אירוע מרץ של אפל: מהלך חדש וגדול לתוכנת מנויים

זה כמעט "זמן ההצגה". זה הביטוי המשמש בהזמנות לתקשורת לאירוע של אפל ב-25 במרץ, שבו החברה צפויה לחשוף את חבילות המנויים שלה לווידאו, חדשות, מגזינים ומשחקים. נראה שאפל ממשיכה "למשוך את החוט" כדי לראות לאן מוביל העתיד של הטלוויזיה, ובוודאי נראה שהעתיד הזה הוא אינטגרציה הדוקה בין iOS, Apple TV ו-HomePod.

הרחבה חדשה של גן החומה

כאשר אפל משיקה מוצרים ושירותים חדשים, היא מתמקדת רק לעתים נדירות בכל העבודה הנדרשת מאחורי הקלעים. זה יוצר אשליה שהשקות מוצרים כאלה הן קלות, פשוט משהו שתאגיד הרכיב על סמך רשימת מאפיינים נחוצים.

רוב הביקורת המופנית כלפי אפל מתלבטת לגבי התכונות הללו, בלי הרבה מחשבה על מה יהיה כרוך ב"הוספת" משהו כל כך "פשוט" כמו, נניח, אינטגרציה מקורית של Spotify עם HomePod, כמה יציאות מדור קודם, או מאמץ מסיבי אחר. שקל לחלום כ"תכונה חסרה".

ההשקות של אפל גם יוצרות אשליה שכל חברה אחרת יכולה פשוט לזרוק כסף על אותה בעיה ולקבל את אותן התוצאות. ברור שזה לא קרה עם זה של סמסונגחלב או גלקסי גיר; PlaysForSure של מיקרוסופט, רכישת נוקיה או שלהמִשׁטָחחוּמרָה; הצעות הקופסאות השונות של גוגל, רכישתה שלמוטורולה, ניסיונותיו לבנותטבליותאוֹמחברות; או כל הקונסורציום של התעשייה לפיתוח שירותי הפצת וידאו דיגיטליים כגון הורדות UltraViolet אומיראקאסטנְהִירָה. לעשות משהו גדול זה למעשה קשה מאוד.

במבט לאחור על ההיסטוריה האחרונה של אפל בטלוויזיה, ברור שנדרשים הרבה מאמצים בלתי נראים כדי לבנות פתרונות אטרקטיביים וברי קיימא. יש מעט יוזמות שעליהן עבדה אפל שהתקלקלו, כגוןiTunes LP ו-Extra, התשובות הדיגיטליות שלו לתוכן בונוס של DVD וה"תקליטור המשופר" עם קטעי וידאו שמעולם לא המריא.

עם זאת, החוטים שאפל ממשיכה למשוך בטלוויזיה מבססים באופן כללי הרחבה מוצלחת מאוד של גן החומה שאפל יצרה לראשונה כדי להפוך את המוזיקה והסרטים המסחריים של iTunes לזמינים כ"תוכנה אודיו-ויזואלית" עבור מחשבי Mac ולאחר מכן לאייפוד, ולאחר מכן שוק App Store שהשיק כותרות תוכנה מקוריות עבור מכשירי אייפון ואייפד מאוחר יותר.

השירותים הם מנוי למכירת חומרה

בעוד מומחים ממשיכים להעביר את הרעיון שאפל היאלוותר על חומרהכדי להפוך פשוט לנטפליקס, המציאות היא שהמאמצים המתרחבים של אפל להפוך את AirPlay 2, אפל מיוזיק והורדות סרטי iTunes לזמינים בחומרה של שותף מטלוויזיות סמסונג למיקרופונים של Alexa WiFi הם חלק מאסטרטגיה שבה Apple TV, HomePod ואייפד מקבלים כולם מערכת אקולוגית מורחבת מאוד לשגשג בה. תוכנת מנויים היא אפליקציה קטלנית שלא מפסיקה להרוג.

במקום לוותר על חומרה לשירותים - כפי שמציעות הבדיקות החמות ביותר - אפל מפחיתה את התלות שלה במכירות יחידות של הורדות דיגיטליות ועוברת יותר ויותר למודל מנוי עבור אודיו, וידאו, יישומים ומשחקים - במיוחד מתוך כוונהלמכור יותר חומרה.

אפל כבר העבירה במידה רבה את iTunes ממכירות הורדות לזרמת המנויים של אפל מיוזיק. המאמצים הללו להעביר את הורדות ה-iTunes המורשת של החברה למודל מנוי זוכים רק לעתים רחוקות להערכה כדוגמה להסתגלות נבונה לשינוי. עם זאת, אפל הפכה במהירות את הספינה הענקית שלה באותו אופן שבו נאלצה מיקרוסופט להתאמץ כדי לחבר דפדפן אינטרנט ל-Windows כדי לשמור על שליטה על שולחן העבודה של המחשב בשנות ה-90. זה היה ציר או למות, ואפל שרדה חזק מתמיד.

ספוטיפיי, חברה שתבעה את המנויים הרבים ביותר להזרמת מוזיקה ברחבי העולם וגולשת שהיא עושה עסקים בפלטפורמות שהתקשורת הטכנולוגית אוהבת לתאר כ"דומיננטית", בוכה פתאום שאפל מיוזיק וחנות אפל הן "מונופול" ושזה צריכה שממשלות יתערבו בשמה כדי לאלץ את אפל לעשות זאתלשרת את האינטרסים שלה בחינם.

זה מדבר רבות על ההצלחה שאפל רואה במעבר מהורדות למנויים. זה גם אומר משהו ממש לא מחמיא על היכולת של Spotify למצוא לקוחות בעצמה ועל ה"דומיננטיות" כביכול של אנדרואיד ו-Windows כפלטפורמות מחשוב.

למרבה הפלא, אותם מבינים שצווחים על כך שאפל מיוזיק היא הסוף של HomePod מקווים שספוטיפיי תלמד בקרוב כיצד לנווט בשוק החומרה של מוצרי האלקטרוניקה ולהבין כיצד למכור מכשיר חדש שעוזר למכור את ספוטיפיי כשירות. זה כאילו שהם אפילו לא קוראים את העבודה של עצמם.

מנויים תומכים טוב יותר בפיתוח תוכנה

אמנם תמלוגי הזרמת מנויים אינם מספקים כמעט את אותן הכנסות כמו הורדות מוזיקה או תקליטורים לאמנים, אך נראה שתוכנת המנויים עובדת ממש טוב עבור מפתחים.

אדובי ומיקרוסופט העבירו שתיהן את עסקי התוכנה האדירים שלהן למודלים של מנויים, והתוצאה הייתה מוצלחת באופן דרמטי. זה יצר הכנסות חוזרות שתומכות בפיתוח מתמשך במודל שהוא הרבה יותר בריא - ושפוי - בהשוואה למהדורות שיווקיות גדולות ויקרות מדי שנתיים שצריכות להתמקד בתכונות מפוארות כדי לחזר אחר רכישות של חבילות תוכנה.

במקום ש-Adobe תנסה לשדרג את מברשת הריפוי כסיבה לשלם עבור פוטושופ חדש לגמרי, או שמיקרוסופט תצטרך לרענן את ממשק המשתמש של Office עם הסרט רק כדי לדחוף עוד קופסאות מהדלת, שני בתי התוכנה יכולים להתמקד במה הם יודעים שהם שיפורים ממשיים ומצטברים ומספקים אותם ברגע שהם מוכנים.

זה גם עובד היטב עבור מפתחים קטנים, שיכולים לעבוד על כותרות חדשות ופונקציונליות של אפליקציות במקום להתמקד במכירות ובשיווק - או להיתקל במצב שבו הלקוחות שלהם מצפים לשדרוגי אפליקציות חינמיים תמידיים מבלי לשלם עבור כל העבודה הזו.

תוכנת מנוי היא למעשה הדרך הטובה ביותר לשלם עבור תוכנה מכיוון שהיא שומרת את המנויים מעודכנים בכלים העדכניים ביותר מבלי צורך למכור אותם בקביעות בקניית כל איטרציה חדשה. אתה רק צריך למכור משתמשים במנוי מתמשך פעם אחת ואז לשמור אותם מרוצים ממנו.

אפל ומערכת ההפעלה המנויים

בעוד שמיקרוסופט שכנעה את העולם בשנות ה-90 שהדרך הטובה ביותר למכור תוכנה היא לעשות מונופול על השוק ולמכור חבילות מונוליטיות גדולות, העסק שלה באמת נוצר ונתחזק על ידי המס הבלתי נראה של Windows שהוטל על קופסאות PC. כאשר אנשים קנו מחשבים אישיים חדשים, הם למעשה קיבלו את Windows "בחינם" מכיוון שהוא משולם על ידי בעל הרישיון למחשב האישי. זה למעשה חסם כל תחרות עבור מערכות הפעלה חלופיות למחשבים אישיים כמו OS/2, NeXT, BeOS או Linux.

כולם במדיה הטכנולוגית יכלו לראות רק שמיקרוסופט מוכרת גם קופסאות קמעונאיות עצמאיות של Windows, והפצירה באפל לפעול באותו מודל של חיוב כסף עבור תוכנת מערכת ה-Mac שלה. זו הייתה עצה מטופשת שלא הצליחה בכלל.

עם הצגת האייפון ב-2007, אפל הפכה את iOS בחינם והבטיחה עדכונים שוטפים כדי לספק תכונות שלא יעלו יותר בהמשך הקו. בשנת 2009 אפל הורידה את המחיר של שדרוגי macOS מ-$129 ל-$29 בלבד עבור Snow Leopard, ולאחר מכן ל-19$ עבור Mountain Lion, ולבסוף החלה לשלוח עדכונים חדשים בחינם החל מה-Mavericks של 2013. כמו במחשבי Windows PC, המחיר של מערכת ההפעלה הוסתר כעת בעלויות הפיתוח של מחשבי מק.

רוכשי Mac ו-iOS מקבלים למעשה מנוי למספר שנים של עדכוני מערכת הפעלה על ידי תשלום פרמיה עבור חומרת אפל. אז אפל הייתה למעשה חלוצה בגישה ה"בריאה והשפויה" לשדרוג תוכנות מנויים עם macOS, iOS ופלטפורמות מערכת ההפעלה האחרות שלה. היא גם החלה לאגד חבילות תוכנה משמעותיות עם חומרה חדשה, וגם אלו מתעדכנות בחינם: Pages, Keynote, Numbers, iMovie, GarageBand וכן הלאה.

אפל גם ראתה הצלחה במכירת שירותים מקוונים תחת המותג iCloud, המספק אחסון בענן, גיבוי, סנכרון ענן ומגוון שירותים אחרים, הכל כלול בתשלום שוטף. שירותים הם כעת הפלח הצומח ביותר של אפל בהכנסות, וגובר על הצמיחה של מחשבי Mac ו-iPad כאחד. עם זאת, השירותים אינם באים במחיר של מכירת חומרה; ברור שהם מניעים מכירות חומרה חדשות.

למעשה, החומרה שמקבלת ערך ממינויי שירות בתשלום או בחינם (Apple Music, iCloud, עדכוני מערכת הפעלה, iWork) היא מה שאפל מוכרת הכי טוב. חומרה שלא ממש נהנית מתוכן או מנויים למערכת ההפעלה הופסקה במידה רבה (נתבי AirPort, מדפסות, צגים, מצלמות אינטרנט).

אחד ממרוויחי החומרה הפוטנציאליים הגדולים ביותר של דגמי המנויים הללו הוא Apple TV, iPad ו-HomePod, שכולם הופכים שימושיים יותר כאשר יש לך תוכן מנויים לשחק בהם. וברגע שאתה מקבל תוכן מנוי, יש לך עוד סיבה לקנות חומרה נוספת של אפל לשימוש איתו, כפי שהקטע הבא יבחן מחר.