הרפורמות המוצעות על ידי משרד המשפטים ביום רביעי מבקשות לכוונן ולהגביל את חסינות סעיף 230 עבור פלטפורמות מקוונות שאינן מסירות תוכן זדוני מאתריהם.
משרד המשפטים פרסם רשימה של אזורים קריטיים בסעיף 230 שהם ראו שהם "בשלים לרפורמה". הפעולה באה לאחר כשישה חודשי עבודה של המחלקה, ונמצאת בסמיכות להוראה הביצועית של הנשיא דונלד טראמפ שנועדהלעקוף הגנות על פרסום מקוון.
הרפורמות שהוצעוביום רביעי אחר הצהרייםעל ידי משרד המשפטים לא ישנו את סעיף 230. עם זאת, השינויים המוצעים מבהירים שפלטפורמה - כגון טוויטר או פייסבוק - חייבת לאכוף שיטור קהילתי או להסתכן באובדן חסינות המוענקת בדרך כלל על פי ההוראה.
סעיף 230 לחוק הגינות התקשורת משנת 1996 כפי שהוא, מונע ממקומות מקוונים להיות אחראים לתוכן שפורסם על ידי בסיס המשתמשים שלהם. עם זאת, סעיף 230 גם קבע באופן נרחב כי פלטפורמות אלה חייבות במשטרה עצמית, אם כי, עד כה, התניה נאכפה ברפיון.
הרפורמה המשמעותית הראשונה שהוצעה מבקשת להסיר חסינות מפלטפורמות המאפשרות לתוכן זדוני להתפשט באתריהם. זה כולל תוכן שמקל על התעללות בילדים, טרור, מעקב ברשת ו"שומרונים רעים". אם אתר אינטרנט היה מאפשר לתוכן זדוני לפעול ללא סימון, אז הם יאבדו את ההגנות שניתנו להם על פי סעיף 230, מה שמשאיר אותם חשופים לקנסות יקרים ולתביעות משפטיות.
תחום הרפורמה השני נועד להגביר את יכולתה של הממשלה "להגן על האזרחים מפני תוכן מזיק ואסור". אם ייושם, חסינות סעיף 230 לא תינתן אם פלטפורמה תובא לחקירה פדרלית אם המקום לא ינקוט באמצעים מתאימים כדי למתן התנהגות כזו של משתמשים.
הרפורמה השלישית מסירה את הגנות סעיף 230 במקרה של תביעות הגבלים עסקיים. מטרת השינוי היא לעודד תחרות ולמנוע מפלטפורמות גדולות להפעיל הגנות סעיף 230 במקרים של הגבלים עסקיים, שכן הדבר ירתיע מתחרים מלהגיש חששות לגיטימיים של התנהגות אנטי-תחרותית.
במוקד רביעי של רפורמה, משרד המשפטים מבקש "לקדם שיח פתוח ושקיפות רבה יותר" על ידי הבהרת הטקסט והמטרה המקורית של סעיף 230. בכוונתם להחליף חלק מהמונחים המעורפלים בניסוח מדויק יותר.
הסיבה לחידוד הטרמינולוגיה כפי שהוצג על ידי משרד המשפטים היא שהשינויים "יצמצמו תוכן מקוון המזיק לילדים - תוך הגבלת יכולתה של פלטפורמה להסיר תוכן באופן שרירותי או בדרכים שאינן עולות בקנה אחד עם התנאים או השירות שלה, פשוט על ידי ראייתו "מעורר התנגדות". בפועל, נראה כי כל עוד מקומות מקוונים ממתנים תוכן בהתאם להנחיות הפדרליות, ועל פי פוטנציאל כללים מגבילים יותר - ומפורסמים - הנאכפים על ידי בפורום, הגנות סעיף 230 עדיין חלות.
משרד המשפטים גם אומר בהנחיה של יום רביעי כי מתן תוכן משתמש אינו מקנה מעמד של "מפרסם" של תוכן זה למקום. זה נראה בניגוד למה שהנשיא מבקש בהוראת הביצוע שלו, שקבעה במפורש שמעמד המפרסם צריך לחול על מקומות שממתנים או בודקים תוכן.
יש כבר חקירה דו-מפלגתית האם סעיף 230, שנכתב בימים הראשונים של האינטרנט,עדיין מתאים או רלוונטי. חקירה זו עוסקת באופן כללי בשאלה האם סעיף 230 מקל על התעללות בילדים מקוונת, אך התוכניות של משרד המשפטים נחשבות ספציפיות יותר.
לא הנשיא ולא משרד המשפטים רשאים לשנות באופן חד צדדי את סעיף 230. כל שינוי בחוק יצטרכו לקבל את האישור המלא של הבית והסנאט, ויחתום בחוק על ידי הנשיא. נכון לעכשיו, לא ברור כמה תמיכה דו-מפלגתית יש להצעות משרד המשפטים.
