אפל וחברות גדולות אחרות צריכות להיות כפופות לשיעור מינימלי של מס חברות בכל המדינות, הציע שר האוצר של גרמניה, על מנת למנוע מענקיות טכנולוגיה וארגונים רב לאומיים אחרים להתחמק ממיסים, למרות שהחברות הרב לאומיות מצייתות כיום לכל החוקים הקיימים כיום. .
שר האוצר אולף שולץ מתעקש שצריכה להיות "רמת מס מינימלית עולמית שאף מדינה לא יכולה לרדת ממנה", ביחס למס חברות. המטרה הנעלה, שתדרוש הסכם של כמעט כל המדינות אם הוא ייושם אי פעם, תבטיח שחברות ישלמו לממשלות סכום נכבד של מס, ללא קשר לתחבולות פיננסיות שהחברות מבצעות כדי למזער את הוצאות המס שלהן.
אי עמידה בהצעה תענה על ידי צעדים נוקשים יותר ממה שזמינים כיום לרגולטורים.
כתיבה במאמר אורחעֲבוּר עולם ביום ראשוןומנוקדעַל יְדֵי רויטרסהשר יעץ שהצעד נשקל לצד רעיונות דומים שדנה בצרפת בנושא, לעודד חברות כמו אפל, אמזון וגוגל לשלם סכום נכבד של מסים מקומיים בכל שוק שהם פועלים בו, במקום לגנוב הכנסות באמצעות אחר מדינה עם שיעור מס נמוך בהרבה.
שולץ מייעץ שהכללים יצטרכו גם להקשות על חברות להעביר כספים למקלטי מס, שם הם יכולים להצטבר ולהימנע ממרבית המסים. לדברי שולץ, כלכלת האינטרנט "מחמירה את הבעיה" הנגרמת כתוצאה מהגלובליזציה, ומקלה על הצבת "רווחים במקומות בעלי מס נמוך".
למרות שלכאורה לא מעשי להקים אותה בקנה מידה עולמי, ההצעה היא חלק מהמאמצים המתמשכים של האיחוד האירופי לנסות לגרום לחברות כמו אפל לשלם יותר מס. אירופה ניסתה להתאים את שיעורי המס בכל האיחוד, אבל מדינות כמו אירלנד שמציעות שיעורי מס נמוכים מאוד מתנגדות למאמצים כאלה.
דבריו של שולץ באים לאחר ההכחשה של ספטמבר לדיווח שהמשרד ויתר על תוכניות להעלות מסים על חברות טכנולוגיה, לכאורה משום ש"דמוניזציה" של חברות כאלה "לא יצרה". בעוד הדו"ח התבסס על מסמכים פנימיים, דובר טען כי הם צוינו "באופן סלקטיבי" כאחת מני רבות, והבטיח ששר האוצר טרם קיבל החלטה לגבי מכשיר מס אחד או יותר.
במרץ חשפה הנציבות האירופית תוכניות שיחייבו חברות גדולות לשלם מסים בכל רחבי האיחוד האירופי, ולא רק במדינה שבהן.מטה אזורי.
אפל נחשבת למטרה מרכזית של ההצעות, בין היתר בשל הכנסותיה הגבוהות באירופה שהיא מזרימה דרך המטה שלה באירלנד.
פסיקה משנת 2016 של הנציבות האירופית הכריזה על אירלנד חייבת לגבות מיליארדי מיסים מאפל, לאחר שהתגלה כי האריכהטיפול מס מועדףלחברה. אפל שילמה מאז את הכל 13.1 מיליארד יורויתרה (15.3 מיליארד דולר), כמו גם 1.2 מיליארד אירו בריבית, לחשבון נאמנות בשליטת ממשלת אירלנד.
גם אפל וגם אירלנד מערערות על פסק הדין בסתיו הקרוב.
