קוק, מנהלים אחרים של אפל פותחים את עתידה של החברה בתכונה נרחבת של '60 דקות'

ספיישל "60 דקות" ששודר ביום ראשון ראה את המראיין צ'רלי רוז מקבל גישה נדירה אל מטה קופרטינו של אפל, שם הוא דן במגוון רחב של נושאים עם בכירי החברה והסתכל מאחורי הקלעים על סטודיו העיצוב של ג'וני אייב, הדור הבא. דגם Apple Store ואתר הבנייה של קמפוס 2.

המיוחדים, מחוברים ביחדמראיונותשנערך במהלך החודשים האחרונים מאז הכרזת האייפון בספטמבר, התחיל בדיון על המעבר של החברה ל-Cook מהמייסד השותף סטיב ג'ובס. הגורו הטכנולוגי המנוח היה, במילותיו של קוק, לא דומה לאף אחד שאי פעם פגש קודם לכן.

"זה סרגל מצוינות שרק טוב הוא לא מספיק טוב. זה חייב להיות נהדר. נהדר בטירוף", אמר קוק על המורשת שג'ובס השאיר אחריו. "זו עדיין החברה של סטיב. זה נולד ככה."

רוז הצליחה להשתתף במשחק המקדים של ישיבת ההנהלה השבועית של אפל ביום שני בבוקר, אם כי אפל צפויה סירבה לתעד את ההליכים בפועל. לצד קוק, מנהלים כמו CDO Jony Ive, ראש התוכן אדי קיו, ראש השיווק וחנות האפליקציות פיל שילר, ה-COO החדש שמונה ג'ף וויליאמס ואחרים התאספו סביב שולחן עץ גדול כדי לדון באסטרטגיה.

רוז גם נפגשה עם ג'וני אייב בסטודיו העיצוב המפורסם - והאולטרה סודי - שלו. שם, בין שולחנות עץ מכוסים בבד שחור כדי להסתיר מכשירי אב טיפוס, אייב ליווה את רוז בתהליך העיצוב של כמה מוצרים. הקטע כלל צילומים נרחבים מתהליך יצירת האב-טיפוס שעברו אייב וצוות העיצוב של אפל בבניית Apple Watch. הראתי סקיצות ושרטוטים אלקטרוניים של אב הטיפוס הראשוני של Apple Watch והדגמתי כיצד מארז האלומיניום נוצר ממכונת CNC.

"כל הדברים האלה, אני חושב, במצטבר, אם נצליח לעשות אותם כמו שצריך, אתה מרגיש שזה אובייקט אותנטי, ממש מתחשב", אמר אייב.

אייב וראש מחלקת החומרה דן ריצ'יו דנו גם בתהליך מאחורי הסוללה של ה-MacBook החדש ועל האתגרים העיצוביים הטמונים בהכנסת סוללה גדולה מספיק כדי להחזיק את כל היום או רוב היום לתוך מארז דק שכזה.

"כל עשירית מילימטר במוצרים שלנו הוא קדוש", אמר ריצ'יו. "עם העיצוב הזה, זה כלל מעצבים מכניים, יצרני כלים, כימאים, וזה גם הביא מהנדסי תוכנה שיכלו לעצב חבילה שתתאים למשטחים של המוצר אבל עדיין תעבוד בצורה אמינה".

כשהיא פירטה את המאמץ הרב שהושקע במכשירים של אפל, רוז הסתכלה על מודול מצלמת אייפון 6s פלוס, שלפי המנהל הבכיר של אפל חומרת מצלמה גרהם טאונסנד, מכיל למעלה ממאתיים חלקים בודדים ולקח צוות של 800 מהנדסים ליצור . Townsend הראתה את מערכת ייצוב התמונה האופטית שעוזרת לייצב את המצלמה בזמן שאתה מצלם, והזכירה שאייפון מעבד מעל 24 מיליארד פעולות בכל נקודה נתונה כדי לקבל את הצילום הנכון.

מפקדת הקמעונאות אנג'לה אהרנדטס ערכה לרוז סיור מהיר בחנות מדומה של אפל הממוקמת במחסן לא מסומן מחוץ לקמפוס הראשי של אפל. עם החנות החדשהלְעַצֵב,מדמיינת בשיתוף עם Ive, Ahrendts מנסה ליצור חוויה דינמית שמציגה באופן פעיל את הסחורה האחרונה של אפל.

בקטע נפרד, סמנכ"ל השיווק העולמי פיל שילר אמר שאפל מציבה בכוונה מוצר אחד מול מוצר אחר. קניבליזציה של מכשירים היא "כמעט בתכנון", אמר.

"האייפון צריך להיות כל כך גדול שאתה לא יודע למה אתה רוצה אייפד", אמר שילר. "האייפד צריך להיות כל כך נהדר שאתה לא יודע למה אתה רוצה מחברת. המחברת חייבת להיות כל כך נהדרת שאתה לא יודע למה אתה רוצה שולחן עבודה. התפקיד של כל אחד הוא להתחרות עם האחרים. "

לאחר מכן, הנושא פנה ל-Apple Watch, כאשר רוז ניסתה לקבל קצת תובנות לגבי ביצועי המוצר לאור מהכַּמָהלתאר כחסרי עניין וביקוש. לא חולקו נתוני מכירות, אבל כשנשאל אם ה-Watch הוא מוצר שדורש שיפור, קוק אמר: "אני חושב שכל המוצרים צריכים שיפור. ואני חושב שה-Watch אינו יוצא דופן מזה".

קוק גם היה מעורפל ומזלזל כשנשאל על שתי תעשיות שאפל עבדה עליהן במשך זמן מה: הטלוויזיה והמכונית.

"אחד הדברים הגדולים באפל הוא שכנראה יש לנו כאן יותר סודיות מאשר ה-CIA", אמר קוק.

החלק השני של הראיון התמקד במספר נושאים טעונים יותר מבחינה פוליטית שאפל מצאה את עצמה באמצע במשך מספר שנים. אלה כוללים את הדיון המתמשך בנושא הפרטיות, כולל נושא הדלתות האחוריות של הממשלה, כמו גם נושאים כמו נטל מס החברות של אפל וכוח העבודה של הייצור הסיני (בעיקר) שלה מעבר לים.

בנושא המסים במיוחד, קוק התלהם בעליל, וכינה את הטענות על הימנעות מכוונת של אפל ממסים באמצעות חברות בנות בחו"ל כ"זבל פוליטי מוחלט", והטיל את רוב האשמה על קוד המס האמריקאי, שלדבריו "נבנה עבור העידן התעשייתי, לא העידן הדיגיטלי".

הראיון הסתיים בהליכה באתר הבנייה של מטה החברה החדש של אפל: מתחם של מיליארדי דולרים שנועד להיות ידידותי לסביבה ותואר על ידי רוז כ"הפרויקט השאפתני ביותר שאפל עשתה אי פעם".

אתה יכול לראות את הראיון המלא, כולל בלעדיות מקוונות שלא הוצגו במהלך מצגת הטלוויזיה, ב-60 הדקותאֲתַר אִינטֶרנֶט.