ב-28 באפריל 2003,סטיב ג'ובסהכריזה על חנות המוזיקה של iTunes עם 200,000 שירים וכמה בלעדיים שלא רק שינו אז את תעשיית התקליטים, אלא גם סללו את הדרך לסטרימינג של היום.
לא סביר שאמרת או חשבת על המילה "iTunes" לפחות כמה שנים. עוד בשנת 2021, אפלנפרדואת אפליקציית iTunes לאלה נפרדים עבור מוזיקה, טלוויזיה וכן הלאה, והיה נכון לעשות זאת כי היא הפכה להיותמבלבל במיוחד.
יש הרבה מה עדיין להתבלבל לגביו, מכיוון ש-iTunes פוצלה, אבל חנות המוזיקה של iTunes עדיין קיימת. אפל פשוט עשתה מאמצים כדי להסתיר את מה שהיה פעם חלק כל כך חשוב בעסק שלה.
חנות המוזיקה של iTunes לקחה את iTunes, האפליקציה הקטנה להשמעת מוזיקה, והפכה אותה לדרך לגלות מוזיקה חדשה - וגם לקנות אותה. כיום רכישת מוזיקה של רצועה בכל פעם נראית מיושן בצורה מוזרה, אבל ב-2003, זה היה שינוי סיסמי הן עבור רוכשי המוזיקה והן עבור חברות התקליטים.
אחד המבצעים המוקדמים ביותר של אפל לחנות המוזיקה של iTunes
עוד פעם
אפל לא המציאה את השמעת מוזיקה במחשבים, והיא לא המציאה את פורמט MP3 שאפשר זאת. זה הומצא בשנות ה-80 על ידי קרלהיינץ ברנדנבורג, מהנדס בגרמניה שחזר על המצאתו עד שהיא הצליחה לנגן בהצלחה את רצועת הא-קפלה של סוזן וגה, "הדיינר של טום".
"היתה לנו מושג שיהיו לזה השלכות", אמר וגהלְסוֹבֵבמגזין במאי 2010. "זה גם שחרר את המוזיקה וגם הרס את התעשייה".
עד עלייתו של הקובץ הדיגיטלי MP3, נמכרה מוזיקה במדיות פיזיות שונות שהגיעו לשיא בתקליטור. זה היה זמן טוב לתעשיית התקליטים, במיוחד כשאנשים היו קונים גרסאות דיסקים של אלבומי ויניל שכבר היו להם.
עם זאת, זה הוגן לומר שחברות התקליטים ידעו שהכסף האמיתי נמצא בהפצה פיזית. הם היו מאוד מודעים לכך שאפשר להעתיק MP3, הם ראו את נאפסטר ושירותים דומים עושים בדיוק את זה, אבל להם זה נראה כאילו מקוון פירושו פיראטיות, שבו מדיה פיזית פירושה רווחים.
מה שסטיב ג'ובס עבד כדי לעשות היה לשכנע אותם שלא רק שיש אמצע, אלא שזו אמצע ענק. הוא טען שרוב הפיראטיות נעשתה אז על ידי אנשים שישלמו עבור מוזיקה דיגיטלית אם הם יכולים.
תמיד יהיו אנשים שיעשו מוזיקה פיראטית לא משנה מה, אבל ג'ובס האמין שהרוב מורידים בצורה לא חוקית כי זה נוח, לא כי זה בחינם.
"צרכנים לא רוצים שיתייחסו אליהם כמו פושעים ואמנים לא רוצים שיצירותיהם יקרות הערך ייגנבו", כתב סטיב ג'ובס ב-ההכרזה של אפלשל החנות. "חנות המוזיקה של iTunes מציעה פתרון פורץ דרך לשניהם."
סטיב ג'ובס היה מנהל משא ומתן חזק, אבל כן היה לו אז יתרון שאפל לא הצליחה להעלות על הדעת היום. אפל לא הייתה הצלחה, לא אז.
או לפחות, בזמן שהוא הציג את האייפודאוקטובר 2001, ואכן היה לו אתiMac, אפל לא הייתה רווחית מרחוק כפי שהייתה. עד היום,מקהמכירות מייצגות רק חלק קטן מהשוק הנשלט על ידי מחשבים אישיים, אבל ב-2003 זה היה חלק קטן.
זו הסיבה האמיתית שאפל הצליחה ליצור את חנות המוזיקה של iTunes. אפל הציעה לחברות התקליטים דרך לבחון את אמיתות הטענות של ג'ובס, ללא עלות של התחייבות לשירותים מקוונים משלהן.
אם ג'ובס טעה, אם לא היה שינוי וכל הורדות המוזיקה נשארו בלתי חוקיות, אז הם יכולים פשוט לסגת מחנות המוזיקה של iTunes. זה לא יעלה להם כלום מבחינת שרתים או צוותים או תשתית.
אפילו לא תהיה השפעה על המוניטין שלהם, מכיוון שאפל היא זו שניסתה לנהל את החנות.
ואולי מעל הכל, אפל כיוונה אותו אך ורק למשתמשי מק. השוק הרחב יותר של משתמשי PC לא יראה אפילו את המבחן הקטן הזה.
כך הצליחה אפל לגרום לחמשת חברות התקליטים הגדולות דאז להסכים לשירות. הם הסכימו כל עוד המוזיקה שלהם מוגנת עםניהול זכויות דיגיטליות(DRM), אבל הם הסכימו.
האייפוד הניע את המכירות בחנות המוזיקה של iTunes, ולהיפך
גם אז, זו לא תמיד הייתה דרך קלה, והמשא ומתן היה חייבלהמשיך לקרות. אבל הגרסה הקצרה היא שחנות המוזיקה של iTunes נפתחה עם חמישית ממיליון שירים זמינים לקנייה מיידית.
למרות היתרון של אפל בגודלה הקטן באותה תקופה, אין לזלזל עד כמה סטיב ג'ובס היה טוב במשא ומתן. באותו זמן, מיקרוסופט ניסתה להשיק שירות מוזיקה באמצעות שותפויות ומיזמים משותפים עם חברות כולל חברות תקליטים, וזה לא הלך טוב.
"זה מאוד מוזר לי", כתב ביל גייטס במזכר של מיקרוסופטנחשף מאוחר יותרבתיק בית משפט לא קשור. "הפעילות של חברות המוזיקה['] משלהן מציעות שירות שהוא באמת לא ידידותי למשתמש ונבדק כך באופן עקבי. איכשהו הם מחליטים לתת לאפל את היכולת לעשות משהו די טוב".
"עכשיו כשג'ובס עשה את זה אנחנו צריכים לנוע מהר כדי להשיג משהו שבו ממשק המשתמש והזכויות טובים באותה מידה", המשיך גייטס. "אני לא בטוח אם אנחנו צריכים לעשות את זה דרך אחד מהחברות המשולבות האלה או לא".
"אני לא בטוח מה הבעיות", כתב. "עם זאת, אני חושב שאנחנו צריכים איזו תוכנית כדי להוכיח שלמרות שג'ובס יש לנו קצת רגליים שטוחות שוב, אנחנו זזים מהר וגם מתאימים וגם עושים דברים טוב יותר".
אז אפל קיבלה מחברות התקליטים לשקול מוזיקה מקוונת כאשר, לכאורה, מיקרוסופט לא עשתה זאת. אז חנות המוזיקה של iTunes הצליחה מספיק כדי שהלייבלים הסכימו שהיא תהיה זמינה במחשב האישי, ואז היא הצליחה מאוד.
אבל אפילו עם דוגמה מוכחת שזה עבד, מיקרוסופט עדיין נאבקה. היא השיקה את MSN Music ב-2004 - וסגרה אותה ב-2008, לטובת שוק Zune.
כל אותו זמן, חנות המוזיקה של iTunes המשיכה לפעול, המשיכה להרוויח כסף והמשיכה להוסיף מוזיקה.
אבני דרך וכסף
"האייפוד עושה כסף", של אפלפיל שילראמר ב-Owen W. Linzmayer בספר "Apple Confidential 2.0" משנת 2004, "ב-iTunes Music Store לא."
אבל זה לא הפסיד כסף. לפי הדיווחים בחודשים הראשונים שלה, חנות המוזיקה iTunes נמכרה מספיק כדי לשלם את עלויות התפעול שלה. ואז אפל הייתה זוכה באופן קבוע להתפאר באבן דרך נוספת שעברה.
בפברואר 2013, למשל, ממש בערב יום השנה ה-10 שלה, חנות המוזיקה של iTunes מכרה אתהשיר ה-25 מיליארד.
זה נראה כאילו אין מעצור בחנות המוזיקה של iTunes.
עוברים לסטרימינג
בשנת 2015,אפל השיקההמנויאפל מיוזיקשֵׁרוּת.
Spotify הושקה ב-2011, ואפל מיוזיק הייתה התשובה של אפל גם לזה וגם לזהירידה במכירות המוזיקה. אפל מיוזיק עדיין מפגרת אחרי Spotify מבחינת המאזינים, וזה לקחארבע שניםלהגיע ל-60 מיליון מנויים.
אפל ממעטת לחשוף את נתוני המנויים של אפל מיוזיק, אבל ה-60 מיליון בסך הכל צוטט על ידי אפלאדי קיובשנת 2019. לאחר מכן נשאל על פיצול אפליקציית iTunes, הוא אמר שיש צורך לעבור לסטרימינג.
"עבדתי כל כך הרבה על iTunes ואפל מיוזיק, אני משוחד", הוא הודה, והמשיך, "כמובן שאני אוהב את iTunes, אבל אני חושב שאפל מיוזיק היא בהחלט טובה יותר מכל בחינה. יש לנו משהו טוב יותר עכשיו אין טעם להסתכל אחורה".
זה אפילו לא זמין כברירת מחדל, אתה צריך לבחור להפעיל את iTunes Music Store
שלא נשכח
איכשהו Apple Music הקלה על איבוד הראייה של מה שקנינו בספריות שלנו ומה שרק סטרימינג. קל עד כדי גיחוך להאזין לאמן חדש בגחמה, או לבנות אוספים עצומים של מוזיקה - כל עוד אתה ממשיך לשלם את המנוי שלך.
ואולי הקלות והנוחות הזו, אולי הנפח העצום הזה של מוזיקה זמינה, גרמו לנו לעבור מחנות המוזיקה של iTunes.
עם זאת אפל לא בדיוק שמרה על החנות בחזית ובמרכז. אתה יכול אפילו להיות מופתע לדעת שזה עדיין קיים, אבל זה כן.
אם אתה יכול למצוא את זה.
כיצד להגיע לחנות המוזיקה של iTunes ב-Mac
- פתח את אפליקציית המוזיקה
- בחר אתמוּסִיקָהתפריט, אזהגדרות
- לחץ עלכְּלָלִי
- תִקתוּקהצג את חנות iTunes
- נְקִישָׁהבְּסֵדֶר
- חפש רצועה בסרגל החיפוש של אפליקציית המוזיקה
- מצא ולחץ על כפתור iTunes Store בצד ימין
- חכה וחכה וחכה
בבדיקה לא מדעית לחלוטין, חיפוש אחד אחר אמן היה מיידי ב-Apple Music ולקח 15 שניות בחנות המוזיקה של iTunes. זה לא יהיה רע, אלא שחיפוש נוסף אחר רצועה מסוימת היה שוב מיידי בשירות הסטרימינג, וויתרנו על החנות לאחר שש דקות של המתנה.
ובמבחן לא מדעי אכזרי, אחדAppleInsiderהסופר הצליח לקלקל את מספר מזהי האפל שלו ולנעול את עצמו מחוץ לחשבון Apple Music שלו. למרות יותר מ-10 שנים של רכישת מוזיקה, הדבר היחיד שהוא יכול למצוא בספרייה שלו היה זהאלבום U2 עלובאפל נתנה בחינם ב-2014.
ברגע שזה מופעל, עליך להתחיל חיפוש ולאחר מכן ללחוץ על כפתור iTunes Store
אתה יודע שיש לך גיבוי של הספרייה שלך איפשהו. אבל זה כנראה בלופט עם הוויניל שלך, או בחדר שבו אתה חושב שראית לאחרונה את התקליטורים שלך.
עשרים שנה לאחר מכן, חנות המוזיקה של iTunes עשויה להיות מתה. אבל בלי שזה יפתח את נעילת חברות התקליטים, בלי שזה יציג את כל הרעיון של השמעת מוזיקה במחשב אואייפון, לא היה לנו מה שאנחנו עושים היום.
"מה שמישהו יגיד על אפל, לולא סטיב ג'ובס לא הייתה מוזיקה לגיטימית באינטרנט", אמר ג'ימי איוביןעוד ב-2009, "אני חושב שההשפעה שלו על המוזיקה הייתה יוצאת דופן."
