מספר חברות טכנולוגיה חזקות שלחו ביום רביעי מכתב פתוח לקונגרס, לנשיא ברק אובמה ולסוכנויות ממשלתיות אחרות, בטענה לשינוי דרסטי בחוקי המעקב במדינה המאפשרים כיום איסוף נתוני צרכנים בכמות גדולה.
בעקבות חשיפות מעקב הסייבר בארה"ב ששודר על ידי קבלן ה-NSA לשעבר אדוארד סנודן, חברות טכנולוגיה גלובליות חברו לארגוני חירויות האזרח כדי לשים קץ לאיסוף נתונים בכמות גדולה.
מכתב פתוח (קישור ל-PDF) קורא למחוקקים לבדוק מחדש את חוק הפטריוט ולצמצם את פעולות המעקב ההמוניות.
הקבוצה מייצגת צוות של חברות עמק הסיליקון, כולל אפל, פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט ויאהו, בין היתר.רפורמת פיקוח ממשלתי. חותמים בולטים נוספים כוללים את ACLU, קרן החזית האלקטרונית ו-Human Rights Watch.
יחד, הקבוצות והחברות הפרטיות מבקשות לבצע רפורמה בסעיפים 214 ו-215 של חוק הפטריוט. באופן ספציפי, סעיף 215, המעניק לסוכנויות כמו ה-NSA הגנה משפטית לבצע תרגילי איסוף נתונים המוני ללא צו, אמור לפוג ב-1 ביוני. במועד זה, המחוקקים יוכלו לחזור על ההוראה כדי לבצע שינויים.
המכתב מציין שתי מטרות עיקריות במאבק נגד מעקב המוני. בראש ובראשונה הוא "סיום ברור, חזק ויעיל לנוהלי איסוף בכמות גדולה", אך ללא רפורמה מלאה, הקבוצה אומרת שכל איסוף נתונים שנחשב כחוק צריך לכלול אמצעי הגנה להגנה על פרטיות המשתמש.
שנית, דוקטרינה מחודשת צריכה להכיל "מנגנוני שקיפות ואחריות" הן עבור החברות הממשלתיות והן עבור חברות המגזר הפרטי. הקבוצה מבקשת גם "משטר הסרת סיווג להחלטות בית המשפט לפיקוח על מודיעין זר".
המכתב של היום הוא במובנים מסוימים גרסה מנוסחת חזק יותר של התכתבות דומה שנשלחה לקונגרסבסוף 2013.
עבור חברות מסוימות, הדחיפה נגד מעקב המוני לא נעוצה כל כך בדאגה אלטרואיסטית לטובת הציבור אלא בשורה התחתונה. צדדים מסוימים טוענים שצרכנים בארץ ובחו"ל עלולים להפסיק להשתמש במוצרים שלהם מחשש לחטטנות ממשלתית, בהפסדים של מיליארדי דולרים.
