אפל הגישה שלשום ערעור על פסיקת בית המשפט המחוזי בארה"ב שמצאה את החברה אחראית לקביעת מחירים של ספרים אלקטרוניים, בקשה לביטול ההחלטה או, אם לא, משפט חדש בפני שופט חדש.
כפי שניתן לראות בתקציר פתיחת הערעורשהוגשה לבית המשפט לערעורים בארה"ב עבור המעגל השני, אפל מעוניינת לבטל את המשפט של שופטת בית המשפט המחוזי דניס קוטיולי 2013פסיקה, שמצאה את החברה אשמה בשיתוף פעולה עם חמש הוצאות ספרים גדולות כדי לנפח באופן שקרי את העלות של ספרים אלקטרוניים שנמכרו דרך iBookstore. תיק ההגבלים העסקיים הוגש על ידי משרד המשפטים בתלונה מתוקנתלפני יותר משנתיים.
הצהרת היכרות קצרה מכניסה כמה טיעונים טריים לתיק של אפל נגד, תוך חידוש טענות ישנות יותר ש-iBookstore וה-iPad יצרו, לא חנקו, תחרות בתחום הספרים האלקטרוניים.
פסיקת בית המשפט המחוזי לפיה אפל, בעצם השקת האייפד, המצאת חנות iBooks וכניסה לשוק הספרים האלקטרוניים, הפרה את חוק שרמן היא חריגה קיצונית מהחוק והמדיניות המודרנית של הגבלים עסקיים. אם יאפשרו לו לעמוד, פסק הדין יחניק את החדשנות, יצנן את התחרות ויפגע בצרכנים.
אפל ממשיכה ומציינת את מעמדה הדומיננטי של אמזון בשוק, שבזמן השקת ה-iBookstore היוותה תשע מכל עשר מכירות של ספרים אלקטרוניים. היועץ טען בעבר את הנתונים הסטטיסטיים הללו בפני השופט קוט בשנה שעברה.
בתסקיר הובהר כי החלטת בית המשפט המחוזי "כןלֹאלגלות ש'אפל עצמה רצתה מחירים גבוהים יותר של ספרים אלקטרוניים מאלה המוצעים באמזון.'" (ההדגשה במקור) במקום זאת, בית המשפט מצא שהאייפד "עודד חדשנות ותחרות".
אפל טוענת שהשופטת קוט הפעילה "שוב ושוב" סטנדרטים משפטיים לא נכונים כאשר שקלה את החלטתה, מה שהוביל כתוצאה מכך ל"מסקנה שקרית של קונספירציה לקביעת מחירים".
המסמך נותן סקירה של הארה"ב נגד אפלהליכי הגבלים עסקיים, לרבות סעיף בנושאבמחלוקת חריפהדגמי תמחור המשמשים את אפל, ובהשוואה שסופק על ידי DOJ, אמזון.
אמזון השתמשה במה שנקרא "מודל סיטונאי" במכירות הספרים האלקטרוניים שלה. במסגרת התוכנית, קמעונאים קונים תוכן מבעלי אתרים בכמויות גדולות וקובעים מחירי מכירה חוזרת בעלות או מתחת לעלות כדי להעביר יחידות. לפי עדויות בבית המשפט, האסטרטגיה הביאה לפעמים הנחות מסיביות לכותרי ספרים אלקטרוניים חדשים שאחרת היו נמכרים בהרבה יותר.
אמזון השתמשה לכאורה במודל הסיטונאי כדי למכור את קורא ה-Kindle האלקטרוני שלה, ששלט ב-90% מהשוק עד 2009.
כאשר אפל נכנסה לשוק, היא השתמשה ב-"מודל סוכנות." מודל הסוכנות מבוסס על סעיף "המדינות המועדפות ביותר" האוסר לבעלי תוכן למכור את מרכולתם לקמעונאי אחר במחיר נמוך יותר.
חוזי מודל הסוכנות של אפל היו מרכזיים בתיק של DOJ. הממשלה טענה שהמודל הסיטונאי של אמזון הושפע לרעה כתוצאה מהעסקאות של אפל, שבסופו של דבר זלגו אל הצרכנים מכיוון שענקית הקמעונאות באינטרנט לא הייתה מסוגלת עוד להתחרות במחיר.
כחלק מפסיקתו של השופט קוט, אפל קיבלה צו מניעה שמונע מהחברה להתקשר בעסקאות לא נעימות עם מפרסמים. כלב השמירה על ההגבלים העסקיים מייקל ברומיץ' הוטל גם הוא לפקוח עין על אפל. לברומיץ' ואפל ישראשי תחתמאז הואהותקןבאוקטובר האחרון.
