אי אפשר לזהות את התפוח של 1976 בהשוואה לתאגיד הענק של היום, ובכל זאת החלטות מוקדמות מרכזיות שלסטיב ג'ובס, סטיב ווזניאק ועוד, עדיין משפיעים היום.
טים קוקציין את יום השנה ה-45 של אפל בציוץ המביט לאחור אל חברו ועמיתו, המייסד המשותף סטיב ג'ובס.
כשאפל חוגגת היום 45 שנים, אני נזכר במילותיו של סטיב מלפני שנים רבות: "זה היה מסע מדהים עד כה, אבל בקושי התחלנו". תודה לכל אחד מבני משפחת אפל שלנו על כל מה שעשית כדי להעשיר חיים. הנה ל-45 השנים הבאות ואילך!
- טים קוק (@tim_cook)1 באפריל, 2021
עכשיו הידוע המנכ"ל,טים קוקבמקור הצטרף לאפל ב-1998 כדי לעבוד על האופן שבו החברה הפעילה פיזית את הייצור וההפצה שלה. החברה הייתה אז בת 22, ונכנסת לתחייה מחודשת עם שובו של ג'ובס.
אז היא כבר סבלה מרוב כאבי הגדילה שלה, אבל עדיין הייתה צריכה להיות חברת הכוח שהיא תהפוך.
סיפור שלושת המערכות של אפל
היום אפל בוודאי במערכה השלישית של הסיפור שלה. עוד בשנות ה-70, הייתה לו המערכה הראשונה המרגשת, ואז היא עברה מהומה בשנות ה-90 בפעם השנייה, לפני שבסופו של דבר הפכה לספר הלימוד סיפור ההצלחה האמריקאי. זה היה נכון - אתה יכול להקים חברה רב-לאומית בשווי טריליוני דולרים במוסך.
עם זאת, זה לא כאילו הקמת חברה בכלל הייתה הצעד הברור. באמצע שנות ה-70, לסטיב ווזניאק היו עיצובים למה שנודע בתור מחשב Apple I, ולחבר שלוסטיב ג'ובסהיו עיצובים למכירתם. ווז היה מוסר אותם לכל מי שמעוניין, ג'ובס לא, ולמרות זאת, אפילו לבעלי גישה מסחרית הרבה יותרסטיב ג'ובסלא יצא להקים חברה.
במקום זאת, מה ששני הסטיבים ניסו תחילה היה למכור את הרעיונות שלהם לחברות הקיימות שבהן הם עבדו באותה תקופה, או שהועסקו בהן בעבר. ווז היה מהנדס ב- Hewlett-Packard, למשל, והוא הצליח לגרום למהנדסים בכירים לבחון את העיצוב שלו במטרה ש-HP תרכוש אותם.
לא רק שהם הסכימו שזה בר ביצוע, הם גם זיהו שאפשר לעשות את זה בזול - ובכל זאת הם העבירו את זה הלאה. הרעיונות של ווז לא התאימו למה שהם חשבו שמחשב Hewlett-Packard צריך להיות.
חברתו הוותיקה של סטיב ג'ובס, Atari, חשה אותו הדבר. הוא ניסה לגרום לעטרי להתעניין במה שיהפוך ל-Apple II, אך גם זה נדחה. אלא שאל אלקורן של עטרי יצר את ג'ובס בקשר עם משקיעי הון סיכון, והדרך להקמת חברה החלה.
כשהם מצאו את אפל באופן רשמי, זה היה עם מהנדס אחר של אטארי, רון וויין. הוא יעצב בצורה מפורסמת את הלוגו המקורי של אפל, המעוטר להפליא, ואז הוא יעזוב את החברה עוד יותר לפני שהיא המריאה. רק שהוא עזב אפילו יותר מהר ממה שאתה יכול לדמיין.
שלושת הגברים הקימו רשמית את אפל ב-1 באפריל 1976, ורון וויין התפטר רק 12 ימים לאחר מכן. הוצעו לו עשרה אחוזים מאפל, אך בחר במקום זאת להירכש על ידי סטיב ג'ובס תמורת 800 דולר.
בעוד שמחירי המניות כמובן משתנים מאוד, בהתחשב במרץ 2023 כתמונת מצב, ה-800 דולר של וויין הם שווה ערך לחמש מניות בודדות בלבד בחברה.
עם זאת, התשלום הזה יוגדל מאוחר יותר, כאשר איש העסקים המנוסה בהרבה, מארק מרקולה, עלה על הסיפון ב-1977 כמשקיע. תחת Markkula, תאגיד אפל רכש רשמית את כל שלושת השותפים המקוריים, תמורת סך של 5,308.96 דולר. מסיבות משפטיות, וויין קיבל שליש מזה למרות שכבר עזב.
המייסדים המקוריים של אפל. LR: סטיב ווזניאק, סטיב ג'ובס, רון וויין
אי אפשר שלא לראות כעת בעזיבתו טעות, לאור הצלחתה המוחצת של אפל. אבל בזמנו, הוא קיבל שכר סביר והוא עוזב משרד שהיה לו רחוק מלהיות עתיד מסוים. בין אינספור הפעמים שהוא נשאל על עזיבתו, רון וויין טען ב-2013 שהוא לא מתחרט בכלל.
"אני מחשיב את עצמי בר-מזל גדול שהייתי בנקודת מפנה בהיסטוריה", אמר, "והקמת אפל אכן הייתה נקודת מפנה בהיסטוריה, אם כי בזמנו, כמובן, אף אחד לא יודע זאת".
ההצלחה הראשונה של אפל
אחרי שהוא עזב אבל לפני שמרקולה הפך אותה לחברה בוגרת, אפל אכן זכתה להצלחה ראשונה - וזו הייתה כזו שתיראה מוכרת אם תעקוב אחר איך החברה עובדת היום. אפל ייצרה 50 מחשבי Apple-I מבלי שהיה לה כסף, והיא מכרה את כולם יום אחד לפני שנאלצה לשלם לספקים שלה.
כיום לאפל יש גישה מנוהלת היטב לשרשרת האספקה שלה, אבל אפילו ב-1976 היא ממש למדה את היתרונות של פיננסים. זו הייתה הפעם הראשונה שסטיב ג'ובס שמע אי פעם על מה שנקרא 30 ימים נטו, כלומר היה לך כל כך הרבה זמן לשלם לספקים שלך. הוא למד את זה אז כי הוא היה חייב.
ג'ובס הגיש את Apple-I לפול טרל, שניהל את ה-Byte Shop המצליח אז. בעוד ג'ובס רצה למכור את לוחות האם והערכות כדי שחובבים יפיקו את המחשבים שלהם בעצמם, טרל רצה מכשירים מורכבים והוא השיג אותם.
אם אפל למדה אז על פיננסים ורשתות אספקה, היא למדה על עסקים ב-1977 כאשר אינטל מרקולה לשעבר עלתה על הסיפון. עם זאת, מלבד ארגון מחדש של העסק, הוא עשה משהו אחר שהוא עדיין חלק מאפל כל העשורים האלה לאחר מכן.
הוא קבע את הפילוסופיה של החברה.
זה כנראה חלק מ-Business 101 בהרווארד שתאגידים צריכים פילוסופיות, והצהרות משימה, ואם אי פעם עבדת עבור תאגיד, סביר להניח שתהיה לך גישה סקפטית בריאה כלפיהם. עם זאת, במקרה של אפל, הפילוסופיה שכתב מרקולה הייתה ברורה להפליא, והחברה דבקה בה באופן עקבי להפליא.
זו הייתה אפל ב-1977 - והיא עדיין אפל היום.
סטיב ג'ובס יסביר מאוחר יותר לביוגרף שלו וולטר אייזקסון, שהנקודה של מרקולה הייתה שעשיית כסף לא צריכה להיות המטרה. ברור שאתה צריך, ועוד יותר ברור שאתה רוצה, אבל אם הכסף הוא המחשבה הראשונה, החברה תיאבק. ואילו אם תעשה "משהו שאתה מאמין בו" ותתרכז גם ב"לעשות חברה שתחזיק מעמד", הכסף יבוא בעקבותיו.
"פילוסופיית השיווק של אפל" של מרקקולה היא כל כך ברור רעיון של אפל מכיוון שהוא פשוט מאוד ובמודע. למסמך בן עמוד אחד, שנכתב ב-3 בינואר 1977, יש רק שתי הנחיות קצרות לגבי הבנת צרכי הלקוחות, והתמקדות בכמה מוצרים ספציפיים במקום להפיץ את עצמו דק מדי.
ואז זה מסתיים בפסקה על העברת אפל ללקוחותיה.
אנשים שופטים ספר לפי הכריכה שלו. יכול להיות שיש לנו את המוצר הטוב ביותר, האיכותי ביותר, התוכנה הכי שימושית וכו'; אם נציג אותם בצורה מטופשת, הם ייתפסו כחלקלקים; אם נציג אותם בצורה יצירתית ומקצועית, ניזקק את התכונות הרצויות.
עד היום, אפל ידועה עד כמה היא טובהמציגה את מוצריה, עד כמה האריזה מעוצבת בקפידה. היום, זה עדיין חלק ממה שהופך את אפל לאפל.
וזה היה שם, כתוב בחברה, ממש מההתחלה. אז, זו הייתה פסקה על הצהרת משימה, אבל בסוף חייו של סטיב ג'ובס, זה היה שלם "חדר אריזה"שם תוכננו ונבדקו קופסאות.
בשנה ה-48, ההתמקדות הזו באריזה היא ככל הנראה חזקה עוד יותר. שכן לאפל ישעכשיו התחייבלהסיר את כל אריזות הפלסטיק עד סוף 2024, בזמן ליום השנה ה-50 של החברה.
