חישוב מחדש של ממשלת אירלנד של חשבון המס של אפל באיחוד האירופי קרוב להערכה של 14 מיליארד דולר

13 מיליארד יורו (14 מיליארד דולר) שאפל מתבקשת לשלם לאירלנד כחלק מפסיקת הנציבות האירופית בנושא מס צפויים להיות נתון מדויק, כאשר שר האוצר האירי מייעץ שהסכום שחושב על ידי פקידי ממשל נמצא במגרש דומה לזה של הנציבות. מִספָּר.

מתחת לפסיקת אוגוסט, הורתה הנציבות לאפל לשלם לאירלנד מיסים על "הטבות מס לא חוקיות" שהעניקה המדינה. הטבות אלו כללו שיעורי מס נמוכים במיוחד, כמו שיעור של 0.005% ב-2014 ו-1% ב-2003, כמו גם הטענה שעסקאות המס "הונדסו לאחור" כדי למזער את החשבון הכולל של אפל.

בעוד שפסק הדין של הנציבות האירופית עמד על הערכה של 13 מיליארד יורו, בתוספת ריבית, סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת כי הנציבות דרשה מאירלנד לחשב את הסכום המדויק המגיע, והגדירה את המתודולוגיה כחלק מפסק הדין. על פי שר האוצר האירי מייקל נונן, מדווחרויטרס, הסכום סופיייתכן שיתברר כי תגמול קרוב למדי למה שציפתה הוועדה בתחילה.

"עד כה הפקידים שלי לא ציינו לי שזה יחרוג ברצינות את ה-13 (מיליארד יורו) או יחסרו ברצינות מה-13, אבל יש עוד שנים שצריך להעריך וכן הלאה", ייעץ נונן לוועדה פרלמנטרית. .

אפל כברהחמיץ את המועדלהחזיר את המיסים שחייבים. למרות העיכוב, נציבת התחרות של האיחוד האירופי, מרגרת'ה וסטגר, קיבלה שהתשלום עדיין מתבצע, והיא מרוצה מההתקדמות שנעשתה עד כה.

נונן גם אמר לוועדה כי גורמים רשמיים עדיין מנהלים משא ומתן על תנאי ההפקדה המגודרת שתשלומי אפל יתקיימו, בעוד ערעורים מצד אפל והממשלה האירית מתנהלים באמצעות מערכת המשפט האירופית. השר יעץ לאחרונה לפניית הממשלההוצב, שיפנה לבית משפט אירופאי נמוך יותר לפני ערעור נוסף של הצד המפסיד יעביר את התיק לבית הדין האירופי לצדק.

לאפל יש גםהוציאה את ערעורונגד פסק הדין, בטענה שהאיחוד האירופי "נקט בפעולה חד צדדית ושינה את הכללים, תוך התעלמות של עשרות שנים של חוקי המס האירי, חוקי המס בארה"ב, כמו גם הקונצנזוס העולמי על מדיניות המס".

הוא סבור על ידי נונן כי כל תהליך הערעור ייקח כארבע עד חמש שנים, ולאחר מכן הכספים המגודרים ייקלטו על ידי ממשלת אירלנד או יעברו בחזרה לאפל, בהתאם לתוצאה.

לדברי יועץ מס איריהכעס של או'רורק, סביר שבית המשפט האירופי לצדק יבטל את צו המס של הנציבות, בתנאי שהפסיקה לא תהיה פוליטית. או'רורק הכריז על החלטת הנציבות כ"חטיפת קרקעות" שחורגת מתחום התפקיד שלה, והתעקש שאף אחד שהכיר את פרטי המקרה לא יוכל להאמין שהכספים שייכים למעשה לאירלנד.