או לספק כל תקווה לפתרון לבעיות ההולכות וגדלות של אפל במציאת ביקוש למוצר העיקרי הקיים שלה של מחשבי Mac. הפונדטרי באמת לא חזה שום דבר מזה. הם היו המומים מכך שאפל הגדולה פעם התפרקה בשנות התשעים, והסיבה היחידה שהם יכלו להציע הייתה שמיקרוסופט הייתה כל כך מדהימה שאפל פשוט לא הצליחה לעמוד בקצב.

עם זאת, חמש עשרה שנים מאוחר יותר ב-2011, כל הגורמים הללו השתנו באופן דרמטי. פחות מעשור וחצי של סטיב ג'ובס - שהמנהיגות וההחלטות שלו זכו ללעג ולזלזל בקביעות על ידי רבים מאותם אנליסטים ופרשנים - לאפל הייתה כעת מערכת הפעלה מודרנית מובילה; היא הצליחה לבנות סיליקון מותאם אישית משלה, היא יצרה שווקים חדשים למוזיקה ואפליקציות ושירותים חדשים למכירת החומרה שלה; היא השיקה בהצלחה את האייפון והאייפד, והפכה ליצרנית מכשירים ניידים מובילה; היא הצליחה מאוד בשימוש ביצרני חוזים לבניית המכשירים שלה; וכעת הייתה לה רשת עולמית של חנויות קמעונאיות שמוכרות אותן.

אבל החוכמה המרוכבת של רוב האנליסטים והמומחים לא רק הטילה ספק בג'ובס בזמן שקיבל החלטות; הוא גם התעקש שכל מה שג'ובס השיג עד 2011 היה שביר וזמני. יתרה מכך, הם גם התעקשו שללא ג'ובס לאל לא יהיה שום דבר לספק את ה"חזון" שפעם לעגו לו ואז התיימרו לכבד בדיעבד. בין השאר, זה היה בגלל שמעטים מחוץ לחברה ידעו הרבה על קוק או על מישהו אחר מלבד איש הראווה הנהדר שהציג את המוצרים החדשים של אפל בכריזמה כזו.

במקביל, המבקרים האלה גם הסתובבו ושיבחו את החברות שרודפות אחר תמחור סחורות ופלטפורמות בעלות רישיון רחב - אלה שבדיעבד בבירור עשו את הדברים הלא נכונים והוקמו כדי להגיע לכישלון.

אלו היו החברות מחוץ לאפל שנפגעו ב-2011. מיקרוסופט וגוגל נאבקו להדביק את הקצב בטכנולוגיית מערכת ההפעלה; Windows נסוגה במהירות מלהיות מונופול עולמי על כל היבט של מחשוב אישי לעצם היותה פלטפורמה מתקדמת שנאכלת על ידי מכשירים ניידים; היו אלו טקסס אינסטרומנטס, Nvidia ואינטל שהיו מעצבי השבבים שנגמרו לזכיות בעיצוב נייד; חנויות אפליקציות מפאלם, בלקברי, נוקיה ומיקרוסופט נלחמו כולן כדי לשרוד; מאמצים שונים של פאלם, מיקרוסופט, מוטורולה, HP, Dell וסמסונג לבנות טאבלטים או התקני מדיה ניידים עלו; ומאמצי הרישוי של פלטפורמות ניידות של מיקרוסופט, נוקיה ואחרות התפרצו כשגוגל הפיצה פלטפורמת אנדרואיד משלה בחינם.

במקביל, פלטפורמת ה-iOS של אפל המשיכה לצמוח יותר מוצלחת למרות חומה של אנליסטים ועיתונאים מתעבים שדיווחו באופן קבוע עד כמה אפל הייתה חסרת אונים מול חזית מאוחדת של בעלי רישיונות אנדרואיד - כוללהתלהמות חסרת בושה על מוטורולה, ולאחר מכן מיושר לאחרונה עם Google. סיקור תקשורתי טכנולוגי מ-2011 קורא כמו חבורה של ליצנים שמנסים להחמיא למיקרוסופט ולגוגל, בכלל לא כמו עיתונאים שעובדים כדי לדווח במדויק על המצב הנוכחי של התעשייה.

ההצלחה של אפל מאז 2011 עוזרת להדגיש עד כמה שקרית באופן דרמטי התיאור הנוכחי של אפל של התקשורת עלולה להיות גם היום, ברגע שנקבל את העובדה שלפרשנים האלה יש רקורד נוראי לחלוטין בהתוויית הכיוון העתידי של תעשיית הטכנולוגיה. הם באמת לא יודעים מה קורה, והם בהחלט לא מבינים למה.

טים קוק הרחיב את עסקי המחשוב של אפל כאשר המחשבים האישיים התכווצו ברבע

מאז פטירתו של ג'ובס ב-2011, אפל הונהגה על ידי טים קוק. תחת קוק, מחשבי ה-Mac של אפל צמחו מכמעט 22 מיליארד דולר במכירות ליותר מ-25 מיליארד דולר בשנה, בעוד שהמשלוחים הכוללים של מחשבי PC קרסו ביחד בכרבע בעולם - וזה כולל את הצמיחה של אפל. זה קרה למרות שאפל שמרה על ASP של מחשבי Mac של כ-1,200 דולר בתעשייה שבה מחשבי Windows כוללים ASP של כ-500 דולר. מחשבי המק של אפלגדלו למרות פרמיית מחיר של כ-700 דולר בקרב יריבים שרואים ירידה משמעותית במשלוחים, שלא לדבר על רווחיות.

עובדה זו לבדה היא מכה לכל המומחים שמונו בעצמם שמציעים את עצותיהם לגבי האופן שבו אפל צריכה - יותר מכל דבר אחר - להציע מוצרים זולים. לאיזה יצרנית PC זה עובד? ולמה שאפל תהיה שונה מ-Acer אם היא הייתה עושה את כל אותם הדברים?

שים לב ש-ASP משווה רק את מחיר המכירה הממוצע של כל המוצרים הנמכרים, ללא קשר לאיכותם או למפרט המצורף. זה לא שאפל מתמחרת את מחשבי המק שלה ב-700 דולר גבוה יותר; זה שלקוחות בוחרים לשלם 700 דולר יותר עבור מק לעומת רכישת אחד מהמחשבים הרבים, הזולים בהרבה. המיתוס שלפיו מחשבי מקינטוש תמיד היו "יקרים מדי" היה בדרך כלל שגוי לא פחות מהסיפורת של היום לפיה מכשירי אייפון יקרים מכדי לשרוד.

מפתה להציע שאם אפל הייתה מורידה באופן דרמטי את תמחור המק שלה בעשור האחרון, היא הייתה מוכרת אפילו יותר מחשבים, משיגה נתח שוק גבוה יותר ומרוויחה עוד יותר כסף. אבל זו הייתה האסטרטגיה המפסידה עבור יצרניות מחשבים אמריקאיות אחרות ולא הביאה לרווחיות בת קיימא עבור אסוס, סמסונג או יצרניות מחשבים אישיות בסין. במקום זאת, התמחור הנמוך הוריד את האיכות והאטרקטיביות של מחשבים אישיים רגילים, במיוחד בהשוואה למכשירים פשוטים יותר, קלים לשימוש ויותר ניידים, כולל ה-iPad של אפל.

המוצר החדש והפחות יקר של אפל מחזיק את Mac ASP

במהלך העשור האחרון, אפל שינתה את האופן שבו היא מדווחת על הכנסות מ-iPad. עוד ב-2011, אייפד כבר היה עסק של 20 מיליארד דולר כולל שירותים ואביזרים. כיום מדובר בעסק של 18.8 מיליארד דולר, רק סופרים את מכירות החומרה של האייפד. השירותים כשלעצמם צמחו במקביל ממספרים שצורפו בעבר בתוספת של כ-3 מיליארד דולר בשירותים שאינם קשורים לחומרה לארגון של 37.2 מיליארד דולר בעצמם.

אז שוב, תמחור הפרימיום יחסית של מכשירי אייפד, המשמשים כדרגת המחשוב של אפל מתחת למחשבי ה-Mac, עזר לאפל לתחזק ולהצמיח את שני עסקי חומרת המחשוב שאינם טלפונים שלה תוך הוספת מיליארדי גידול שירותים קשורים. מחוץ לאפל, המחשבים האישיים קרסו ברבע ומכירות הטאבלטים כמעט התייבשו והתפוצצו.

טאבלטים, מכשירי Chromebook ו-Surface זולים של Nexus אנדרואיד שנמכרו על ידי גוגל ומיקרוסופט באותה תקופה לא התפתחו לעסקים צומחים וברי קיימא, אך בקושי נשמרו כתחביבי יוקרה מובילי הפסד שמייצרים הכנסות מינימליות וסביר מאוד להפסיד כמויות משמעותיות של כסף בהתחשב המאמצים עלו בפיתוח ושיווק החתכים האלה.

iPad Pro צומח לצד מחשבי מקינטוש בשוק ה-PC שהולך ומצטמצם

עם זאת, אם אתה קורא את הניתוח הנוכחי של התעשייה ואת מחשבותיהם של כותבי טורים, אתה מקבל את הרושם שאפל נגועה בפלטפורמה שולחנית וגם בטאבלט שהיא לא יודעת מה לעשות איתה, בעוד ש-Surface הוא מפעל רעיונות אמיתי. Chromebook מחולל מהפכה בחינוך. זה כמו מהדורת חדשות מקוריאה הצפונית שמתלבטת אם שאר העולם יצליח להדביק את הטכנולוגיה המקומית החקלאית, הכלכלית והביטחונית שמפותחת תחת מנהיג יקר. זה כל כך שגוי עד כדי כך שזה נשמע כאילו הוא מנסה לטעות.

אפל בונה את היסודות להמשך

בעוד שטווח תשומת הלב של התקשורת התרחק מהטאבלטים מאז שאפל אכלה כמעט את כל השוק, החברה עברה בהצלחה גם לקטגוריות מוצרים חדשות. זה בדיוק הדבר שהמומחים ממשיכים לצרוח שאפל לא מסוגלת לעשות.

פחות מ-10 מיליארד דולר ב-iPod ו"חומרה אחרת" שהביאה אפל ב-2011, הפכו לעסק עבור מכשירי בית ומכשירים לבישים חדשים שהניבו הכנסות של 17.4 מיליארד דולר בשנה האחרונה. Apple Watch לבדו הפך לעסק גדול יותר ממה שהאייפוד היה אי פעם בשיאו, אפילו כשסמסונג, גוגל, מיקרוסופט ואחרות לא הלכו לשום מקום עם שעוני אופנה משלהן, להקות ספורט או יוזמות לבישות אחרות.

ובמכירות ביתיות, אפל לא רק הקימה גם את Apple TV וגם את HomePod עם בסיס מותקן שעבר את המכירות של מוצרים דומים מגוגל, אלא גם קידמה בהצלחה אסטרטגיות כולל HomeKit, HealthKit, CarPlay, iTunes ו-AirPlay 2 המרחיבות את מערכות אקולוגיות שלטפח ולהוסיף ערךלמכירות החומרה של אפל.

באופן טבעי, שורה של אנליסטים ועיתונאים פירשו מחדש את ההצלחה הזו כפנטזיה פנטסטית של כישלון, מה שמרמז שהרישוי האחרון של השמעת iTunes לטלוויזיות סמסונג - במודל של הצבת iTunes במחשבי Windows ו-Apple Music בטלפונים אנדרואיד - הולך להרוס את עסקי החומרה של Apple TV.

לפני כן, הם החזיקו את התמיכה של Apple Music בחומרה של Alexa Echo כסוף הדרך עבור HomePod. עם זאת, נתיב השדרוג עבור משתמשי Echo של Apple Music שרוצים סאונד טוב יותר הוא בבירור HomePod, בעוד שתרחיש השדרוג האלטרנטיבי עבור משתמשי Echo של Spotify יהיה מגוון מוצרי חומרה מתחרים אחרים. התפיסה הילדותית של כיוון התעשייה על ידי רוב האנליסטים והמומחים מעוררת מחשבה. מי משלם להם כדי לבטא שטויות כאלה?

השנה התשיעית של אפל של טים קוק עומדת על צווארם ​​של יריבים בסמארטפונים

בינתיים, האייפון של אפל צמח מעסק של 47 מיליארד דולר ב-2011 לרווח מסיבי של 166.7 מיליארד דולר, אפילו כשיצרניות טלפונים אחרות נאבקות להרוויח כסף. מחקר Counterpoint העריך לאחרונה שכל מפעלי הסמארטפונים בסין מרוויחים ביחד רווח של כ-2 מיליארד דולר, למרות שהם מייצרים כל כך הרבה טלפונים. זה הוגדר כהצלחה גדולה, אבל במציאות, זה מראה שסין פספסה לחלוטין את הרווח מתור הזהב של הסמארטפונים וכעת היא רווחית רק במינימום בשוק שכבר לא צומח בצורה דרמטית. זה המקום שבו היו יצרניות המחשבים ב-2011. אין הזדמנות שנייה לאף אחת מהקבוצות. הם פספסו את זה.

אפשר להסתכל על ההתקדמות של אפל מאז 2011 כצמיחה מ-108.2 מיליארד דולר בהכנסות בשנה ל-265.6 מיליארד דולר, רווח נקי שצמח מ-29.5 מיליארד דולר ל-59.5 מיליארד דולר, או כפיתוח של בסיס מותקן של משתמשים שצמח מכ-54 מיליון מקינטוש. משתמשים ומכירות שנתיות של 154 מיליון מכשירי iOS ב-2011 למערך של למעלה מ-1.3 מיליארד מכשירים פעילים כיום - כולל 100 מיליון מחשבי מק — בשימוש על ידי קהל שמתקרב למיליארד אנשים.

או שאתה יכול לדמיין שאפל נמצאת בבעיה מכיוון שכל כך הרבה מאותם כותבי טור שלא ראו סיכויים לאפל ב-2011 ממשיכים לדווח על חששותיהם שחברת מוצרי האלקטרוניקה היחידה שהצליחה ליצור מספר רב של מיליארדי עסקים חדשים ופופולריים מאוד "יכולה 't innovate" ו"המחירים גבוהים מדי", אותן קלישאות שהניחו בבורות ב-2011.

זה הימור בטוח שהם פשוט טועים שוב.