מעצרו של סמנכ"ל הכספים של Huawei בקנדה על רקע סכסוך הסחר בין ארה"ב לסין הוביל את החברות הסיניות להאיץ בעובדיה להחרים את אפל כנקמה - ולהטיל סנקציות על אלה שאינם עומדים בדרישות.
בניסיון להראות סולידריות כלפי ענקית התקשורת הסינית, לפי הדיווחים, חברות בסין מנסות לעודד עובדים לקנות מוצרים מ-Huawei. רוב החברות המציעות תוכניות כאלה מסבסדות, ככל הנראה, בין 10 ל-20 אחוזים מהעלות של סמארטפון Huawei, אם כי חלקן מכסות את כל עלות המכשיר.
התמיכה ב-Huawei לא עוצרת בעידוד עובדים לקנות מהחברה, כמוסקירת ניקיי אסייתית דוחותיותר מ-20 חברות סיניות הודיעו ברשתות החברתיות על כוונתן להגדיל את הרכישות של מוצרי Huawei אחרים, כולל מערכת הניהול העסקית שלה.
חברות אחרות גם נכנסות להצעות פרו-Huawei משלהן. בדוגמה אחת שניתנה, מבשלת בירה מספקת לעובדים וללקוחות המציגים קבלה על רכישת Huawei עם אלכוהול חינם בשווי של עד 30 אחוז משווי הרכישה.
התפרצות התמיכה באה בעקבות מעצרו שלסמנכ"ל הכספים של Huawei, Meng Wanzhouבוונקובר ב-1 בדצמבר, נתפס במהלך עצירת ביניים בין טיסות. מנג נעצר לבקשת ממשלת ארה"ב, בטענה שהחברה הפרה את הסנקציות האמריקאיות נגד איראן.
העיתוי של המעצר בולט, שכן ממשלת ארה"ב וסין נמצאות בעיצומו של סכסוך סחר, שנגרם בין השאר בגלל איומי ממשל טראמפ להחיל מכסים על 200 מיליארד דולר של סחורות המיובאות מסין, עםיותר תעריפיםמיועד גם ליישום בעתיד. בעוד שהתעריפים הראשוניים לא חלו על האייפון, תעריפים מאוחרים יותר צפויים להשפיע על היבוא של הסמארטפון של אפל, ועשויים להעלות את העלות למכשיר בין בין60 ו-160 דולר.
במקביל לניסיון לתמוך ב-Huawei, חברות מנסות גם להחרים את מוצרי אפל. יצרנית מכונות שנזן איימה להחרים מכשירי אפל מהעובדים, ועלולה לפטר את מי שלא מצייתים לפקודות למסור את החומרה, בעוד שחברת טכנולוגיה אחרת באזור טוענת שהיא תעניש עובדים שיקנו פריטים של אפל.
יצוין כי צרכנים סינים נוטים להחרים חברות המבוססות במדינות שיש להן חילוקי דעות עם ממשלת סין. הדוגמאות שניתנו כוללות חנויות בבעלות חברות יפניות שנהרסו ב-2012 במהלך הפגנות בנושאאיי סנקאקו, וחרמות על חברות דרום קוריאניות כולל יונדאי ולוטה על רקע פריסת מערכת הגנת טילים אמריקאית בסיאול.
ניסיונות החרם על מוצרי אפל הם לכאורה גם תגובה לחברות וממשלות במדינות המערב הפועלות נגד האינטרס של חברות סיניות כמו Huawei.
באוגוסט, אהצעת חוק ההגנה של ארה"בחסם סוכנויות ממשלתיות מלרכוש מכשירים מ- Huawei, ZTE וגופים סיניים אחרים. בשנת 2017, ZTE הסכימה לכךלשלם 892 מיליון דולרבגין הפרת הסנקציות האמריקאיות האוסרות על מכירת טכנולוגיה אמריקאית לאיראן וצפון קוריאה, לאחר שנה של הגבלות שהטילה הממשלה על החברה וספקיה.
מדינות אחרות נקטו בצעדים דומים כדי להיפטר מציוד Huawei, מתוך אמונה שהם עלולים לשמש לפגיעה בתשתיות מטעם ממשלת סין. בדצמבר, BT של בריטניהיעץהיא לא תשתמש בחומרת Huawei בהשקת רשת סלולרית 5G, וביום שנימְאוּשָׁרזה היה בתהליך של הסרת ציוד Huawei ממערכת תקשורת המפותחת לשימוש על ידי המשטרה ושירותי חירום אחרים.
