עמית אפלפיל שילרהעיד בבית משפט פדרלי באוסטרליה על מקורות ה-App Store ב-2008, וזו רק הדוגמה האחרונה להתקפות חסרות טעם על החברה.
בואו נהיה ברורים - כנראה של אפלספקים shafted, והאמצעים הבלתי חוקיים שלה נגד איגודהם מבישים, אבל זה לא מקבל ביקורת על כל זה. בגלל זה הוא נגרר לבתי משפט הוא העובדה שיש לו את האומץ לגבות 30% עבור מכירות שבוצעו באמצעותApp Store.
אפל נרדפת עוד יותר על כך שהיא קורעת 30% מידיו של כל מפתח, גדול או קטן, עשיר או עני - וכמובן שלא.
אם תקשיב למבקריו על זה, אם תקשיב לשאלת זההאוסטרלידיווחים מתקיימים כעתלשים לאפל, הייתם חושבים שזה סוג של סוף העולם. שאפל היא עלבון להגינות האנושית כי היא גובה עמלה.
וכל התקפה על אפל על כך נעשית בשם כל אחד מאיתנו. נשדדנו באופן שיטתי על ידי תאגיד אפל בטריליון דולר, ככל הנראה, ורק באמצעות תאגידים אחרים כמו Spotify ו-Epic Games אי פעם נראה צדק.
אתה רק צריך להתעלם מכך שהתאגידים האחרים חסרי האנוכיות האלה פשוט רוצים שתשלם להם במקום לאפל. אף אחד מהם לא היה מעמיד פנים שהוא עומד על הבחור הקטן אם זה היה הכיס שלו שהכסף נכנס אליו.
עמלה של 30% היא בסדר, גם אם היא הייתה 30% על פני השטח. זה היה בסדר ב-2008 כשה-App Store התחילה וזה נשאר בסדר היום - למרות שאפל לרוב לא גובה את הסכום המלא הזה.
כפי שקרה מההתחלה, אפל נותנת נסיעה חינם לכל אפליקציה שהיא בעצמה חינמית. זה מקבל את כל היתרונות של להיות בחנות ללא כל העלויות.
אחרת, הנתון של 30% הוא רק אחד מהםמספר עמלותהיטל תפוח. אם האפליקציה שלך היא מנוי, למשל, אתה מחויב ב-30% עבור השנה הראשונה של מנוי - אך לאחר מכן רק 15% עבור כל שנה לאחר מכן.
מפתחים יכולים גם לבקש לשלם רק 15% תחת אפלתוכנית לעסקים קטנים, הוצג בשנת 2020. מפתח זכאי לכך אם ההכנסה שלו מהאפליקציה היא פחות ממיליון דולר בשנה.
ישנן גם אפליקציות המוכרות ביחד כקוראות, שבהן משתמשים צורכים מדיה שנרכשה בעבר או בנפרד. אז אפליקציית Amazon Kindle היא חינמית ואמזון לא משלמת עמלות, למשל.
איך חיינו פעם
אם המפתחים לא מסכימים עם כל זה, קח את ה-App Store. קח אותנו אחורה למועד שבו התוכנה הגיעה בקופסאות.
זה עלה כסף לייצר את הקופסאות האלה, להכין את התקליטורים שנכנסו אליהם. זה עלה במזומן להפיץ את הקופסאות האלה לחנויות ברחבי ארה"ב.
ואז היה צריך לשלם לחנויות האלה. לא רק שהם כמובן דרשו לקצץ במחיר הקמעונאי, מכיוון שכך העסק שלהם צריך לעבוד, פשוטו כמשמעו, אלא שהיה יותר.
לחנויות היה שטח מדף מוגבל ולכן לא היה קל להשיג מוצר עליהן. אם משהו פופולרי בטירוף אז החנות תהיה מטומטמת לא לשים אותו שם, אבל שום דבר לא יכול להיות פופולרי בטירוף משום מקום.
אז חברות נאלצו לשלם לחנויות כדי להציג את המוצרים שלהן. זה עדיין קורה היום - היכנסו לסופרמרקט והסחורה הממוקמת בולט בקצוות השורות שילמו כדי להיות שם.
אם הייתם מפתחים שמוכרים תוכנה לפני שהייתה חנות App Store, היה לכם מזל יוצא דופן לקבל 30% מהמחיר הקמעונאי שקבעתם.
השווה את זה ל-App Store, שבה אין עמלה על השהייה בה, אין שטח מדף סופי ואין עלות הפצה. בנוסף, חנות האפליקציות מספקת לך מיד תפוצה גלובלית, לא רק ארה"ב, ואפל מטפלת עבורך במערכות המס המורכבות בטירוף.
כל אפליקציה מכל מפתח, בכל גודל, קיבלה את החשיפה הפוטנציאלית הזו ברגע שהחנות נפתחה ב-2008 - והם אפילו קיבלו אותה בחינם, אם האפליקציה שלהם הייתה חינמית.
אפל הרוויחה כסף כשהרווחת כסף - ולפי פיל שילר, זה אפילו לא היה שיקול אמיתי. בבדיקה צולבת של ניל יאנג, KC, עבור Epic Games, שילר אמר "ידענו שאנחנו הולכים לייצר הכנסות [אבל] לא קבענו את זה כאחד משני יעדים שניסחנו".
לא ברור מה היו בעצם שתי המטרות האלה, אבל קל לראות שההתמקדות של אפל הייתה באמת למכור יותרמכשירי אייפון. ייתכן שהמטרה השנייה הייתה שהעלויות הפוטנציאליות הגדולות של הפעלת ה-App Store ישולמו מהרווחים שלה.
"האם אתה אומר לכבודו שקיבלת את ההחלטה ללא כל חקירה על איזה זרם הכנסות יופק על ידי הטלת עמלה של 30 אחוז?" שאל יאנג.
"נכון," ענה שילר.
שילר אמר עוד כי הוא לא זוכר שאי פעם הסתכל על ניתוח סיכונים/תועלת, או הערכות פיננסיות כלשהן, כאשר התקבלה ההחלטה ליצור את ה-App Store. הוא גם אמר שהוא לא הבין שההחלטה היא חשובה עד לאחר שהושקה והפכה להצלחה שעשתה.
הרבה נעשה בבית המשפט האוסטרלי מהגישה יוצאת הדופן הזו ליצירת עסק מניב הכנסות, ובמיוחד מהאופן שבו יש מעט מאוד תיעוד מהתקופה. המשמעות היא שהמחסור הזה בראיות מתועדות היה מכוון בצורה כלשהי, אבל שילר אומר שזה פשוט איך הדברים היו.
"אני לא מנסה להיות קשה", אמר בשלב מסוים. "כש[סטיב] ג'ובס חזר ב-1997 הוא הקים את התהליך הזה".
"באחת הפגישות המוקדמות... מישהו רשם הערות", אמר שילר. "הוא עצר ואמר למה אתה רושם את זה? אתה צריך להיות מספיק חכם כדי לזכור את זה."
לדברי שילר, רוב המנהלים הפסיקו לרשום הערות לאחר מכן.
סטיב ג'ובס הכריז על חנות האפליקציות ב-2008. מבנה העמלות זכה למחיאות כפיים
שילר גורם לאפל להישמע יותר כמו החברה שהיא הייתה כשהיא התחילה את דרכה במוסך, מאשר עכשיו כשהיא זוכה להצלחה עולמית של טריליון דולר. אולי זה עדיין היה, עוד ב-2008, כשהיה מצליח אבל היה באמת רק על סף הפיכתו למה שהוא היום.
חנות האפליקציות תרמה ללא ספק להצלחה הסופית של אפל, אבל אפל יצרה את החנות הזו בדיוק כמו שהיא יצרה את האייפון. אף אחד לא היה צריך לקנות את האייפון, כמו שאף אחד לא היה צריך להיכנס ל-App Store.
קיום אינספור משפטים כעת, ואפילו מדינות שלמות שמסדירות פגיעה בצרכן כמעט דמיונית, זה בזבוז זמן של בית המשפט. זה ברכה לעורכי הדין, יש לו פוטנציאל להיות בעל ערך רב לתאגידים יריבים, וזה לא עושה כלום עבורנו הצרכנים בכלל.
אפל היא לא איזה גיבור חסר דופי, אפילו לא קרוב, אבל הכשלים שלה אינם קשורים ל-App Store. העמדת הפנים ככאלה היא רק מצפה את כיסן של חברות אחרות שהלוואי שהן יזכו באותה הצלחה.
