פירוק הבעיות של הקואליציה להגינות האפליקציות עם אפל

במהלך המאבק המשפטי של אפל נגד Epic Games, הקואליציה להוגנות האפליקציות חשפה את עצמה בניסיון להשפיע על מחוקקים והציבור נגד אפל, אבל מה זה ומה היא רוצה? אנחנו מפרקים את הדרישות.

אפל מסובכת כעת ב-מאבק משפטינגד Epic Games על משחק iOS "Fortnite", שנוצר בעקבות ההחלטה של ​​Epic להוסיף אפשרות תשלום של צד שלישי לתשלומים בתוך האפליקציה. אפל הגיבה על ידי משיכת המשחק מה-App Store, שגרר אז תביעה מ-Epic וכן קמפיין שיווקי לגיוס שחקני "פורטנייט" נגד אפל.

מאז, התקיימו שני דיונים בבית המשפט, טיעונים מרובים וניסוח של אי ההסכמה של Epic לפיה אפל מונעת תחרות בכמה דרכים. זה כולל שאפל גובה את עמלת העסקאות הרגילה שלה בשיעור של 30% עבור רכישות בתוך האפליקציה ב-App Store, כמו גם מניעת השקת שוק אפליקציות נפרד משלה ב-iOS.

בין הטיעונים הללו, אפי חיפשהבעלי ברית פוטנציאלייםלהקים "קואליציה", קבוצה של חברות שרוצות שאפל תשנה את דרכיה. זה הביאהיצירהשל Coalition for App Fairness, קבוצה בעלת סאונד רשמי שרוצה ללחוץ על אפל לבצע את אותו סוג של שינויים ש-Epic דורשת מאפל לבצע.

הפיכתה למטרה של קבוצת לחץ אינה חדשה עבור אפל, שכן היא התמודדה עם האשמות ודרישות על פני נושאים וחלקים שונים בעסקיה, החל מהתנאים שלמפעלים סינייםלעובדים לשיתוף שלנתוני מפה.

במקרה של הקואליציה להוגנות אפליקציות, אפל צריכה לקחת על עצמה אוסף של מבקרי ה-App Store והתחרותיות הגדולים שלה, בארגון שהוקם בקושי חודש לאחר ההצעה הראשונית של Epic.

מהי הקואליציה להוגנות אפליקציות?

לפי אתר הקבוצה, מדובר ב"ארגון עצמאי ללא מטרות רווח שנוסד על ידי חברות מובילות בתעשייה כדי לתמוך בחופש בחירה ותחרות הוגנת ברחבי האקולוגית של האפליקציה". חבריה "רוצים שלכל מפתח אפליקציה תהיה הזדמנות שווה לחדש ולעסוק במסחר, ללא מדיניות דרקונית, מסים לא הוגנים או שליטה מונופוליסטית".

הלוגו של הקואליציה להגינות האפליקציות [טוויטר]

הקואליציה כביכול "מייצגת את כל המחדשים - מסטארטאפים למפתחים קטנים ועד לאולפני אינדי ועד ליוצרים בפעם הראשונה".

למרות שהתיאור הזה נשמע כללי למדי ויכול לחול על שוק אפליקציות אחרים, כמו Google Play, הטיעונים של הקבוצה מתרכזים בעיקר סביב אפל וחנות האפליקציות שלה.

לדוגמה, העמוד הראשון לבדו מכריז "בכל יום, אפל מטילה מס על צרכנים ומרסקת חדשנות", לפני שתוקפת את אפל על מספר נושאים. הוא גם כולל מיני אינפוגרפיקה המדגישה את 30% "המס על רוב רכישות האפליקציות" ב-App Store, שהוא "500% יותר מהגבול העליון של 5% שנגבה על ידי ספקי תשלומים אחרים עבור רכישות".

יש גם אזכור לאופן שבו אפל מרוויחה מעל 15 מיליארד דולר בהכנסות מדמי העסקה לשנה, תוך ציטוט דו"ח שלCNBC. כדי להדגיש עוד יותר ולהשפיע על המשתמשים בכך שמדובר בסכום עצום של כסף, הדף כותב את המספר במלואו כדי להראות את מספר הספרות שגופסות הכנסות ה-App Store של אפל.

מי מרכיב את הקואליציה להוגנות אפליקציות?

החברה מפרטת בסך הכל 13 חברות בתור "החברים המייסדים" שלה. הרשימה כוללת כמובן את Epic, אבל גם מספר אחרים שהתלוננו על אפל בעבר.

קואליציה לחברי מייסדי הגינות האפליקציה

• מחנה בסיס
• הֶבזֵק
• Blockchain.com
• דיזר
• משחקים אפיים
• מועצת המוציאים לאור האירופית
• קבוצת התאמה
• חדשות מדיה אירופה
• הכן
• ProtonMail
• SkyDemon
• Spotify
• אָרִיחַ

בייסקאמפ נכנסויכוחעם אפל על פני המדיניות והעמלות של App Store, כאשר דרישות רכישה בתוך האפליקציה מגבילות את היכולת של מפתחים לסייע לצרכנים עם "שירות לקוחות יוצא דופן". המנכ"ל ג'ייסון פריד טען בעד חופש ממערכת התשלומים של אפל ביוני, מתוך אמונה שזה ישווה לחוויה צרכנית טובה יותר בסיוע בבעיות תשלום.

בליקס ישתבע את אפלעל הצגתו שלהיכנס באמצעות אפל, תחת הטענות שהיא מעתיקה את תכונת "שתף דוא"ל" של BlueMail בכך שהיא מאפשרת למשתמשים לתקשר באמצעות כתובת דוא"ל ציבורית מבלי לחשוף את הגרסה הפרטית שלהם. החברה גם ניסתה למצוא חברות נוספות שעברו דומה"שרלוקינג"אירועים.

Blockchain סבל הסרה שלואפליקציית ארנק ביטקוין של iOSמ-App Store ב-2014, אך היא הוחזרה מאוחר יותר. באותו זמן, המנכ"ל ניקולס קארי טען שזה נובע מכך שאפל התכוננה להשיק שירות הכנסות מתחרה, לפני שהכריזה על אפל כ"שומרת סף לחדשנות".

Deezer ו-Spotify הם מתחרים ישירים מול Apple Music, ויש להםחילוקי דעות שוניםעם אפל, אבל בעיקר זה מתמקד בעמלות ה-App Store. בעוד שמנויים של Spotify ו-Deezer כפופים לעמלת העסקה, נטען שאפל מיוזיק לא.

מנכ"ל Spotify, דניאל אק, התלונן בעבר על חנות האפליקציות.

חוסר ההסכמה של ספוטיפיי עם אפל הוביל לכך שהנציבות האירופית השיקה זוגחקירות רשמיותלפרקטיקות נוגדות תחרות לכאורה, כאשר אחת מהן עוסקת במיוחד ב-App Store. Spotify עשתה אתלונה רשמיתלרגולטור ב-2019.

מועצת המוציאים לאור האירופית ו-News Media Europe כנראה הצטרפו בגלל שלמפרסמים יש בעיות גדולות עם האופן שבו אפל מטפלת בעניינים שונים. יחד עם לכאורה לראותמעט הטבות בהכנסהאל החדשות אפלמנוי, מפרסמים גם לא היו מרוצים מההגדרותiOS 14וmacOS Big Surזה יעשה אוטומטיתלהפנות משתמשיםלאפליקציית Apple News כאשר הם לוחצים על קישור ממוציא לאור של חדשות+, עוקפים לחלוטין את אתר האינטרנט של הפרסום, כמו גם אחריםהקשורים לפרטיותתכונות.

Match Group מפעילה שירותי היכרויות רבים, כולל טינדר ו-OkCupid, אשר כולם מציעים אפשרויות שונות לרכישה והרשמה בתוך האפליקציה. סביר להניח ש-Match תרצה שינויים כדי שתוכל להפחית עלויות ולהגדיל את ההכנסות.

Prepear היא אפליקציה לתכנון ארוחות שהייתה להבקשה לסימן מסחרהתנגדה על ידי אפל, מכיוון שהלוגו שלה נחשב קרוב מדי לזה של אפל. מטבע הדברים, הלוגו של Prepear הוא אגס עם עלה.

ספקית הדואר האלקטרוני המאובטח ProtonMail התלוננה על ההתיישבות של אפל עם "ממשלות מדכאות וקיצוץ החופש הדיגיטלי", והאשימה אותה בכך שהיא מונופול שמנצל לרעה את דומיננטיות השוק שלהם. בחודש יוניפוסט בבלוג, החברה התעללה נגד אפל בנוגע לשליטתה, גובה עמלת העסקה וסיוע "להפיץ חוקים אוטוריטריים ברחבי העולם".

SkyDemon היא תוכנת VFR לתכנון טיסות וניווט עבור פלטפורמות מרובות. בהודעה לעיתונות של הקואליציה, מייסד ומנהל SkyDemon, טים דוסון, אמר "כאשר פלטפורמה כופה מערכת תשלומים משלה על שירותים כמו שלנו ומונעת מאיתנו באופן אקטיבי להודיע ​​ללקוחות פוטנציאליים שהם יכולים לבצע איתנו עסקה ישירות, אף אחד לא מנצח מלבד הפלטפורמה."

החברים המייסדים של הקואליציה להוגנות אפליקציות

Tile מייצרת אביזרים הניתנים למעקב אחר אפליקציות, שעשויים למצוא תחרות מצד אפל בצורה של "AirTags." זה התלונן בפניהרגולטורים של האיחוד האירופיועד אועדת בית המשפטבאפריל על ההתנהגות האנטי-תחרותית לכאורה של אפל, שנבעה מהתמוטטות ביחסים בין שתי החברות ב-2019, בעקבות דיווחים על קיומם של "AirTags".

אפל הפסיקה למכור מוצרי Tile בחנויות וגם ציידה מהנדס Tile, אם כי לא ברור אם האדם התקבל לעבודה לפיתוח מוצר מתחרה. ישנן גם האשמות של חוסר הוגנות בכך שאפל נעילה גישה של צד שלישי למכשירי הרדיו רחבי הלהקה של שבב U1, שישמשו למעקב אחר מיקום עבור "AirTags".

עקרונות חנות אפליקציות

החָזוֹןשל הקואליציה להגינות האפליקציות מיועדת לחברות כמו אפל לאמץ קבוצה של "עקרונות חנות האפליקציות" נראה שהרשימה של עשרת היא פשוטה למדי בערך הנקוב, אבל נראה שלמעשה כולן תוקפות את אפל בדרך כלשהי. ניתן לפרק את הבעיות לכיסוי כמה אזורים בעייתיים.

חלק מהעקרונות תוקפים את המדיניות של אפל בנוגע לבלעדיות, כלומר השימוש רק ב-App Store ובמנגנון התשלום שלה לרכישות בתוך האפליקציה, והרתיעה מיצירת שוק אפליקציות מתחרים. אפל לא מתירה חנויות אפליקציות משניות, או חנות אפליקציות שתוצע בתוך ה-App Store עצמה, כמו גם אוסרת על שימוש בעיבוד צד שלישי לרכישות בתוך האפליקציה.

יש גם חפירות באפליקציות של אפל עצמה, שבהן למפתחים צריכה להיות "גישה בזמן לאותם ממשקים הדדיים ומידע טכני כפי שבעל חנות האפליקציות מעמיד לרשות המפתחים שלו". קרא זאת כשרוצה שלצדדים שלישיים תהיה גישה לאותם כלים כמו צוותי אפל פנימיים העובדים על אפליקציות כמו מפות ו-Apple Music.

יתר על כן, ישנה ההצעה לחנויות אפליקציות ולפלטפורמות להימנע מעיסוק ב"העדפה עצמית של אפליקציות או שירותים משלה", כלומר, ה-App Store לא אמורה להציע תחילה את אפליקציית המפות של אפל כאשר היא יכולה להציע בקלות את מפות Google או מתחרים אחרים, עבור דוּגמָה.

בנקודה זו, אפל התמודדה עם טענות חוזרות ונשנות שהיא מעדיפה את האפליקציות שלה, אם כי אלו נמצאות במידה רבה כלא מדויקות בהאשמותיהן. אֶחָדחֲקִירָהעל ידי הוול סטריט ג'ורנלניסה להיות משוכפל על ידיAppleInsider, אך לא ניתן היה לשכפל את התוצאות.

אפל דחתה את תוצאות המיצים של App Store Search לטובתה, עם המנהל פיל שילרמתעקשבספטמבר 2019 לא היה "שום דבר לא מופרך לגבי האלגוריתם". במקום זאת, נטען שאפליקציות דורגו גבוה יותר בשל הפופולריות שלהן וההרגל של אפל להשתמש בשמות גנריים כמו "מפות".

עמלות ה-App Store מועלות גם ברשימה, שבה מפתחים לא צריכים להיות "לדרוש לשלם עמלות לא הוגנות, בלתי סבירות או מפלות או חלוקת הכנסות, לא להידרש למכור באפליקציה שלה שום דבר שהם לא רוצים למכור, שכן תנאי לקבלת גישה לחנות האפליקציות."

יש כמה פריטים עם הגיון בריא ברשימת עשרת העקרונות, כגון חנויות אפליקציות שצריכות להיות "שקופות לגבי הכללים והמדיניות שלהן" וליישם אותם באופן עקבי בתהליך מהיר והוגן של יישוב סכסוכים. יש גם אזכורים של התרת גישה לחנויות אפליקציות כל עוד היא עומדת בסטנדרטים של איכות, אבטחה ופרטיות, הזכות לתקשר ישירות עם משתמשים באמצעות האפליקציה, וש"אין להשתמש בנתונים של מפתח כדי להתחרות עם המפתח. "

בנוסף ליצירת הרשימה הקטנה יותר, הקואליציה פירטה את עמדתה באוסף של שלושה נושאים.

בעיה 1: מדיניות אנטי-תחרותית של App Store

הראשוןנושא גדולעבור הקבוצה היא טענתה "ה-App Store נשלטת על ידי מדיניות אנטי-תחרותית". היא מאשימה את אפל בכך שהיא מעדיפה את עצמה על ידי "שליטה במוצרים או בתכונות הזמינות לצרכנים", כמו גם כופה על ספקים "להגביל אפשרויות", מאלצת מפתחים להשתמש ב-App Store ו"אפילו גונבת רעיונות מהמתחרים".

כדי להוכיח את הנקודה שלה, הקבוצה משתמשת בצמד מקרים של שתי חברות שנפלו במדיניות של אפל.

אָרִיחַ

הראשון הוא Tile, שהקבוצה מתחילה בכינוי "תרחיש שמחזיר את דרכו למלחמות הדפדפנים של שנות ה-90". זה מדגיש תחילה כיצד Find My מותקן בכל מכשירי iOS כברירת מחדל, מה שמעניק ל-Tile חיסרון מיידי. לאחר מכן, במקביל לשיפור אפליקציית Find My כדי "להתחרות באופן ישיר יותר עם Tile", עדכנה אפל את iOS כדי להקשות על "על הצרכנים לגשת לנתוני המיקום הדרושים ל-Tile לעבוד, תוך השארת הגישה היעיל לנתונים של Find My. שָׁלֵם."

אפל גם התחילה להגיש "הנחיות תכופות באופן מנטרל ללקוחות Tile להשבית את הגישה לנתוני מיקום של Tile", אם כי אותו דבר לא נעשה עבור Find My.

זה בהתייחסות ל-התראת מעקב אפליקציהנוסף ב-iOS 13, שהזהיר את המשתמשים מפני אפליקציות שעוקבות אחר מיקומם ברקע, ומציע למשתמשים את ההזדמנות לשנות את הגדרות הפרטיות שלהם לנתוני מיקום או להשאיר אותם כפי שהם. ההודעה הועילה לצמצום כמות נתוני המיקום שחולקו עם משווקים, הבטחת פרטיות למשתמשים, אך במקביל היא התכוונה לאפליקציות שנשענו על מעקב מיקום מתמשךכמו Tileיכול היה למצוא את הפונקציונליות הזו מושבתת על ידי משתמשים שראו את ההנחיה.

Tile התנגד להודעות על מעקב אחר מיקום ברקע ב-iOS 13.

באשר למה זה לא הוצג עבור האפליקציה 'מצא את שלי', סביר להניח שהדבר הזהיר את המשתמשים במפורש מפני מעקב אחר מיקום כשהיא מופעלת, כמו גם הניהול המשופר של מי יש גישה לנתונים. אפל כנראה חשבה שזה מספיק בשביל Find My, במיוחד מכיוון שהיא לא מסרה את נתוני המיקום למשווקים.

עם זאת, זה כן נותן לאפל יתרון נתפס בכך שהיא לא מוחזקת באותן מגבלות מעקב אחר מיקום כמו צדדים שלישיים כמו Tile. מפתחים התלוננו על כך בעבר, כאשר זה מגיע ל"סטנדרט כפול" לכללים ולהנחיות של אפל עצמה.

באוגוסט 2019, אפל הדגישה כי היא מחזיקה באפליקציות "בסטנדרט גבוה לפרטיות, אבטחה ותוכן" כדי לשמור על אמון המשתמשים שלה, עם שינויים שנעשו "בשירות למשתמש".

לאריח ישכבר התלונןלנציבות האירופית בעניין, מאשימה את אפל בהכנות לשחרור "AirTags" על ידי השבתה סלקטיבית של תכונות של מוצרים מתחרים.

הטיעון קצת לא הגיוני מכיוון שיש עולם של הבדל בין השבתה מוחלטת של תכונה לבין שינוי אופן הפעולה שלה. במקרה של הוספת הודעת מעקב אחר מיקום, אפל לא משכה גישה אליו עבור Tile, אלא פירטה למשתמש כי המיקום שלו נמצא במעקב, ונתנה למשתמש את האפשרות להשבית אותו.

אמנם אתה יכול לטעון שזה היה נשק של תכונה נגד Tile, אבל זה לא לוקח בחשבון שאותו כלי נמצא בשימוש במספר עצום של אפליקציות אחרות שלא באמת צריך מעקב אחר מיקום להיות פועל כל הזמן.

מחקר המקרה מתעמק גם בשימוש בשבבי פס רחב במיוחד באייפון 11, ואולי בשימוש ב-"AirTags" כדי לאפשר מעקב אחר מיקום משופר, אבל אפל "אוסרת על אפליקציות מתחרות כמו Tile להשתמש ב-UWB".

אפל מגבילה בדרך כלל את הגישה לתכונות החומרה שלה לצדדים שלישיים, כאמצעי זהירות. לדוגמה, המובלעת המאובטחת באייפון אינה מוגבלת לגישה ישירה של אפליקציות, בעוד שאפל מגבילה מאוד את מה שניתן לעשות עם NFC, המשמש בעיקר להפעלת Apple Pay.

זה בהחלט תלוי באפל אם היא מאפשרת גישה ל-UWB בהמשך הדרך למפתחים אחרים, אבל נעילת התכונה לעת עתה יכולה בקלות להיות בגלל חששות אבטחה.

מצא את הרשת שלי היא גם בעיה עבור Tile, שכן בעוד אפל מאפשרת גישה של צד שלישי לנתוני מצא את הרשת שלי באותה מידה כמו אפל, הקואליציה מתמקדת בדרישות שהגישה לנתונים תעבור דרך האפליקציה Find My, ולא אחרים. משמעות הדבר היא שאפליקציית Tile לא תוכל לגשת לרשת, אך משתמש יכול לראות את המיקום של אביזר Tile מהאפליקציה Find My.

הסיבות של הקואליציה יגרום לכך שאפל "תהיה הבעלים של הקשר" עם הלקוח של Tile, שאותו היא מבשרת כצעד "שמטרתו למגר תחרות ברמת האפליקציה".

לפי כל הגדרה משפטית, זו הרשת של אפל שהיא המציאה והיא נותנת שירות, ולכן היא זוכה להכתיב את תנאי ההתקשרות לנתונים. מתן גישה פתוחה לרשת סגורה או מוגבלת מסתמך על טובת הישות שבבעלותה הרשת האמורה. זו לא רשת המופעלת על ידי הממשלה עם גישה לציבור הרחב.

אמזון קינדל

המקרה השני סובב סביב אפליקציית Kindle של אמזון, המאפשרת ללקוחות לקרוא ספרים אלקטרוניים שנקנו מאמזון במכשירי ה-iOS שלהם, יחד עם מגוון ה-Kindle ereader ואפליקציות בפלטפורמות אחרות. ההאשמה האנטי-תחרותית מגיעה הפעם על ידי הקואליציה ומציינת שאתה יכול לקרוא ספרי קינדל דרך אפליקציית iOS, אבל אתה לא יכול לקנות אותם מאמזון דרך האפליקציה עצמה.

יתר על כן, האפליקציה אינה מספקת הנחיות נוספות למשתמשים לגבי האופן שבו הם יכולים לרכוש את הספר האלקטרוני מלכתחילה. "האם זו רק השגחה מוזרה של אמזון, אחת החברות המתוחכמות בעולם? או שקורה כאן משהו יותר מרושע?" רומזת הקבוצה.

ספרי קינדל ניתן לקרוא מאייפון, אך לא לקנות.

זה בהתייחס לשני חלקים של אפלהנחיות סקירת App Store, המתייחס לאופן פעולת הרכישות מתוך האפליקציה. אפל דורשת מהמפתחים להשתמש במנגנון הרכישה בתוך האפליקציה שהיא מספקת, אבל היא כן מציעה רשימה ארוכה של חריגים שהיא מאפשרת למפתחים להשתמש בתשלומי צד שלישי.

הרשימה כוללת קמעונאים המציעים מוצרים ושירותים פיזיים מחוץ לאפליקציה, כמו אפליקציית הקמעונאות של אמזון, וכן אפליקציות "Reader", שאפליקציית Kindle תהיה מכוסה בהן. במקרה אחרון זה, אמזון רשאית להשתמש באפליקציה כדי לקרוא תוכן שנקנה במקום אחר, כמו דרך אתר האינטרנט שלה באמצעות דפדפן, שיכול להשתמש בכל מנגנון תשלום שקיים.

על פי אותו רכיב 3.1.3 של ההנחיות שלו, אפליקציות קוראים אלו וחריגים אחרים אינם מורשים ליידע צרכנים על מערכות תשלום אחרות עבור רכישות בתוך האפליקציה כלל, אפילו מחוץ לאפליקציה.

בנקודה זו, קשה להתווכח עם הטענה של אפל להפסיק להסביר שאפשר לשלם על פריטים במקום אחר, במיוחד אם מדובר באפליקציה שמאפשרת מלכתחילה את צריכת התוכן שנקנה במקום אחר. עידוד רכישות בתוך האפליקציה הוא הגיוני, אבל חסימת מה שיהיה מידע הגיוני למשתמשים אכן נראית רעה.

ואפליקציית הספרים עצמה? הוא מקבל ספרי epub ו-PDF בסטנדרטים בתעשייה ללא ניהול זכויות דיגיטליות מכל מקום, בסדר גמור.

Blix BlueMail

למרות שלא מדובר בתיאור מקרה בפני עצמו, הקואליציה אכן משתמשת בסוף העמוד שלה בנושא אנטי-תחרות כדי לדון במצב BlueMail, שבו אפל הסירה את האפליקציה בשל הפרות לכאורה של דרישות App Store. בזמנו,בליקס תבעה את אפלעם טענות שהיא גנבה את הרעיון של "היכנס עם אפל", טענה שאפל דיכאה את BlueMail בתוצאות החיפוש של App Store, והסירה את האפליקציה בשל הפרות של הנחיות App Store 4.3, המכסה אפליקציות "ספאם" המשכפלות תוכן של אפליקציה אחרת ו פונקציונליות.

אפל האמינה ש-BlueMail העתיקה תכונות מ-TypeApp, שפותחה על ידי חברה הקשורה למייסד השותף של Blix, בן וולך, והוסרה מרצונה לפני השקת BlueMail. חודשים מאוחר יותר, אפלהחזיר את האפליקציה.

הקואליציה מציגה זאת כניסיון של אפל "לגנוב על הסף רעיונות של מפתחים ולהפוך אותם לשלה", ואז האשימה את אפל בכך שהפכה אותו ל"חלק מדפוס ארוך ומתועד היטב של גניבה". מייסד שותף של אפל, סטיב ג'ובס, מצוטט גם הוא שהודה ש"תמיד היינו חסרי בושה לגבי גניבת רעיונות גדולים".

BlueMail של Blix ירד מ-Mac App Store במשך חודשים.

"שרלוקינג" היא בעיה מתמשכת עבור מפתחים, כאשר אפל מפתחת תכונה עבור מערכות ההפעלה או האפליקציות שלה שעושה את אותה עבודה כמו האפליקציה שלהם. מפתחים מסוימים הצליחו לעקוף את המקרים על ידי המצאת דרכים חדשות להציע שירותים, אבל אחרים כמובן ליפול מהאופנה מול הגרסה החינמית של אפל.

הבעיה בצד של אפל היא שזה כמעט בלתי אפשרי להמשיך ולפתח את התוכנה שלה מבלי שיתרחש אלמנט כלשהו של "שרלוקינג". האפליקציה והמאפיינים האקולוגיים של אפל בפיתוח עצמי הם כל כך עצומים, שיהיו נקודות שבהן היא תפתח משהו שידרוך על בהונותיו של מפתח אחר.

בהתחשב בכמות העצומה של אפליקציות בשוק, זו תהיה בעיה בלתי נמנעת והאשמות חוזרות ונשנות שאיתה אפל תצטרך להתמודד במשך זמן רב.

בעיה 2: 30% "מס אפליקציות" של אפל

העמלות של בין 15% ל-30% אפל גובה אפליקציות עבור מכירות ב-App Store היא של הקואליציהדוב שני, והיא מכוונת למדיניות בשתי דרכים שונות.

הראשון הוא שזה "לא הוגן" למפתחים מכיוון שהוא "חונק את הכנסות המפתחים", פשוט על ידי לקיחת חתך גדול מהעסקה לעצמה. מוצע כי הפרופורציה היא "חלק עצום" מההכנסות של מפתח, ואולי "חלק גדול באופן בלתי נסבל".

זה נתפס כלא הוגן עוד יותר בגלל שהוא מוחל רק על אפליקציות שאינן של אפל, מה שמציב אפליקציות ב"חיסרון תחרותי ובכך מעלה את המחירים לצרכנים".

כאשר אפל הציגה את עמלת 30%, שהקבוצה מתייחסת אליה שוב ושוב כ"מס", היא עשתה זאת ב-2011 לאחר שלוש שנים של קיומה של ה-App Store. טוענים שהכנסת המטען אילצה אפליקציות "לצאת מכלל העסקים", כאשר פלטפורמת ההדרכה המקוונת Treehouse טוענת שאפל "פשוט הטילה פצצה גרעינית על כולנו".

אפל גרפי שנוצרה כדי לחגוג את יום השנה העשירי ל-App Store ב-2018

הציטוט המחייב של סטיב ג'ובס הוא מאימייל פנימי שנשלח לפני עשור, שבו אמר למנהלים אחרים "בשורה התחתונה - לא הייתה לנו מדיניות ועכשיו יש לנו, ויהיה קצת הרג בגלל זה. אני לא להרגיש אשמה."

הנקודה השנייה שלו היא לגובה עמלת העסקה מלכתחילה. הנתון של 30% גבוה בהרבה מספקי שירותי תשלומים אחרים, טוענת הקבוצה, עם רשתות כרטיסי אשראי בממוצע של 3%, סקוור גובים בין 2.65% ל-3.4%, והגבול העליון לעמלות הנחשב סביב 5%.

יש גם ציטוט של "מפתח אנונימי" שטוען שיש לו נתונים המראים שצרכנים אינם אוהבים רכישות בתוך האפליקציה באופן כללי, במקום זאת מעדיפים PayPal או כרטיסי אשראי. העמלה של 30% נחשבת "מטורפת" בהשוואה לחיובים חד ספרתיים של מעבדי תשלומים אחרים.

אם 30% של אפל מכסים רק את עלות העסקה לביצוע רכישה, אז הטיעון שהוא גבוה מדי יהיה נכון מאוד. עם זאת, זה לא לוקח בחשבון מגוון של גורמים אחרים במשחק.

עמלת העסקה של אפל מכסה לא רק את עלות העסקה, אלא גם עלויות אחרות, לרבות כל מה שנכנס ליצירת החנות, התחזוקה שלה, צוותי התמיכה ומערכות נלוות אחרות שעולות כסף להפעלה.

קל יותר להשוות את עמלת העסקאות של אפל לעלויות מכירת מוצרים בחנות. הקמעונאי צריך להביא בחשבון את עלות הנכס, הביטוח, כוח האדם, עיבוד התשלומים ואלמנטים אחרים לפני הוספת עלות רכישת הסחורה מלכתחילה.

אתה יכול להוסיף על הרווח הזה עבור אפל עצמה.

אם לוקחים בחשבון את כל אלה, הגיוני שעמלת העסקאות של אפל תהיה גבוהה מעלות עיבוד התשלום, מכיוון שהיא מכסה הרבה יותר קרקע. יכול להיות טיעון להפחתת הסכום, אבל זה יהיה תלוי כמה באמת עולה לאפל לנהל את ה-App Store, וכמה רווח היא רוצה לוותר בתהליך.

באשר למה קיימת מלכתחילה עמלת העסקאות ב-App Store, זו פשוט העלות של ניהול העסק. אפל זקוקה לרמה מסוימת של הכנסה כדי לכסות את עלות תפעול ה-App Store בכלל.

זה גם צריך לקחת בחשבון אפליקציות שניתן להוריד אך להסתמך על רכישות בתוך האפליקציה או פרסום להכנסות במקום לחייב את המשתמש בהתחלה בזמן ההורדה. אפל יכולה להוריד את העמלה, עבור אפליקציות עם רכישות בתוך האפליקציה או מחירי הורדה ראשוניים, אבל אז היא תצטרך לנסות להחזיר את העלות שלאפליקציות חינמיות לחלוטיןזה לא מרוויח איכשהו.

במקרה של "פורטנייט", המשחק עצמו היה בחינם להורדה מחנות האפליקציות, אך עדיין הרוויח הכנסה באמצעות רכישות בתוך האפליקציה עבור מטבע המשחק. אפל עדיין צריכה לשאת בעלות של אירוח המשחק בחנות שלה, כולל עלויות רוחב הפס הכרוכות בהורדת האפליקציה והעדכונים של המשתמשים, כך שהם צריכים להיות מכוסים בדרך כלשהי, כלומר הקיצוץ מרכישות בתוך האפליקציה.

בעוד Epic אכן מפסידה על חלק מההכנסות שלה מרכישות מתוך האפליקציה, היא גם נהנית מהכנסות שנוצרו עבור אירוח אירועי קידום מכירות במשחק עבור מותגים גדולים, מקור כספים שהיא לא חולקת עם אפל למרות שהוא נראה ב-iOS מִשְׂחָק.

הטענה שגובה העמלות נוגדת את חוקי ההגבלים העסקיים היא לא ממש אחת, שכן חוקים כאלה מאפשרים באופן ספציפי עמלות רישוי או הפצה. אם אפל הייתה מעלה את עלות הקיצוץ שלה לאורך זמן, אז בית משפט יכול להציע שיש בזה אלמנט אנטי-תחרותי.

מכיוון שאפל הקימה את העמלה ב-30% ולא העלתה אותה כלל, החוקים לא באמת חלים עליה. כפליים שכן אפל אף הורידה את העמלה במקרים מסוימים, כגוןטעינה 15%עבור מנויים חוזרים ארוכי טווח שאורכם עולה על שנה אחת.

אפל אפילו הציעה לקצץ את העמלה בחציעבור אמזון, כדי לנסות ולעודד אותה להביא את Prime Video ל-App Store בשנת 2016. במקרה זה, קשה מאוד לטעון שאפל צמצמה את התחרות, במיוחד כאשר היא קיבלה ביעילות את אחת מיריבות חנות הווידאו שלה לפלטפורמה.

גיליון 3: חופש צרכן מוגבל

המרכזי האחרון של הקואליציהלְהַנפִּיקהיא האשמה ש-App Store מגבילה את חופש הצרכן.

נטען כי תוכנות בפלטפורמות אחרות ניתן לקנות מכל מקום ולהשתמש בכל שילוב מחשב ומערכת הפעלה נתמך. עם זאת, עבור חנות האפליקציות, ו"גנים מוקפים חומה" דומים, זה מתואר כרעיון שצרכן "יכול להשתמש רק בתוכנה הנמכרת דרך אותו יצרן כמו המחשב הנייד שלו" או המכשיר הנייד שלו.

עבור אפליקציות הנמכרות דרך חלון הראווה הדיגיטלי של אפל עבור אייפון או אייפד, המפתחים צריכים לפעול לפי "הכללים, המסים והדרישות של אפל", אך צרכנים עדיין יוכלו לקנות תוכנה באמצעים אחרים עבור מחשב שבו אותם כללים מתקיימים. לא חל.

בעיני הקואליציה מדובר ב"בית קלפים מטורף". לכל מי שיש לו ניסיון במשחקים, הדוגמה הנפוצה ביותר ל"גנים מוקפים חומה" היא די נורמלית.

אם היית מפתח של משחק המיועד למשחק בקונסולת משחקים, כגון מערכות ה-Xbox של מיקרוסופט או קו הפלייסטיישן של סוני, עליך להסכים ליצור משחקים על סמך הנחיות המפתחים שלהם. זה כולל לא רק לוודא שהמשחק עומד בכללים ספציפיים, כגון דרישות לוקליזציה, אבטחה, וכיצד המשחק מטפל בנתוני משתמשים, אלא גם להיכלל בחלון הראווה הדיגיטלי של הקונסולה.

רוצה משחק שהכנת לפלייסטיישן 4 רשום בחנות המקוונת של סוני? עליה לציית להנחיות שסוני יוצרת, לאפשר לסוני לטפל בעסקאות לרכישה הראשונית ולתוכן להורדה, וכן הלאה. זה זהה ל-Xbox, ל-Switch של נינטנדו ולדורות קודמים של קונסולות - ולא Epic ולא כל משתתף בקואליציה תובעים את מיקרוסופט, נינטנדו או סוני.

אין גם אלטרנטיבה בקונסולות. אם אתה רוצה למכור עותק דיגיטלי של המשחק שלך בפלייסטיישן, הברירה היחידה שלך היא לעבור דרך סוני, מכיוון שזו חלון הראווה היחיד שיעבוד איתו, בדומה ל-App Store ול-iOS.

אכן, אפשר להתווכח שהרעיון של גן מוקף חומה למשחקים היה קיים הרבה לפני שחלונות ראווה דיגיטליים היו שם דבר. בימים הראשונים של משחקי קונסולות ומחסניות מבוססי דיסק, היה לך "גן חומה" יעיל לתוכן ללא גישה לאינטרנט, כזה שבו מפתחים נאלצו לעבוד עם יצרני קונסולות כדי ליצור את המדיה הניתנת להשמעה בקונסולות מלכתחילה.

כמובן שגם יצרני הקונסולות לקחו חלק מההכנסות ממכירת משחקי המדיה הפיזיים הללו, על שימוש בפורמטים ובטכנולוגיה הקניינית שלהם.

אתה יכול לטעון שאתה יכול לקנות קודים באינטרנט להורדת תוכן מכל אחת מהחנויות, אז אתה מבצע את הרכישה בפועל מקמעונאי אחר ומשתמש במנגנון עסקה שונה מזה של סוני או חנויות של מיקרוסופט, אבל כל חברה עדיין תרוויח כסף העסקה בסופו של דבר, מכיוון שהם עדיין ייקחו חתך מהרכישה. אפשר לטעון שזה זהה לקניית כרטיס מתנה של iTunes מקמעונאי, שכן שוב אפל תרוויח מהעסקה בסופו של דבר.

ב-PC, פלטפורמה שגם Epic מתפקדת בתוכה, אתה יכול להוריד משחקים מחלון ראווה דיגיטלי אחד, או מהמפתח ישירות, ולהחיל רכישות תוכן להורדה לאחר השוק בלי יותר מדי בעיות. זה פחות או יותר מה ש-Epic היה רוצה, אבל זה מתעלם מהפעילויות של תעשיית המשחקים של הקונסולות.

צילום מסך של 'Fortnite' של Epic המציג אפשרות תשלום חלופית.

הדוגמה שניתנה הפעם היא סאגת "פורטנייט" עצמה, שבה הוסיפה Epic אמנגנון תשלום שנילגרסת iOS של המשחק, תוך אי ציית להנחיות ה-App Store. אפשרות התשלום של Epic אפשרה לשחקנים לקנות מטבעות במשחק תמורת 7.99$ במקום לשלם 9.99$ באמצעות מנגנון ה-App Store.

ישנה התייחסות חזרה ל"מס האפליקציה השרירותי" שהוחל על הרכישה על ידי אפל, מבלי להזכיר כי Epic תישא בעלות העסקה במקום אפל עבור מערכת התשלומים החלופית במחיר נמוך יותר שלה. הקבוצה מתייחסת לנושא של Epic אסור לומר שיש מערכת עסקאות חלופית שאינה של אפל שהם יכלו להשתמש בה, כזו שממילא לא היו רשאים להשתמש בה בגלל הנחיות App Store.

מלבד זאת, ניסיונות של Epic באולם בית המשפט לצייר את אפל כהפרת חוקי ההגבלים העסקיים מציבים את הקו כמשפיע על המשתמשים של אפל באופן כללי, כאשר אפל וחוקי ההגבלים העסקיים במקום מותחים את הקו כ"משתמשי טלפונים חכמים".

במהלך התדיינות בהשימוע שני, Epic טענה שהעמלה של 30% שנטלו יצרני קונסולות הייתה שונה מהותית מאפל, למרות שהקונסולות מורכבות למעשה משוק גנים מוקף חומה ללא תחרות על אותה פלטפורמה. Epic גם הדגישה שמשחקי אייפון שונים ממשחקי קונסולות בשל היותו של האייפון נייד וניתן לשחק באוטובוס, תוך התעלמות מוחלטת מקיומן של קונסולות כף יד ניידות כמו ה-Nintendo Switch.

לאחר מכן, הקואליציה מחפשת אנלוגיה כדי להסביר מה קורה, באמצעות קופון עבור דגני צ'יריוס המשמשים צרכן בקרוגר. היא מעריכה שאפל עושה את המקבילה לקרוגר שאמרה ל-Cherios שאסור להם להציע קופונים, ומסתכנים בנזרוק ממעבר הדגנים של החנות אם כן.

האנלוגיה נופלת כיוון שהיא לא זהה למתן קופון לצרכן. באנלוגיה, אם קרוגר יקבל את הקופון, היא עדיין תצטרך לטפל בעלויות הכרוכות בעסקה ובעלויות הדגנים בכוננות, ותצטרך לפנות ליצרן הדגנים לגבי שווי הקופון.

אתה לא יכול להעביר את Epic ואפל לאותה אנלוגיה, מכיוון ש-Epic לא הציעה קופון, היא הציעה מערכת תשלום נפרדת לחלוטין שהייתה זולה יותר לצרכנים מאשר אותה רכישה דרך אפל. הם הפנו באופן פעיל את המנהג הרחק ממנגנון הרכישה בתוך האפליקציה של אפל למנגנון הרכישה שלו.

כדי לתקן את האנלוגיה, זה יהיה שווה ערך ל-Cherios שנכנס לתוך קרוגר ובסתר, שם מדבקה על המדף ליד הדגנים האומרת לצרכנים שאפשר לקנות אותה קופסה מדוכן בחניון במחיר זול יותר.

כמו המנהל של קרוגר ההיפותטי הזה, אפל לא התלהבה מדי ממה שהתרחש.

לא משנה אם מדובר בחנות של קרוגר, וולמארט, אמזון או אפליקציות כמו של אפל, מיקרוסופט, סוני או אפילו של אפי, תמיד יש כללים והנחיות שעליכם לעמוד בהם אם אתם רוצים להיכלל. אם אתה הולך נגד העין, צפה שמנהל החנות יזרוק אותך החוצה.