המניות של אפל יותר מהכפילו את עצמה בשנה האחרונה, אבל העלייה המהירה היא לא רק תוצאה של התלהבות לא הגיונית זמנית. במקום זאת, כפי שמגוון אנליסטים ותצפיתנים ציינו, המשמעות היא שהמשקיעים גיבשו הבנה חדשה של אפל כחברה, תוך שהם משירים את הפסימיות הקודרת שלהם שהעריכה את אפל נמוך בהרבה מהיריבות השונות בתחום האלקטרוניקה הצרכנית שבה היא הצליחה.
מדוע הערכת המניות של אפל חשובה
הבנת מה קורה למחיר המניה של אפל אמורה לעניין יותר מאשר רק את קהילת ההשקעות. עבור לקוחותיה של אפל, זוהי תמיכה באסטרטגיות ארוכות הטווח של החברה שהניבו שורה של מוצרי להיט. זה מצביע על כך שלאפל לא הייתה רק מזל חד פעמי שיצרה את האייפון והאייפד שלה בדיוק בזמנים הנכונים, ובמקום זאת היא מסוגלת לתכנן מערך בר קיימא ואסטרטגי של מוצרים ושירותים שיכולים להיות רווחיים וגם מתקבלים היטב.
אפל פועלת בעולם כמנוע דיוק שמיומן לספק את העתיד. לא ניתן לומר את אותו הדבר על מיקרוסופט, גוגל, סמסונג ובעלי רישיונות אנדרואיד אחרים. כולם קפצו הלוך ושוב בין אסטרטגיות ויוזמות ניסוי שונות מבלי לממש אותם, ולעתים קרובות נטשו בסופו של דבר את הרעיונות שלהם לאחר שלא הצליחו לסיים אותם או פשוט לא הצליחו למצוא קהל גדול מספיק כדי לקיים אותם.
מ-Surface ל-Windows Phone, ומטלפונים Nexus ו-Pixel, טאבלטים ו-Netbooks ל-Galaxy Edge, מסכים מעוקלים, תלת מימד, זיהוי מחוות, ביומטריה לא מאובטחת וכן הלאה, שאר התעשייה עומדת בניגוד מוחלט לעשרות השנים של להיטי שוברי קופות עקביים של אפל. ואבני דרך טכנולוגיות מוצקות.
אפל עשתה טעויות, ביטלה תוכניות וחזרה לכיוונה, אבל האירועים הללו בולטים כחריגים. כמעט כל דבר משמעותי שהחברה סיפקה במהלך שני העשורים האחרונים הפך למפעל של מיליארדי דולרים. אנדרואיד, ביחד, הייתה במידה רבה כישלון מחוץ לטלפונים. וכל יצרניות הטלפונים בסין ביחד מרוויחות פחות כסף מכל היוזמות הצעירות השונות שאפל השיקה לאחרונה. זה לא ייאמן.
ההצלחות של אפל כוללות שנה אחר שנה של דגמי אייפון חדשניים שממשיכים להציב - ולהעלות - את הרף כיצד מעוצבים סמארטפונים ואילו תכונות חשובות בקנה מידה עולמי. הם כוללים גם סוגים חדשים של רכיבים לבישים מ-Apple Watch ועד AirPods, כמו גם תכונות ייחודיות מ-Sidecar ו-Continuity Sketch ל-AirPlay 2 ועד לניטור הבריאות המאובטח של הרכיבים הלבישים שלה, א.ק.ג וזיהוי נפילה - תכונות שאינן רק חדשות אלא מצילות חיים. .
Android Wear, Microsoft Band ו-Samsung Gear כולן לא הצליחו להשפיע בצורה חיובית ממשית על המשתמשים, בנוסף להיותו כישלונות מסחריים עבור אותן חברות.
העובדות הללו חשובות, ולבסוף, לראשונה מזה עשור, הערכת השווי של אפל כחברה מתחילה לשקף את המציאות הדי ברורה הזו. למה זה לקח כל כך הרבה זמן?
מדוע מניית אפל מוערכת בחסר כל כך הרבה זמן
בהחלט נראה כי הערכת השווי הנמוכה ההיסטורית של אפל במונחים של מחיר לרווח - הערכת המניות שלה בהשוואה ליכולתה לייצר רווחים - קשורה ישירות לאחת הטעויות הגדולות ביותר שנעשו על ידי אנליסטים של תעשיית הטכנולוגיה בעשור האחרון: הרעיון ש-Apple ה-iPhone היה מוצר מזדמן שיעבור במהירות סחורה ויוצף על ידי צבא של מכשירים זולים יותר, פחות מוגבלים ו"פתוחים" יותר המריצים את אנדרואיד של גוגל.
הנחה זו התבססה על ההיסטוריה של שנות ה-90 של המקינטוש, שהחל להופיע היטב עבור אפל במשך שנים ספורות בלבד לפני שמיקרוסופט העתקה את המושגים הבסיסיים שלה והפיצה אותם על פני מחשבים אישיים גנריים, ומחקה הרבה מהערך שאפל יצרה. עבור משתמשים רבים, מחשבי Windows שימשו את הצרכים שלהם טוב יותר מאשר מקינטוש, וכתוצאה מכך אפל נדחקה לתפקיד נישה בשווקי יצירה וחינוך מסוימים.
כמעט כל אנליסט שעוקב אחר אפל השתמש בהיסטוריה הזו כדי לחזות שאותו דבר יקרה לאייפון בידי אנדרואיד. עם זאת, התחיל לקרות משהו אחר שהיה צריך להשפיע על השקפתם הרבה קודם לכן. בשנות ה-2000, עוד לפני שהאייפון נשלח, אפל של סטיב ג'ובס החלה להפוך את המקינטוש מ-PC נישה למוצר פרימיום רצוי שבלט בין מחשבי Windows גנריים. חשוב מכך, החברה גם החלה למכור כמויות אדירות של מכשירי אייפוד חדשים, שיריבים שונים ניסו להעתיק מבלי להשיג הצלחה דומה.
בשנת 2007, ה-iPhone שילב את קלות השימוש הרצויה של ה-Mac עם העיצוב התעשייתי האטרקטיבי והפשטות של ה-iPod כדי לספק את הסמארטפון המודרני הראשון שנמכר למשתמשים מיינסטרים. אבל במקום לצפות באירועים הללו ולחזות במעצמת העל העולמית שאפל התפתחה אליה לאחר ההשקה הראשונית של האייפון, משהו שונה מאוד התרחש.
מדוע רוב האנליסטים טעו באפל
כפי שצוין לאחרונה על ידיאסימקוהאנליסט הוראס דדיו ומעבר לאוולוןהאנליסט ניאל סייברט, בשנת 2008 ה-P/E של אפל ריחף היסטורית סביב 40. אבל בתוך 2008, מחיר המניה של אפל התרסק בחצי פעמיים, כאשר אנליסטים אחרים החלו לצפות שמוצר הלהיט החדש של אפל עומד להסתנוור על ידי המיתון הגדול המתפרץ. מי יקנה טלפון במחיר פרימיום כאשר "התנאים המקרו-כלכליים הגלובאליים" החמירו?
התברר שאייפון היה הרבה יותר יקר ממחיר הפרימיום כביכול שאפל ביקשה - מחיר שרוב הספקים ממילא סבסדו. מכירות האייפון המריאו ומעולם לא הסתכלו לאחור, וצמחו בקצבים מדהימים בעשר השנים הבאות. עם זאת, לאורך כל התקופה ההיא, בלוגרי תקשורת המשיכו לדחוף נרטיב שמתישהו בקרוב, אפל תיקלע לתחרות מכריעה שהיא לא תהיה מוכשרת להתמודד.
תחילה דמיינו שפאלם תוכל, בעזרת מספר רב של עובדי אפל, שעורקים, לספק סמארטפון טוב יותר. אז חשבו שבלקברי תוכל למנף את מערכות היחסים ההדוקות שלה עם הארגון כדי לעצור את עלייתה של אפל. אז מיקרוסופט נתפסה כמסוגלת להוציא מיליארדי דולרים כדי לספק חווית טלפון טובה יותר, תוך מינוף איכשהו של פלטפורמת Windows שלה.
בסופו של דבר, כשכל מתחרה אמין אחר דעך, ההנחה הייתה שגוגל תוכל לאחד את כל יצרניות הטלפונים הכושלות לפלטפורמה אחת חופשית ופתוחה מפוארת בעקבות הדגם של Windows בשנות ה-90. האשליה הזו נמשכה הכי הרבה זמן, כאשר תומכים אפילו היום טוענים שתכונה מוזרה לכאן או לכאן עומדת סוף סוף "להשתלט" על האייפון של אפל. זה מעולם לא קרה למרות עשר שנים של אופטימיות ברמת האמינות שבדרה את הרעיון.
מה שכן קרה הוא שאפל החלה לנקוט במתקפה, ודחק לאזורים שבהם יצרניות טלפונים אחרות הקימו נישה כלשהי. זה פגע תחילה בפלאטי המסך הגדול של סמסונג, אחר כך תכונות המצלמה המשופרות שמציעות נוקיה וסוני, עברה ליצירת מערכת אקולוגית של אפליקציות עסקיות שהיו בבעלות מיקרוסופט, ולאחרונה נדחפה לציוד לביש שהציג Fitbit ואחרות.
אפל הוכיחה שהיא לא רק יכולה לשרוד, אלא שהיא יכולה לשאוף מקטעים עסקיים שלמים, מבלי להשאיר מקום למתחרים.
ככל שהעשור התקדם, הוותר על הרעיון שמתחרה מערבית כלשהי של אפל הולכת להאט את הגלגול שלה, והפוקוס עבר תחילה לסמסונג, אחר כך לחברות שונות בסין: Xiaomi, Oppo, Lenovo ולאחרונה Huawei. אם מסתכלים רק על נפח יחידות המשלוח, אפשר להמציא סיפור שבו אפל אכן מפגרת בנתח שוק הסמארטפונים.
עם זאת, למכירות יחידות גלובליות לא הייתה השפעה שלילית על מכשירי האייפוד בעשור הקודם של שנות ה-2000. טונות של נגני MP3 זולים לא האטו במעט את הצמיחה של אפל. מה שהיה חשוב יותר להצלחתה של אפל אז עם iTunes ו-iPod היה בסיס המשתמשים הנאמן שלה, ולא האחוז היחסי של כל נגני ה-MP3 בעולם שנשלחו על ידי אפל.
בשנת 2014, מנכ"ל אפל, טים קוק, החל להפנות תשומת לב מוגברת למציאות זו, וציין כימכירות יחידה בלבדלא סיפקו הערכה מדויקת של הסיכויים העסקיים הנוכחיים או העתידיים של אפל. מספר עצום של מכשירי קצה נמוכים שנשלחו להודו ואזורים מרוחקים בסין ושווקים מתעוררים אחרים לא הפריעו ליכולתה של אפל למכור את מכשירי האייפון האיכותיים שלה לקונים המשמעותיים ביותר מבחינה מסחרית באזורים עירוניים, לא משנה כמה קבוצות מחקר שוק יכלו להפעיל. הוציאו נתונים סטטיסטיים מטעים שהצביעו על כך שחברה אחרת "מובילה" סמארטפונים על ידי משלוח מיליוני מכשירים סחורות באיכות נמוכה שלא הרוויחו כסף ואפילו לא יצרו רושם חיובי בקרב שלהם. משתמשים.
הפסימיות הבורה ולעתים קרובות הצינית של המדיה הטכנולוגית עמדה על כך שהמשלוחים של יחידות ונתח השוק הכולל היו חשובים ביותר, ושהם הראו מעל לכל ספק שמיליוני משתמשים אי שם עוזבים את המערכת האקולוגית של אפל כדי לקנות מכשירי Huawei זולים יותר. מעבר לבלוגרים קטנים, הסיפור הזה הוצג על ידי הניו יורק טיימס, מאתבלומברג, של יפןניקיי, ועל ידי ערוצי חדשות גדולים אחרים.
גם אנליסטים התעלמו מדיווחים שנשמעים לאמיתות שטענו שאף אחד לא יכול לקנות את ה-iPhone X של אפל בשווי 999 דולר, ושמבחינה הגיונית זה היה הגיוני שכולם קונים את זה של Huawei במקום. אלא שזה לא קרה. חלקם אפילו המציאו נתונים שתמכו בנרטיב הזה.
רק לפני מספר שבועות, אנליסט רוזנבלט ניירות ערך ג'ון ג'אנג פרסם דוח שטען כי מכירות האייפון 11 החדש היו בעייתיות, מה שגרם לאפל לצמצם את הזמנות הייצור ב-30%, הכל על סמך אותם "בדיקות ערוצים" שהוכחו נתונים שגויים לחלוטין שנה אחר שנה אחר שנה.
לפני חודש בקושי, הניו יורק פוסטמְיוּצָרמאמרשטען, בהתבסס על דו"ח רוזנבלט, ש"אפל רואה את מכירות האייפון ממשיכות לרדת בסין", והזהירה כי "הביקוש למכשירי האייפון האחרונים צונח בסין, מה שמוביל את אפל לצמצם את הייצור".
מגוון מקורות חדשותיים אחרים ציטטו את השערתו של רוזנבלט כעובדה. ובכל זאת, שבועות ספורים לאחר מכן, ממשלת סין פרסמה נתונים המראים שלבדיקות הערוצים הללו לא היה כל בסיס במציאות. במקום להיות כישלון ענק, מכירות האייפון 11 בסין צמחו ב-18% לעומת השנה הקודמת.
חשוב יותר ממספר היחידות שאפל מוכרת היא המציאות ההולכת ומתבהרת שאפל בונה מערכת אקולוגית מוצקה סביב מכשירי אייפון, ומוכרת לרוכשים שלה מוצרים אחרים, אפליקציות ושירותי מנוי שאנדרואיד לא מסוגלת לשכפל. כעת, כשהמשקיעים רואים הוכחה נוספת לכך שאפל נותנת שירות פונקציונלי לבסיס מותקן עצום של משתמשים, במקום רק למכור עוד גל של יחידות טלפון, הערכת ה-P/E שהם מייחסים לחברה גורמת לעלייה מסיבית במחיר המניה. .
ה-P/E הנוכחי של אפל בסביבות ה-26 הוא כפול ממה שהיה בחלק גדול מהעשור האחרון, אך עדיין מוערך בחסר בהשוואה לגוגל (28) או מיקרוסופט (31). זה מצביע על כך שהקפיצה המאסיבית של החברה אינה יוצאת דופן, אלא תיקון שאחרי זמן רב. זה גם מצביע על כך שמנהלי אפל צדקו כשטענו שהחברה מוערכת בחסר ושהשימוש הטוב ביותר במזומן של החברה היה לרכוש בחזרה מניות ולהוציא אותן לפנסיה, תוך העברת ערך זה לבעלי המניות שלהם.
לכל מי שהקשיב, המסר המנוסח בבירור הוכיח את עצמו כרוח גבית עצומה, ויצר מיליארדי הון עצומים לבעלי המניות שדבקו בחברה.
