כשנשאל על הפוטנציאל של האייפד מיני החדש להכיל את מכירות האייפד הקיימות שלו, מנכ"ל החברה, טים קוק, אמר שהוא "למד לא לדאוג לקניבליזציה של המוצר שלנו".
האנליסט שאל כיצד אפל מצפה שהאייפד מיני יימכר בהשוואה לאייפד המקורי, כשהוא מנסח זאת כ"גורם הקניבליזציה שלו על פני המוצר הישן יותר".
קוק פתח בתשובה, "אין לנו באמת מוצר ישן. יש לנו רק מוצרים חדשים. זה עתה הכרזנו על הדור הרביעי של אייפד".
הוא המשיך, "איך שאנחנו מסתכלים על זה הוא שאנחנו מספקים אייפוד טאץ' פנטסטי, אנחנו מספקים אייפד דור רביעי מדהים, אייפד מיני ואייפד 2. הלקוחות יחליטו איזה מהם, או שניים, או שלושה או את כל הארבעה הם יחליטו. אוהב ואקנה אותם."
נראה היה שקוק מתקן את הרעיון שהאייפד בגודל מלא הוא "ישן", אבל כמובן שאפל עדיין מוכרת מגוון של "מוצרים ישנים", כולל אייפון 4 מ-2010, אייפון 4S מהשנה שעברה, הדור הקודם של iPod touch גם כן. כמו אייפד 2 של שנה שעברה.
"למדנו במשך השנים לא לדאוג לקניבליזציה של המוצר שלנו", אמר קוק. "הרבה יותר טוב לנו לעשות את זה מאשר שמישהו אחר יעשה את זה.
"וההזדמנות הרבה הרבה יותר גדולה כאן היא 80-90 מיליון מחשבי PC שנמכרים ברבעון. עדיין יש יותר מ-300 מיליון מחשבים שנרכשים בשנה.
"ואני חושב שלחלק גדול מהאנשים האלה יהיה הרבה יותר טוב לקנות אייפד או מק. ולכן אני חושב שזו הזדמנות הרבה יותר גדולה עבור אפל. ולכן במקום להיות מרוכז בקניבליזציה של עצמנו, אני מסתכל על זה הרבה יותר שזו הזדמנות מצטברת עצומה עבורנו".
הפחד ההיסטורי של אפל מקניבליזציה
בתחילת שנות ה-80, אפל דאגה שמכירות ה-Apple III ייפגעו מה-Apple II הקיים אם זה יהפוך אותם לתואמים צולבים, ולכן היא הגבילה את התאימות לאחור של הדגם החדש על מנת לעודד את הפיתוח של Apple III החדש המותאם תוֹכנָה. זה גרם לאחור, ותרם לפטירתו של Apple III, כשל המוצר המשמעותי הראשון של החברה.
גם צוותי ליסה ומקינטוש של אפל התחרו על תשומת לב המוצר בתוך החברה, ואחרי שה-Mac התגלה כמנצח, אפל המשיכה בקו הבלתי תואם שלה ל-Apple II, וטיפחה מחלוקת בין שתי משפחות המוצרים שדגו בסלוגן "Apple II Forever" שקודמה על ידי החברה המנכ"ל ג'ון סקאלי.
במקום לתמוך בתוכניותיו של סטיב ג'ובס להפוך את המקינטוש לאתחנת עבודה עסקית, סקאלי מיקד את החברה בהרוויח מה-Apple II המזדקן, מהלך שעזר לדחוף את ג'ובס מאפל, שם פיתח את NeXT, הבסיס למה שיהפוך ל-OS X. אפל המשיכה למכור מערכות ישנות של Apple II לתוך שנות ה-90.
במקביל, סקאלי ניסה לנהל את הצגת מחשוב הטאבלטים, שהסתבכה על ידי שני פלגים לוחמים בתוך אפל, האחד מיושר מאחורי ניוטון, והשני קונספט מתחרה שנחלץ בתורקסם כללי. אבל אז אפל דאגה שמכירות ניוטון עלולות להכיל את קו המקינטוש הקיים שלה, אז היא הגבילה בכוונה את פלטפורמת ניוטון למחשבי כף יד.
לאחר שסטיב ג'ובס חזר לאפל, הוא מיקד את החברה במוצרים רווחיים. לאחר שזיהה את המגמה לכיוון מערכות ניידות, הוא השקיע במחברות ואיפשר להן לאכול את המכירות של דגמי השולחן העבודה של אפל. הוא גם תמך ב-iPod, מה שאפשר לו להאפיל על מכירות המק. אפל של ג'ובס גם גיבוי מכשירי iOS על פני תוכנת האייפוד המשובצת, מה שאפשר לאייפון החדש לאכול את מכירות האייפוד שלו.
ג'ובס, ועכשיו קוק, נמנעו באופן דומה מכל מאמצים למנוע מהחינוך ומשווקים אחרים לקנות אייפד על חשבון מחשבי מק יקרים יותר. התוצאה של מתן לאנשים את מה שהם רוצים הביאה לכך שאפל מכרה בעיקר מחברות קלות ודקות יותר שחולקות אלמנטים עיצוביים של אייפד, תוך שהיא שומטת את ה-Xserve שלה ומוצרים אחרים שאנשים לא גילו עניין רב בקנייה.
במקביל, מכירות Mac הכוללות צמחו באופן דרמטי, מפחות ממיליון ברבעון רק לפני חמש שנים לסביבות 4-5 מיליון ברבעון כיום. אפל גם מוכרת כעת יותר מחשבי Mac ניידים (שאפל ציינה זה עתה מהווים 80 אחוז ממכירות המחשבים שלה).
נראה אם המספרים הללו הקהו בגלל מכירות האייפד בשווקים מסוימים לא משנה, מכיוון שאפל מוכרת כעת גם 14 מיליון אייפד ברבעון.
נראה שההצעה של קוק שמכירות האייפד כרסמו במחשבי PC יותר מאשר ב-Mac, נראית נכונה, בהתחשב בכך שאפל ממשיכה להקדים את הצמיחה של תעשיית המחשבים האישיים (באופן עולמי, אפל אמרה כי מחשבי המק עלו ב-1 אחוז, לעומת ירידה של 8 אחוזים על ידי מחשבי PC ב- כְּלָלִי).
