תוכנית המיחזור של אפל ספגה אש, עם גניבת עובדים והרס של עבודהמכשירי אייפוןשמו כבעיות גדולות בבחינת המאמץ הסביבתי.
לאפל ישמקודם שוב ושובהאישורים הירוקים שלו בכל הנוגע למיחזור מכשירי אייפון ישנים ומוצרים אחרים שנמסרו על ידי לקוחות באמצעות תוכנית הטרייד-אין שלה. על ידי הורדת מכשירי לקוחות ישנים מהם, אפל מסוגלת לפרק את החומרה ולעשות שימוש חוזר בחומרים מסוימים במוצרים עתידיים.
עם זאת, אדיווח מ בלומברגחקירת שרשרת האספקה ותביעות נלוות טוענות שלא הכל בסדר עם מאמץ המיחזור. בשל התקנים המחמירים של אפל, חברות המיחזור נמצאות במעקב מתמיד כדי למזער את הסיכוי לגניבת מוצרים.
מיחזור הכל, ללא יוצא מן הכלל
תוכנית המיחזור היא, תיאורטית, די פשוטה להבנה. לקוח מוסר לאפל אייפון ישן, אשר מועבר לאחר מכן למעבד פסולת אלקטרונית כדי לפרק את המכשירים.
לאחר הסרת סוללות וכמה רכיבים אחרים, החלקים הנותרים מועברים דרך מגרסה כדי להפוך את הכל לרסיסים של חומר.
תהליך זה מתבצע גם תוך בדיקה אינטנסיבית וסודיות, עם דלתות נעולות, גלאי מתכות ומצלמות מעקב עוקבות אחר פעולות העובדים במתקנים כמו GEEP Canada Inc. ליד טורונטו.
מלבד תרבות הסודיות המפורסמת של אפל, הניטור נועד בחלקו להבטיח שחברות המיחזור יקיימו את החוזים שלהן. חלקית, זה אומר גם למנוע מעובדים להגניב מכשירים מחוץ לדלת.
מכשירי האייפון שנראים שימושיים ולא פגומים ואייפדשעוברים במתקנים היו פיתוי עבור חלק מהעובדים, מה שגרם לביקורת פתע של חוקרים תאגידיים על פעילות GEEP.
אפל גילתה אי התאמות בניירת, כמו גם שני פחים שלמיםApple Watchיחידות מוסתרות מהמצלמות. בסופו של דבר, אפל האשימה את GEEP בכך שלא מיחזרה לפחות 99,975 פריטים, כולל מכשירי אייפון שהופעלו מחדש בסין במקום להיהרס.
GEEP נתבעה ב-2020 על ידי אפל ב-22.6 מיליון דולר בגין הפרת חוזה, על רקע האשמות שהייתה "תוכנית מתוזמרת בקפידה" של עובדים למכירת חומרה מחדש לשוק האפור. בעוד GEEP הכירה בבעיות, היא האשימה את התקריות על "עובדים סוררים".
עם זאת, ארבע שנים לאחר מכן, לא היו בקשות נוספות בתיק, עם פוטנציאל שהוא נדחה אוטומטית תוך חודשים.
המקרה לא היה מפתיע רק בגלל רמת הגניבות, אבל המשקיפים כנראה נדהמו מכך שאפל מאלצת את שותפי המיחזור לגרוס אלפי מכשירי אייפון שניתן היה לשפץ בקלות במקום.
בעוד GEEP היא הדוגמה העיקרית למאמר התחקיר, שותפי מיחזור אחרים התמודדו עם לחצים דומים מצד אפל לוודא שכל מה שעובר דרך הדלתות ממוחזר, גם אם זה נראה בתולי.
בדיקה ארוכת טווח
חלק מהבעיה הוא שאפל תובענית מאוד בהשמדת המכשירים על ידי ממחזרים. זו הייתה בעיה שחברות יהיו מוכנות להתמודד איתה מכיוון שהיא יכולה למשוך יותר לקוחות של פסולת אלקטרונית.
משנת 2014, כשאפל הפכה ללקוחה של GEEP, אלפי מוצרים הגיעו למתקן שלה כדי להרוס אותם. Apple Cage של GEEP דרש התקנת גלאי מתכות, המונע יציאת רכיבים מוסתרים בתוך בגדי העובדים.
למרות שאפל קבעה שיש להשמיד מכשירים עם 45 יום מהגעה, כאשר נציגים עוקבים לעתים קרובות אחר הגעת סחורות ועיבוד, עדיין היה קל למדי לפריטים להיעלם. מקור אחד אמר לדיווח שמשטחים הועברו וסומנו בצורה שגויה, אך לא ברמות שגרמו לאנשים לשאול שאלות.
הגניבות כללו טריקים חשבונאיים ולוגיסטיים, כולל סיווג מחדש של משלוחים ושינוי רישומים.
ממחזרים אחרים עמדו בפני בדיקה וחקירות דומות מצד אפל, וגם השתמשו בטכניקות דומות. לפעמים, נעשה שימוש אפילו יותר בשיטות לואו-טק.
דוגמה אחת הייתה מהנדס שניצל מצנן מים שהתגלגל במהלך משמרות על עגלת פלדה. המהנדס הדביק מכשירי אייפון לתחתית העגלה לפני שיצאה מהכלוב, כשהשומר מניח שהפלדה של העגלה גרמה לגלאי המתכות לכבות.
גריסה לא נהדרת, אבל הכרחית
ההתמקדות של אפל בפירוק מכשירים ישנים לרסיסים היא לא בהכרח הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הסמארטפונים הישנים. התכה בהחלט יכולה להחזיר חומרים משומשים לשרשרת האספקה, אבל זה מגדיל את טביעת הרגל הפחמנית לכל מכשיר יותר מאשר פירוק קפדני ושימוש חוזר ברכיבים.
עוד פחות בעיה של פחמן היא אם אפל תאפשר לשפץ ולמכור יותר מהחומרה הממוחזרת שלה. פעולה זו לא תדרוש את טביעת הרגל הפחמנית האדירה של ייצור בקנה מידה מלא, מה שהופך אותו להרבה יותר נקי באופן כללי.
עם זאת, גריסה מספקת לאפל לא מעט יתרונות. בתור התחלה, כל שבבים עם נתוני משתמש מושמדים, מה שמגן על הלקוחות לשעבר מפני דליפה של מידע זה.
התהליך גם גורם לשימוש חוזר ברכיבים כמו מודולי מצלמה ושבבים לייצור מכשיר "פרנקנשטיין".
אפל עסקה בעבר באייפון בקנה מידה המוניתיקון הונאהבסין, שכללו גנבים שקנו מכשירי אייפון מחנויות, לקחו רכיבים והחליפו אותם בגרסאות שבורות או מזויפות, ואז החזרו את מכשירי האייפון להחלפה.
אוטומציה לא מספיק טובה
אחת התשובות לבעיית המיחזור היא להסיר בני אדם מהמשוואה, אבל הדוח מצביע על כך שהניסיונות של אפל לא ממש עזרו כל כך.
ליאם,רובוט המיחזור, הצליח להתמודד רק עם דגם אייפון אחד, וכביכול עשה בו עבודה גרועה עד לרמה שבה נעשה שימוש ביחידות נקיות יותר להפגנות תקשורתיות.
דייזי, היורשת, היה הרבה יותר מוצלח, אם כי הרסני יותר בגישתו בעת הפשטת מכשירים. היכולת שלו להתמודד עם עד 200 יחידות בשעה ולהתמודד עם 15 דגמי אייפון הייתה שיפור מסיבי.
למרות השיפור, וקיומם של שני רובוטים של דייזי, התוצאות לא ממש עמדו בציפיות השיווקיות. ההערכה היא שהמאמצים האוטומטיים של אפל מצליחים לעבד רק 1.2 מיליון מכשירי אייפון בשנה, או בערך יומיים של יחידות שנמכרות על ידי החברה.
ברור שבעוד שלליאם ודייזי אין שום נטיות לגנוב מכשירי אייפון שהם אמורים להרוס, עדיין יש צורך של בני אדם לעשות הרבה מהעבודה.
הפיתוי לגנוב את מכשירי האייפון שעתידים להיהרס על ידי עובדים, והמעקב האינטנסיבי של אפל על עבודתם, עדיין יישאר בסביבה די הרבה זמן.
