הפרק האחרון של ההשוואות של AppleInsider בין מהדורת האייפד האחרונה לאחרות במגוון המוצרים מציג את המהדורות המוקדמות ביותר, ומראה עד כמה התקדם הטאבלט של אפל בשמונה שנים בלבד מאז המשלוח הראשון של האייפד המקורי ב-3 באפריל 2010, תוך שמירה על אותו מראה כללי כמו קודמיו.
בפוסט קודם, האייפד 2018הושווה ישירות לחלק מהאייפד יוצאמהשנים האחרונות, בניסיון להציע אם הבעלים ירוויחו משדרוג לגרסה העדכנית ביותר. התוספת של Apple Pencil אפשרה גם השוואות עםדגמי iPad Pro הנוכחיים, מה שמציע שזו תהיה הצעת ערך טובה למי שרוצה להשתמש ב-Apple Pencil ללא הגברת המפרט.
ביצוע השוואה דומה ממוקדת שדרוג עם מהדורות טרום-iPad Air תהיה לא הוגנת בעליל בשל ההתקדמות שאפל כללה בדגם האחרון. אמנם לא מדובר בהשוואת שדרוג חד-צדדית במיוחד, אך מסתכלים על המפרט של ארבעת הדורות הראשונים של האייפד ושלשחרור 2018בהחלט מדגיש את השיפורים שהכניסה אפל בטאבלט לאורך זמן, כמו גם את מה שנשאר זהה.
מראה חיצוני ותצוגה
אפל שמרה על המסך של קו האייפד הראשי שלה באותו גודל לאורך כל חייה, למעט הספין-אופים של ה-iPad mini וה-iPad Pro, כאשר התצוגה החתומה של 9.7 אינץ' נשארה סטטית בשמונה השנים האחרונות.
הרזולוציה המקורית של ה-iPad של 1024 על 768 פיקסלים שימשה רק שני דורות מכשירים, והחלפה בשלישי עבור פאנל ברזולוציה של 2048 על 1536, שלמעשה נשאר זהה מאז הכללתו ב-2012. אותו גודל ורזולוציה פירושם צפיפות הפיקסלים נשארה על 264ppi במשך שש שנים, אפילו בדגם החדש ביותר.
המשקל של מכשירי האייפד המודרניים קל למדי בהשוואה לדגמים המוקדמים יותר, כשהמשקל המקורי שוקל 1.5 פאונד עבור דגם ה-Wi-Fi, 1.6 פאונד עם סלולר. המשקלים של הדגם המודרני 1.03 ו-1.05 פאונד נובעים מהדחיפה של אפל להקל על האייפד עד כמה שיותר קרוב לפאונד, שהופעלה במערך האייר.
העובי הושפע גם הוא באופן דומה למשקל, והורד מעובי 13.4 מילימטר של הדגם הראשון ל-9.4 מילימטרים בדור הרביעי. האייפד אייר והאייפד אייר 2 הורידו הכל ל-7.5 ו-6.1 מילימטרים בהתאמה, ואז חזרו ל-7.4 מילימטרים ו-7.5 מילימטרים במהדורות של 2017 ו-2018.
דבר בולט נוסף שנשאר לאורך קו האייפד הוא השימוש בכפתור הבית. לארבעת הדגמים המוקדמים הללו לא היה Touch ID, מכיוון שזה לא הוצג עד לאייפד אייר 2.
למרות שהאייפון X הציג את הקונספט של ה-notch ו-Face ID, האייפד החדש משתמש במקום זאת בשפת העיצוב הדקיקה של המקור. לצופים מבחוץ, האייפד של 2018 נראה כמו אייפד, וזה כנראה מה שאפל רוצה שאנשים יחשבו עכשיו.
ביצועים
ברור שכמו עם אלמנטים אחרים של מחשוב, האייפד שיפר את יכולות העיבוד שלו לאורך זמן. בעוד שהמקור הלך עם A4 חד-ליבתי במהירות 1GHz כמעבד שלו, ואחריו דגמים דו-ליבים חזקים יותר, אלה מאולפים בהשוואה ל-A10 Fusion מרובע ליבות 2.22GHz עם מעבד משותף M10 שה-iPad 2018 משתמש בו.
אפל גם נתנה לאייפד יותר ויותר זיכרון RAM לשחק איתו, כשהיא מציעה במקור 256MB של זיכרון, אבל לאחר מכן הכפילה אותו והכפילה אותו שוב לשתי המהדורות הבאות עד שהגיע ל-1GB, ואז עברה ל-2B מה-Air 2 ואילך. לאייפד הנוכחי 2018 יש פי שמונה מכמות הזיכרון מהמקור.
כל זה עוזר לציון ה-iPad של 2018 גבוה פי כמה מקודמיו במדדים. בעוד שלאייפד המקורי אין תוצאה מתועדת עבור רף זה, הדגם של הדור השני צבר 356 נקודות במבחנים מרובים ליבות ו-574 נקודות, כאשר הדור הרביעי הצליח לפרוץ לארבע ספרות עבור ריבוי ליבות בדיקה עם 1331.
ה-iPad 2018 בהשוואה השיג 3254 במבחני הליבה הבודדת שלו, פי 9.8 מהציון של הדור השני של ה-iPad. זה סיפור דומה לביצועים מרובי ליבות, כאשר ה-5857 המוקלט שלו משווה ליותר מפי עשרה מהניקוד שהשיג הדגם בן השבע.
הַדמָיָה
לאייפד המקורי לא היו מצלמות כלל, אבל אפל כללה את ה-FaceTime והמצלמות האחוריות בדגם הדור השני. למרות זאת, אלה לא היו רכיבי הדמיה מעולים לגמרי, כאשר האחורי מסוגל לתמונות סטילס של 0.7 מגה-פיקסל וסרטון 720p, בעוד שהחלק הקדמי השתמש בחיישן של 0.3 מגה-פיקסל.
בדור השלישי, אפל החליפה את המצלמה האחורית לחיישן 5 מגה-פיקסל, שנשמרה בקו המוצרים עד לאייפד אייר 2, שהחליפה אותה לדגם 8 מגה-פיקסל שעדיין נמצא בשימוש היום. מהדור השלישי, המצלמה האחורית הצליחה להקליט וידאו ברזולוציית 1080p, אך בעוד שהאייפד פרו והאייפונים מסוגלים כעת לצלם צילומי 4K, זה עדיין לא הופעל באייפד.
המצלמה הקדמית עברה מהפך דומה, אך התעכבה מעט. מצלמת ה-0.3 מגה-פיקסל נשארה עד לגרסת ה-1.2 מגה-פיקסל בדגם הדור הרביעי, שאפשרה גם הקלטת וידאו ברזולוציית 720p, התכונה שוב נשארה עד היום ללא כל שיפור נוסף.
קישוריות ושונות
הטכנולוגיה שמניעה את ה-Wi-Fi באייפד עברה רק כמה שינויים במהלך חייה, בין היתר בשל התחלופה האיטית הכוללת שלה לפרוטוקולים חדשים יותר. המקור התחיל עם תמיכה ב-802.11n, אך לא עלה ל-802.11ac עד ל-iPad Air 2.
קישוריות בלוטות' קפצה גם היא בשלבים, כאשר שני הדגמים הראשונים תומכים ב-Bluetooth 2.1+EDR (Enhanced Data Rate), ואחריהם תמיכה ב-4.0 בשלישי וברביעי. הדגמים הנוכחיים כוללים תמיכה ב-Bluetooth 4.2.
שינוי אחד שנשאר עם האייפד במשך זמן רב הוא יציאת ה-Lightning, שהחליפה את מחבר 30 הפינים ששימש בשלושת דורות האייפד הראשונים. גם רק באייפד אייר הראשון, אפל כללה שני רמקולים בקו האייפד, כלומר דגמים מוקדמים יותר נאלצו לציית לרמקול בודד.
יש לציין שכוח הסוללה של הדגם האחרון אינו כה גבוה בהשוואה למהדורות קודמות. לאייפד הדור השלישי והרביעי היו סוללות של 43 וואט שעה, כשליש יותר במונחים של קיבולת מגרסת האייפד האחרונה של 32.4 וואט שעה.
מוזרות בלתי צפויה נוספת היא האופן שבו יכולות האחסון נשארו ללא שינוי יחסית לאורך זמן. בעוד אפשרות ה-16GB נעלמה יחד עם 64GB, קיבולת ה-32GB תמיד הייתה זמינה מאז האייפד המקורי, בעוד שקיבולת 128GB קיימת מאז הדור הרביעי.
שלוש יכולות אחסון היו זמינות בהתחלה, והתרחבו לארבע בדור הרביעי, אך כעת יש רק שתי אפשרויות גודל לבחירה בדגם האייפד האחרון.
חוק מור מת על שולחן העבודה, אבל לא בטאבלט
כפי שנאמר קודם לכן, אין טעם להציע שכדאי לשדרג לדגם החדש ביותר, מכיוון שהוא בהחלט הולך להיות חזק יותר ובאופן כללי טוב יותר לשימוש מבחינת מפרט בהשוואה לאייפד הראשוניים. יש גם סיבות לשמור על האייפדים המקוריים במקום לבצע את הצעד, כגון תאימות אפליקציות לגרסאות iOS ישנות יותר שאינן ניתנות לשימוש בדגמים חדשים יותר, או רגשנות ישנה רגילה.
עם זאת, יש שתי דרכים לקחת בחשבון בהשוואה זו: שיפורים ומפרטים סטטיים.
בשבע שנים שיפר האייפד את כוח העיבוד שלו פי עשרה, כשיש לו גם פי שמונה זיכרון RAM וצפיפות הפיקסלים כפולה מהגרסה המקורית. אלו שיפורים מסיביים לאורך זמן, וסביר להניח שישתפרו עוד יותר ככל שאפל תמשיך לשכלל את העיצוב.
עבור אזורים שנשארו זהים, גם אלה מתחלקים לשני מחנות. רכיבים כמו המצלמה והסוללה מקבלים שיפורים מעת לעת, ואפשר בהחלט שגרסאות חדשות יותר של אלה, ואפילו התצוגה, יוצגו בדגמים עתידיים.
באשר לאזורים כמו גודל המסך והרזון, אלו כנראה יישארו עקרונות הליבה בפילוסופיית העיצוב של אפל בעתיד הנראה לעין. אפל רוצה שהמוצרים שלה יהיו ניתנים לזיהוי על ידי כולם, והיצמדות לאותם עקרונות בסיסיים של תצוגה בגודל ספציפי עם כפתור בית וגוף דק למשך תקופה ארוכה בהחלט עוזרת לאנשים לדעת אם מכשיר הוא אייפד, אפילו שמונה שנים בהמשך.
