בית המשפט העליון הראה מודעות עצמית יוצאת דופן בהתייחס לסעיף 230 ואמר שמכיוון שהם אפילו לא קרובים להיות מומחי אינטרנט, ההחלטה על עתיד האינטרנט צריכה להיעשות על ידי הקונגרס.
בית המשפט העליון דן השבוע בשני תיקיםשניהם דואגיםסעיף 230, המעניק לפלטפורמות חסינות מפני תוכן המשתמשים שלהן. ב-Gonzales vs Google, התיק נוגע לנוהמי גונזלס, שמת במתקפה של דאעש שלטענת התביעה נעזרה בגוגל שאפשרה לפרסם סרטונים מסיתים ביוטיוב.
סעיף 230 הוא חוק קצר מאוד שמחסן אתרי אינטרנט או שירותים עבור תוכן שנוצר על ידי המשתמשים שלו, בהנחה שנעשה מאמץ "בתום לב" למתן תוכן לא חוקי. עיקר המקרה הוא שמכיוון שגוגל לא סיננה סרטוני דאעש, היא הייתה אחראית למותו של גונזלס.
מעבר לפרטי המקרה הזה, לשימוע יש השפעה רחבה יותר על כל הנושאים סביב סעיף 230, אליהם התייחסה שופטת בית המשפט העליון אלנה קגן.
"כל תעשייה אחרת צריכה להפנים את העלויות של התנהגות בלתי הולמת. למה תעשיית הטכנולוגיה מקבלת מעבר?" אמר קגן. "זה קצת לא ברור."
"מצד שני, זאת אומרת, אנחנו בית משפט שאנחנו באמת לא יודעים על הדברים האלה", המשיכה. "אלה לא כמו תשעת המומחים הגדולים ביותר באינטרנט."
עם זאת, השופטת כגן גם ציינה שהיא לא "צריכה לקבל דברים של 'השמיים נופלים' [כדי] לקבל... יש הרבה אי ודאות לגבי הדרך שבה [חברות האינטרנט] היו רוצות שנלך, בין השאר בגלל הקושי לשרטט קווים באזור זה".
"ורק בגלל העובדה שברגע שאנחנו הולכים איתך, פתאום, אנחנו מגלים שגוגל לא מוגנת, ואולי הקונגרס צריך לרצות את המערכת הזאת", אמר השופט קגן. "אבל זה לא משהו שהקונגרס צריך לעשות? לא בית המשפט."
בשיחה בשם חליפת גונזלס אמר אריק שנפר שהאלגוריתמים של יוטיוב מפנים משתמשים לסרטונים מסוימים. "והטענה המהותית הבסיסית היא עידוד אנשים ללכת להסתכל על סרטוני דאעש יסייעו לדאעש", אמר.
השופט קגן ציין כי "בכל פעם שמישהו מסתכל על משהו באינטרנט, יש אלגוריתם מעורב... בין אם זה מנוע חיפוש של גוגל ובין אם זה אתר YouTube הזה..."
היא לקחה את הנקודה הזו הלאה והעלתה האם העובדה ש"הכל כרוך בדרכים של ארגון ותעדוף חומר" פירושה שעניינו של התובע שולח "אותנו לדרך כך ש-230 באמת לא יכול להגיד שום דבר בכלל?"
"[אנחנו] מתמקדים בפונקציית ההמלצה", אמר שנפר, "שהם ממליצים בחיוב או מציעים תוכן של דאעש... אתה מדליק את המחשב וה... המחשבים ביוטיוב שולחים לך דברים שלא עשית. לבקש מהם."
"אני חושש שאני מבולבל לחלוטין מכל טיעון שאתה מעלה בזמן הנוכחי", הגיב השופט אליטו.
גוגל על עתיד האינטרנט
עורכת הדין של גוגל, ליסה בלאט, נשאלה האם מעודדים אתרים להתמתן מבלי לחשוש מעונש על בעיות. בלאט טען שאם אתרים "מורידים כל דבר שמישהו עלול להתנגד לו, ואז בעצם יש לך - ואני מדבר בצורה פיגורטיבית ולא מילולית - אבל יש לך את תוכנית טרומן לעומת תוכנית אימה".
"יש לך רק דברים אחרים, אתה יודע, דמויות מצוירות שמשמחות מאוד", היא אמרה, "אחרת יש לך רק זבל באינטרנט."
הדיון התעסק גם בסוגיית התמונות הממוזערות שיוטיוב מציגה כפוסטרים לסרטונים.
"הם נועדו לעודד את הצופה ללחוץ עליהם וללכת לראות סרטון", אמר שנפר. "השימוש באלגוריתמים כדי ליצור את אלה - התמונות הממוזערות הללו הוא העניין, והתמונות הממוזערות, בתורן, כוללות - כרוכות בתוכן שנוצר על ידי הנתבע".
אז הטענה היא בחלקה שיוטיוב הוא זה שעושה את התמונות הממוזערות של הפוסטר, לא מעלה או יוצר התוכן. (אם יוטיובר לא מספק תמונת פוסטר משלו, YouTube לוקח פריים מהסרטון.)
נראה שנאפר טען עוד יותר שהבחירה באיזה פוסטר תמונה ממוזערת של הסרטון תוצג למשתמש היא חלק מהמקרה. שופטי בית המשפט העליון לא השתכנעו, כאשר השופט קגן העיר כי הסרטונים מראים "מבוססים על מה שהאלגוריתם מציע שהמשתמש מעוניין בו".
מה קורה אחר כך
סגן היועץ המשפטי של ארה"ב מלקולם סטיוארט טען בדיון כי על בית המשפט העליון להורות לערכאות הנמוכות לשקול את התיק עוד יותר. עם זאת, בית המשפט העליון לא השתכנע.
"אתה מבקש מאיתנו כרגע לעשות שיקול חזוי מאוד מדויק ש'אל תדאג, שזה באמת לא הולך להיות כל כך גרוע'", השיב השופט קבאנו. "אני לא יודע שזה בכלל המצב. ואני לא יודע איך אנחנו יכולים להעריך את זה בצורה משמעותית כלשהי".
הדיון נמשך כמעט שלוש שעות. שימוע דומה יתקיים ביום רביעי בנושאטוויטר נגד טעמנה.
