איך ARM כבר הצילה את אפל - פעמיים

אפל אולי תעבור למעבדי ARM ב-Mac בקרוב, אבל החברה קשורה קשר הדוק ל-ARM בדרכים רבות במשך שלושים שנה - והחיבורים הללו תרמו לכך שאפל שרדה את הימים האפלים בתולדותיה.

השמועות שאפל תעביר את ה-Mac להפעלהמעבדי ARMמסתובבים כבר עשור. אבל, מקורותיו של המהלך לפני שלושה עשורים.

החיבור של אפל ל-ARM ראה את היתרונות שלו באייפון ובאייפד, אבל זו גם הסיבה שאפל שרדה.

מאז שהוא נכנס שוב לתפקיד המנכ"ל הזמני של אפל ב-1997, ועד ליציאת ה-iMac ב-1999,סטיב ג'ובסעשה שני מהלכים פומביים מאוד כדי להפוך את החברה. לפי הדיווחים, אפל הייתה במרחק של 90 יום בלבד מהצורך להכריז על פשיטת רגל, אבל ג'ובס תכנן עסקה כדי להשיגמיקרוסופט תשקיע150 מיליון דולר בו.

כנראה היה ערך מיידי יותר בכך שמיקרוסופט תתחייב כסף בכלל, כי גם ביל גייטס התחייב לפתח עבור ה-Mac במשך חמש שנים. זה מה שבאמת הצליח להפוך את אפל.

באופן דומה, הצעד הציבורי הנוסף של ג'ובס היה לבטל פרויקטים כמו הניוטון.בתוך הזעקהעם זאת, מה שתפספס היה שהניוטון רץ על מעבד ARM. ושבמקביל לביטול ה-MessagePad, ג'ובס החל למכור את המניות של אפל ב-ARM.

כאן נכנס הכסף האמיתי. וכאן ARM הצילה את אפל בפעם הראשונה.

ARM, Acorn, ואפל

שורשיה של ARM בחברת Acorn הבריטית. אמנם מעט ידוע בארצות הברית, אבל הוא היה מפורסם בבריטניה בזכות היותו מאחורי ה-BBC Micro. מתחרה זה למכשירים כמו Commodore 64 זכה להצלחה עצומה בבתי ספר בבריטניה ובתחילת שנות ה-80, הגיבוי הזה איפשר ל-Acorn לתכנן את העתיד.

בשנת 1983, פרויקט מכונת Acorn RISC החל. RISC, או Reduced Instruction Set Computer, הוא מעבד שלא יכול לעבוד עם הוראות רבות כמו מחשב CISC רגיל, או Complex Instruction Set Computer. אבל זה עובד מהר יותר.

התוצאה היא מעבד שהוא פחות מסוגל אבל הרבה יותר חזק. זה מספיק חזק ומהיר כדי שהוא יותר מפצה על העובדה שהוראות צריכות לעבור עוד שלבים כדי להשלים.

לצד הכוח והמהירות הללו, מגיעה צריכת חשמל נמוכה - ושם התעניינה אפל. בסוף שנות ה-80, אפל החלה לעבוד עם Acorn ואז ב-27 בנובמבר 1990, שתי החברות הצטרפו ליצרנית השבבים VLSI Technologies כדי להקים חברה.

ה-Newton MessagePad היה המכשיר הראשון של אפל המופעל באמצעות ARM

היא נקראה Advanced RISC Machines Ltd., ואפל שילמה 3 מיליון דולר כדי להחזיק ב-43% מהחברה. הכוונה הייתה לעצב מעבד ARM ולאחר מכן ליצור עבור מה שהיה אמור להיות Newton MessagePad.

החברה החדשה עשתה בדיוק את זה ובשנת 1993, הלראשונה ניוטון יצא. יחד עם זאת, קרו עוד שני דברים.

כמו כן בשנת 1993, ARM, אולי מודאגת מהיותה קשורה לייצור מעבדים למכשיר אחד, החלה לחפש רישיון לטכנולוגיה שלה. זה היה מהלך חריג באותה תקופה בתעשייה, אבל כך עברה ARM לחברה שתכננה מעבדים עבור חברות אחרות.

מאוחר יותר באותה שנה, טקסס אינסטרומנטס הפכה ללקוחה וזה דווקא אימת גם את ARM וגם את הגישה החדשה שלה לעיצוב מעבדים וגביית תמלוגים עליהם. זמן קצר לאחר מכן, אנשים בטקסס אינסטרומנטס שכנעו את נוקיה להתמודד עם ARM. בשנת 1994, נוקיה 6110 שוחרר.

כל זה עדיין קשור ל-ARM שמחפש להתרחב, והיה משהו אחר שקרה בו זמנית. אפל לא מכרה מספיק ניוטון. אפל לא מכרה מספיק שום דבר וזה היה באמת נחרץ עד שסטיב ג'ובס חזר.

עם זאת, אתה לא יכול להחזיר חברה בסדר גודל של אפל ב-150 מיליון דולר ובתוך 90 יום. בעוד שאולי תוכל אם תוכל לקבל, נניח, 1.1 מיליארד דולר.

הרבה פחות בפומבי מאשר עסקת מיקרוסופט, או ביטול מוצרים כמו ניוטון, ג'ובס מכר גם מניות ב-ARM. לא ידוע כמה מניות אפל מכרה בסופו של דבר, או אם היא שמרה על כאלה בכלל. אבל עד פברואר 1999, אפל החזיקה רק 14.8% - והרוויחה מזה 1.1 מיליארד דולר.

הרווח העצום הזה של פי 366 מההשקעה המקורית שלו לא היה אפשרי אם ARM לא הייתה יוצאת להנפקה ב-1998. והיא לא הייתה צריכה לצאת להנפקה אם היא לא הייתה הצלחה אדירה עם, באותה תקופה, לפחות 165 חברות שונות משתמשות בעיצובי מעבדי ה-ARM שלה. אפל הייתה אחת מהן.

ניוטון האהוב אך הכושל הלך. האייפוד הגיע ב-2001 וגם הוא נבנה על ARM. אפל השתמשה במעבדי ARM במכשיר המוצלח ביותר הזה, אבל גם באלה כמו תחנות הבסיס האלחוטיות שלה AirPort - והאייפון.

אינטל איבדה את האייפון

הפעם השנייה ש-ARM הצילה את אפל הייתה עם האייפון. כל אחד ממכשירי האייפון שיוצרו אי פעם, כבר מההתחלה, השתמש במעבד ARM שעוצב במיוחד - אבל לא היה צפוי.

כשהאייפון עוצב באמצע שנות ה-2000, אפל הפכה להיות מעורבת יותר ויותר עם אינטל. ולכן ביקשה מאינטל לייצר את המעבדים לאייפון.

אם אינטל הייתה אומרת כן, כנראה שחברת ARM הייתה מצליחה מאוד בכל מקרה, אבל לא הייתם שומעים על זה. זה פשוט יהיה סוג המעבד שמאחורי התקנים רבים כמו Internet of Things.

רַק,אינטל אמרה שלא, ואם ההיגיון שלו נראה קצר רואי היום, יש לנו היתרון לדעת כמה מכשירים מכרה אפל מאז. באותה תקופה, אינטל בדיוק מכרה את החטיבה שלה שעבדה עם עיצובי ARM, והיא עשתה זאת כי היא לא זכתה להצלחה.

יחד עם האופן שבו אינטל ציפתה שהאייפון יימכר במספרים מוגבלים בלבד, זה היה חישוב גיליון אלקטרוני ישר. העלות הרבה הזו לפיתוח המעבד וכל כך הרבה מכירות פוטנציאליות לא הצטברו.

סטיב ג'ובס חושף את האייפון המקורי ב-2007

אינטל חייבת להצטער על כך עכשיו, אבל אז זו הייתה חייבת להיות אפל שהייתה רוצה שהדברים יתנהלו כמו שהם רצו. עם זאת, נאלצה להשתמש באלטרנטיבה, אפל עבדה עם ARM כדי לעצב ולאחר מכן עם סמסונג כדי לייצר מעבד עבור האייפון הראשון.

אפל עולה על הסיפון

האייפון המקורי הזה היה הרבה דברים, אבל הוא לא היה מהיר במיוחד. ואפשרות אחת לכך היא שבעוד שטכנולוגיית ARM הייתה בסדר, והייצור של סמסונג היה בדיוק מה שהתבקש, הייתה חולשה באמצע. אפל לא ידעה מספיק על עיצוב מעבדים.

מאז, זה למד. זה למד הרבה.

עד 2010, ה-iPad יצא לאקרנים, והשמועות היו כי אפל מנהלת מגעים לרכישת ARM. באותה תקופה, ARM הוערך בכ-8 מיליארד דולר, ובין אם זה שאפל לא יכלה להצדיק את ההוצאה הזו באותו זמן או לא, החברה חזרה בה.

במקום זאת, סופטבנק רכשה את ARM ב-2012. אז סופטבנק היא כעת הבעלים של החברה שאפל משתמשת בה עבור המעבדים שלה מסדרת A, אבל סופטבנק היא גם החברה שהשיג את סטיב ג'ובסלתת לו את האייפון בלעדי ביפן.

קבוצת א'

ARM נותרה חברה שמעצבת מעבדים במקום מייצרת אותם. היא נותרה חברה המשותפת עם חברות טכנולוגיה אחרות כדי ליצור מעבדי ARM.

זה רק עכשיו עושה הרבה מהם לפי המפרט המפורט של הצוות של אפל. אפל הוסיפה יותר ויותר לזהבריכה משלושל מעצבי המעבדים ומאמציה השתלמו.

ניתן לטעון, ARM באמת הצילה את אפל בפעם השלישית בגלל ההובלה שהיא העניקה לה בסמארטפונים. באופן עקבי, אייפון יעלה על טלפון אנדרואיד עם מפרט דומה או אפילו טוב יותר לכאורה, בגלל העיצוב של המעבד שלו.

זה תמיד היה נכון וזו אחת הסיבות לכך שהדגם הזול ביותר של היום, האייפון SE, מהיר יותר ממכשירי האנדרואיד היקרים ביותר.

ההבדל מעולם לא היה חריף יותר מאשר בשנת 2013. אז חשפה אפל את ה-iPhone 5s עם מעבד 64 סיביות A7 שלה. "זהו המעבד הראשון אי פעם [64 סיביות] בטלפון מכל סוג שהוא", אמר אז פיל שילר של אפל. "אני לא חושב שהחבר'ה האחרים אפילו מדברים על זה."

הם היו, למעשה, אבל כמה שהם הגיעו רחוק, זה היה הרבה מאחורי אפל. מספיק כדי שהמתחרים ניסו ללעוג לו, ואמרו שאף אחד לא יוכל לעולם להזדקק למעבד 64 סיביות בטלפון. לא עד שכולם הביאו את אלה משלהם.

אל העתיד

השימוש של אפל במעבדי ARM באייפון ובאייפד, במיוחד, היה סיפור מרשים למדי בהתמדה של עיצובים מהירים ובעלי יכולת. השימוש של אפל במעבדי אינטל ב-Mac לא עשה זאת.

אינטל כבר כמה שנים בפיגור במפת הדרכים שלה ליצירת מעבדים ואפל נעצרה באופן קבוע בגלל זה. לאפל אולי יש עיצוב שהיא רוצה להוציא, אבל מעבדי אינטל הזמינים לא עומדים בזה.

וזה גם לא כאילו אינטל מוכרת את המעבדים שלה בזול. חלק מההפרש במחיר בין הקצה הנמוך והגבוהMacBook Proמכשיר 13 אינץ' מופחת לסכום שגובה אינטל.

כך שמצד אחד, אפל מתעכבת על ידי מעבדי מק שנפלים מאחור. ומצד שני, הוא מתקדם מהר יותר מיריביו באייפון.

כיום, אפל לא צריכה יותר חיסכון. אפל מצליחה מאוד, ובמקום שבו הייתה פעם 90 יום מפשיטת הרגל, היא יכולה לעבור יותר משנה מבלי למכור אגורה אחת ללקוח אחד, וזה יהיה בסדר.

עם זאת, זו נקודה שבה אפל עשויה לשנות באופן קיצוני את מחשבי המק, ונראה שזו נקודה שבה ARM הוא שיאפשר זאת.

אִםמחשבי מקינטוש של ARMהםהכריזבְּ-WWDC 2020, הסבירות היא שהמוקדם ביותר שנראה באמת אחד במבצע הוא סוף השנה הנוכחית. מה שבמקרה מציין שלושים שנה מאז שאפל הקימה את ARM מלכתחילה.

התעדכן ב-AppleInsider על ידי הורדת ה-אפליקציית AppleInsiderעבור iOS, ועקבו אחרינו ביוטיוב, טוויטר@appleinsiderופייסבוקלסיקור חי ומאוחר. אתה יכול גם לבדוק את הרשמי שלנואינסטגרםחשבון לתמונות בלעדיות.