בית המשפט העליון מטיל ספק בטיעונים של אפל בנוגע לתביעת ההגבלים העסקיים של App Store

בית המשפט העליון של ארה"ב ערער על הטיעונים בעל פה של אפל בנוגע להאשמות ש-App Store היא מונופול במהלך טיעונים בעל פה ביום שני, כאשר יצרנית האייפון מתעקשת שתביעת ההגבלים העסקיים צריכה להיות מובאת על ידי מפתחי אפליקציות, ולא על ידי צרכנים.

המפגש בן שעהלמקרה המכונהאפל נגד פלפלעוסק בשאלה האם אפל יצרה בכוונה מונופול עם ה-App Store, שאפל השתמשה בה כדי להעלות את מחירי האפליקציות. בית המשפט העליון אינו מיישב את הסוגיה בעצמו, אלא קובע אם יש להמשיך בתיק.

לפי התביעה, מוכר כי אפל מחילה עמלה של 30 אחוז על רכישות ב-App Store, אך בכך, הדבר מאלץ את מפתחי האפליקציות להעלות מחירים, ובתמורה מאלץ את הצרכנים לשלם יותר עבור האפליקציה או הרכישה בתוך האפליקציה. . מכיוון שאפל היא הספקית היחידה של שוק אפליקציות שעובד רשמית עבור מכשירי iOS, פירוש הדבר לכאורה של Apple יש מונופול על מכירות אפליקציות, והיא מסוגלת לגבות מה שנתפס כעמלה גבוהה שתהיה נמוכה יותר אם הייתה יותר תחרות .

הטענות של אפל

הטיעון בעל פה של אפל מדניאל וול הסתמך למעשה עלאילינוי בריקדוקטרינה, המתייחסת למקרה משפטי משנת 1977 שקבע שרק הרוכש הישיר יכול להטיל האשמות נגד הגבלים עסקיים בבית המשפט, כאשר רוכשים עקיפים אינם יכולים לעשות זאת. בפסיקה הספציפית ההיא, חשש בית המשפט שיהיו נסיבות מרחיקות לכת ומורכבות עם "סיכון רציני של אחריות מרובה לנתבעים", כלומר שגם אפל וגם מפתחי אפליקציות עלולים להיתבע על ידי קבוצה על אותן רכישות.

לפי וול, מפתחי האפליקציות הם הלקוחות הישירים של אפל, שכן הם "קונים חבילת שירותים הכוללת הפצה ותוכנה וקניין רוחני ובדיקות", עם עמלה של 30%. מכיוון שהעמלה מוסכמת מראש, והמפתחים יכולים לקבוע את התמחור תוך התחשבות בתשלום, אפל טוענת שזה קובע את התמחור עם העמלה המובנית עם רצונות המפתח, ולא בנפרד.

בסופו של דבר, מפתחים הם אלה שמשלמים את העמלה, לא הצרכנים.

ספקות שיפוטיים

השופטים סטיבן ברייר, אלנה קגן וסוניה סוטומאיור הטילו ספק בהיגיון מאחורי סדר הרכישה, כאשר קגן ציין שכל שלב ברכישת צרכן עובר דרך חנות האפליקציות של אפל. "מנקודת המבט שלי, זה עתה עסקתי בעסקה של צעד אחד עם אפל", מציע קגן.

במקרים אחרים שבהם אילינוי בריק נכנסה לפעולה, זה היה כרוך בשרשרת אספקה ​​אנכית או דאגה אם התובעים יוכלו לבקש פיצויים עבור כל עלויות שהוחלו בכיוונם. במקרה זה, קגן מציע שאולי אפילו לא תהיה שרשרת אספקה ​​אנכית בכלל, מה שעלול לגרום לכך שאילינוי בריק לא חלה.

סוטומאיור הציע שהמצב שונה מזה של אילינוי בריק, שכלל יצרן בלוקים בטון שמוכר סחורות לקבלנים ששימשו בבנייה עבור לקוחותיהם, כשהשופט כינה את משתמש הקצה "רוכשים ראשונים".

השופט ברייר טען כי אילינוי בריק לא השפיעה על המקרה במונחים של הגבלים עסקיים, אם כי וול התנגד ואמר כי המונופול לכאורה על ההפצה "מתבטא לכאורה לראשונה בעמלה של 30 אחוז" שהיזמים משלמים, ולא הצרכנים.

עבור השופט סמואל אליטו וניל גורסוץ', נראה היה שהשניים הצביעו על בדיקה מחדש של אילינוי בריק, כאשר אליטו מציין את "עשרות אלפי" מפתחי האפליקציות שלא הגישו תביעות דומות נגד אפל. Gorsuch הציע אפשרות לעקוף את אילינוי בריק, וציטט את העובדה שמדינות מסוימות מאפשרות להמשיך בתביעות של רוכשים עקיפים מבלי לדאוג לנושאים שהדוקטרינה מטפלת בהם, כמו ריבוי הבראה.

Gorsuch גם הדגיש כי "רוכשים ישירים לא תמיד תובעים" בשל כוחם של בעלי מונופולים והסבירות לחלוקת רווחים.

נזקים משולשים?

בטענה בשם צרכני התביעות הייצוגיות, עורך הדין דיוויד פרדריק עמד על כך שאין צורך לבטל את אילינוי בריק, שכן מקרה זה מאפשר לרוכשים ישירים להפעיל תביעות הגבלים עסקיים. במקרה הזה, פרדריק טוען שמשתמשים משלמים לאפל, מה שהופך אותם לרוכשים ישירים, וש"אין כאן מתווך".

כמו כן, הציע פרידריך שלצרכנים יהיו טענות שונות כלפי אפל ממפתחי אפליקציות, שכן בעוד שלקוחות היו רוצים להחזיר את ההפרש במחיר בהשוואה למה שהם היו משלמים לו היה שוק אפליקציות מתחרה זמין, מפתחים ינסו להחזיר רווחים .

אליטו גם שאל עם פרדריק אם זה המקרה שצרכנים יוכלו לדרוש פיצויים פי שלושה מהעמלה של 30 אחוז או אם הרמה תשתנה בין אפליקציות. בתגובה, פרדריק הציע ששלשת הנזקים "נועדה להרתיע פעולות בדיוק כמו זו", ובמקביל הציע שאפל לא תוכל להאשים שוק אפליקציות אחר בכך שהיא פועלת בצורה דומה. הטיעונים של פרדריק התעלמו מחנות האפליקציות לאנדרואיד של אמזון עבור מכשירי קינדל, עם זאת, שמתפקדת באופן דומה לזה של אפל עם חומרה נעולה על ידי ספקים של אמזון.

עם זאת, שאלות שהציגו שופטים במהלך ויכוחים לא תמיד מקבילות לפסיקות. השאלות נועדו בדרך כלל להעמיק באמיתות העניין, ולחדד מחשבות שיפוטיות על מה שהם לרוב ויכוחים עם מגוון רחב של פרשנות.

בית המשפט העליון עשוי לקחת חודשים כדי להכריע אם התביעה יכולה להימשך או להסתיים, אך סביר להניח שהראשון יזיק יותר הן לאפל והן לשאר תעשיית הטכנולוגיה. המשך התביעה וההפסד עלולים לפתוח את אפל להתדיינות נוספת מצד צרכנים שאינם מרוצים ממחירי האפליקציות ומרכיבים אחרים ב-App Store, כמו גם עבור חברות אחרות כמו גוגל ואמזון, שמפעילות את שווקי האפליקציות שלהן.