היסטוריה קצרה של האייפד, הטאבלט של אפל פעם ועתיד

3 באפריל מציין את יום השנה השמיני להשקת האייפד ומשלוחיו הראשונים - והיום הזה הביא מוצר שחולל מהפכה בהגדרה של טאבלט וזכה להצלחה גדולה. אבל, האייפד נאבק עם זהותו בתקופה האחרונה לאור סמארטפונים גדולים וחזקים יותר.

בְּרֵאשִׁית

אפל התנסתה בטאבלטים הרבה לפני שהאייפד יצא. מחשבי כף היד של Newton MessagePad - שמקורם ב-1993 - היו ללא ספק דמויי טאבלט, אם כי גסים בסטנדרטים מודרניים עם אפליקציות מוגבלות, צגים בשחור-לבן ותלות מוחלטת בחרט. החברה גם יצרה אב טיפוס של טאבלט חזק יותר מבוסס PowerBook בשם PenLite, אך החליטה לא לשלוח אותו.

העבודה על האייפד עצמו מתחילה למעשה בשנת 2004, כאשר המעצב ג'ונתן אייב ואחרים יצרו אב טיפוס חדש של טאבלט. המוצר היה אמור להישלח במקור לפני האייפון, אך החברה החליטה שהאחרון חשוב יותר, והציגה אותו לראשונה ב-2007 תוך שימוש בטכנולוגיות דומות.

לאחר שהאייפון הפך ללהיט, שמועות הסתחררו סביב תוכניות הטאבלטים, עם דיווחים סותרים איך ייקרא מוצר ומה הוא עשוי לעשות. לבסוף, מנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס, הכריז על ה-iPad ב-27 בינואר 2010 במרכז ירבה בואנה בסן פרנסיסקו - מיד עורר גלים של ציפייה וספקנות כאחד.

הדור הראשון

הזמנות מוקדמות החלו ב-12 במרץ 2010 לפני תאריך יציאה בארה"ב ב-3 באפריל בחנויות המקוונות והאאוטלט של אפל. בתחילה, רק דגמי Wi-Fi היו זמינים - דגמים בעלי יכולת דור שלישי נאלצו להמתין עד 30 באפריל, ולאחר מכן ניתן היה להשתמש בהם רק עם AT&T בתוכניות בלתי מוגבלות או 250 מגה-בייט. רק ב-28 במאי כל אייפד יהיה זמין מחוץ לארה"ב

הודות להשתלטות החברה על PA Semi, האייפד היה המוצר הראשון שהשתמש במעבד בעיצוב אפל, ה-A4. הוא כלל גם צג בגודל 9.7 אינץ', 1024 על 768 פיקסלים, ואפשרויות לאחסון של 16, 32 או 64 גיגה-בייט.

הישג החתימה של הטאבלט היה הבאת ממשק הרב-מגע של האייפון לתצוגה גדולה בהרבה, מה שמאפשר לו להתנהג יותר כמו מחשב נייד. למרות שעדיין חסרה לו מערכת קבצים פתוחה או התאמה אישית רבה, אפל פיתחה עבורו גרסה מותאמת אישית של מערכת ההפעלה של האייפון, למשל מאפשרת לאנשים להשתמש באפליקציות ובמסך הבית בכל כיוון - שלא כמו האייפון, שבאותו זמן היה אנכי לחלוטין.

המוצר גם בישר את הגעתם של iBooks ו-iBookstore, מתוך ציפייה שאנשים ירצו לקרוא ספרים, מגזינים ועיתונים בפורמט החדש. הקנוניה של אפל עם מוציאים לאור כדי להילחם בדומיננטיות של אמזון בספרים אלקטרוניים תגרום בסופו של דבר לנזיפות משפטיות חמורות.

המכירות של האייפד היו חזקות מחוץ לשער. יותר מ-300,000 נמכרו בהשקה, ועד 3 במאי, מיליון. לקראת סוף השנה, מכשירי האייפד מכרו יותר מחשבי Mac על בסיס רבעוני.

אייפד 2

ה-iPad 2, ששוחרר ב-11 במרץ 2011, כלל מעבד A5 מהיר יותר, אך היה אולי המשמעותי ביותר לחידוד העיצוב והמושגים של אפל. המוצר היה גם קל יותר וגם דק יותר, והיה הדגם הראשון שתמך בכיסויים חכמים, והוסיף מגנטים שלא רק שמרו על כיסויים מחוברים אלא היו מעירים אייפד בפתיחה. גירוסקופ כמו גם מצלמות קדמיות ואחוריות פתחו פונקציות חדשות אחרות, כולל FaceTime.

במובנים רבים, האייפד 2 הפך לסוס העבודה של טאבלט של אפל. המכשיר נשאר במכירה במשך שנים, עם עדכון מינורי לאחר יציאת הדור השלישי לאייפד, כיווץ את גודל ה-A5 ושיפור צריכת החשמל. הוא הצליח להריץ שש גרסאות שונות של iOS, מ-4 עד 9.

בערך בתקופה זו החלה אפל לדחוף את האייפד כמוצר חינוכי - יוזמה שרק תאיץ בשנים הקרובות.

"האייפד החדש" ואייפד מיני

הדור השלישי של ה-iPad של 2012 בנוי על הבסיס הזה עם מעבד A5X כפול ליבות, גרפיקה מרובעת ליבות ותצוגת הרטינה הראשונה אי פעם באייפד, דוחף את הרזולוציה ל-2,048 על 1,536. זה גם תמך ב-LTE, אם כי לא בכל העולם.

מכשיר הדור השלישי היה נמוך יותר עבור מסך הרשתית. אז, דור רביעי לאייפד - שיצא באוקטובר באותה שנה - קיבל את אותו עיצוב כולל ושדרג אותו עם שבב A6X, FaceTime HD ותאימות LTE רחבה יותר. זה היה גם האייפד הראשון שאימץ יציאת Lightning, ונטש מחברי 30 פינים.

בניסיון להדוף מכשירים כמו Amazon Kindle Fire ו-Google Nexus 7, הכריזה אפל במקביל על ה-iPad mini, טאבלט עם מפרט דומה לאייפד 2 אך בפורמט קטן וקל יותר של 7.9 אינץ'.

אייפד אייר ומיני 2

האייר, שנשלח בנובמבר 2013, היה עוד דקירה רצינית בעיצוב מחדש של האייפד. המכשיר היה אפילו דק יותר ב-7.5 מילימטרים, וקל ב-22 אחוז מהאייפד 2. השוליים הצטמצמו, המצלמות שודרגו, והוא עבר למעבד A7 התואם למעבד תנועה משותף M7.

משלוח בערך באותו זמן היה ה-iPad mini 2, דומה ברוב הבחינות ל-Air - מעל הכל, מה שהופך את הקפיצה למסך Retina. מחשבה הייתה צריכה להיות על המיני הראשון.

אייפד אייר 2 ומיני 3

עד 2014 האייפד הפך לפחות מוצר מרקיזה, ככל הנראה בצל השקת האייפון 6 ו-6 פלוס, האייפונים הראשונים של אפל בגודל של יותר מ-4 אינץ'. זה הודגם על ידי ה-Air 2 - שזכה בעיקר ל-Touch ID, מעבד A8X משולש ליבות ו-2 גיגה-בייט של זיכרון RAM - אבל במיוחד ה-Mini 3, שהיה בעצם Mini 2 עם Touch ID.

iPad Pro, Apple Pencil ו-Mini 4

בניסיון להמריץ את המכירות וליצור את האייפד ככלי רציני, בספטמבר 2015 הוכרזה ה-iPad Pro הראשון, טאבלט בגודל 12.9 אינץ', 799 דולר עם מעבד A9X, 4 גיגה-בייט של זיכרון RAM DDR4, יציאת ה-Smart Connector הראשונה ו מקלדת חכמה אופציונלית, בתוספת תמיכה ב-Apple Pencil - חרט עם אחזור נמוך עם רגישות לחץ וזיהוי זווית. בעוד שהעיפרון התקבל בסופו של דבר היטב, הוא ספג לפעמים ביקורת על תג המחיר שלו ב-99 דולר והמיקום של מחבר ה-Lightning שלו, מה שגורם לו לבלוט החוצה כמו ספייק כשהוא מחובר לאייפד.

דגם Pro בגודל 9.7 אינץ' יגיע במרץ 2016. זה שודרג לאחור ל-2 ג'יגה-בייט של זיכרון RAM וגרסה קצת יותר איטית של ה-A9X, אך הציג את ה-Retina Flash לתמונות חזיתיות, והבזק True Tone מאחור. המותג True Tone הוחל גם על התצוגה שלו, המותג הראשון של אפל המסוגל להתאים את טמפרטורת הצבע לתאורת הסביבה.

ה-Mini 4 - עדיין האחרון של אפל בקו המיני - נחשף במקביל ל-Pro 12.9 אינץ'. הטאבלט קיבל מעבד A8 ו-2 גיגה-בייט של זיכרון RAM, ושוב השאיר אותו בעקבות אחיו הגדולים.

עם זאת, כל שלושת הטאבלטים תמכו בתכונות ריבוי משימות חדשות דרך iOS 9: Slide Over, Split View ותמונה בתמונה.

2017 ואילך

אפל שינתה את קו ה-iPad Pro ביוני האחרון, והבטיחה שלשניהם יש שבבי A10X משושה ליבות של 2.34 גיגה-הרץ, 4 גיגה-בייט של זיכרון RAM וצגי True Tone, תוך שדרוג הגודל הקטן יותר ל-10.5 אינץ' עם מסגרת קטנה יותר. "ProMotion" הגדילה את קצב הרענון של המסכים שלהם ל-120 הרץ.

כדי להחליף את האייפד אייר 2 המזדקן, החברה הוציאה במרץ 2017 אייפד "תקציב" בגודל 329 דולר בגודל 9.7 אינץ', חמוש במעבד A9 ו-2 גיגה-בייט של זיכרון RAM. חסרו לו כמה תכונות Pro כמו פלאש אחורי, תצוגת True Tone ותאימות Apple Pencil.

החברהעדכן את ה-iPad התקציביבאירוע העיתונות של "Field Trip" בשיקגו, מה שמעניק לו שבב A10 ותמיכה בעיפרון תוך שהוא עדיין מתאפק בדברים כמו צג True Tone והבזק אחורי. לבתי ספר מחיר הטאבלט היה 299 דולר.

iOS 11, ששוחרר בספטמבר 2017, שיפר עוד יותר את ריבוי המשימות עם תוספות כמו תחנת עגינה דמוית Mac, אפליקציית קבצים ייעודית וגרירה ושחרור עבור אפליקציות תואמות.

לאן נמשיך מכאן?

שמועות עדכניות מצביעות על מקצוענים חדשים שיופיעו ביוני,מצויד ב-Face IDכמו ה-iPhone X. הם צפויים לוותר על כפתורי הבית הפיזיים בו-זמנית, ולצמצם את הגודל והמשקל עוד יותר, אם כי כנראה שהצגים שלהם לא ילכו לגמרי מקצה לקצה.

החברה צפויה להתאפק עם המעבר מ-LCD ל-OLED, מכיוון שהאחרון כבר יקר מספיק באייפון. בפנים הטאבלטים יעברו כנראה למעבדי "A11X" שמונה ליבות.

העתיד של 2019 ואילך אינו ברור. אפל כנראה תעבור ל-OLED או ל-MicroLED, אבל רק ברגע שזה יהפוך לרווחי. בשלב מסוים החברה עשויה להיאלץ להפוך את מכשירי האייפד ליותר דמויי Mac, אם לא על ידי פתיחת מערכת הקבצים שלהם, אז על ידי תמיכה בעוד ציוד היקפי והפיכת iOS לגמישה ככל האפשר.

חידת האייפד

לא ברור מה אפל חשבה על מחזור צרכנים לאייפד. נראה שהם ציפו למחזור של שנתיים כמו האייפון, כשבפועל הם קיבלו משהו קרוב לארבע שנים, כמו המק. האייפד בנוי להחזיק מעמד, כך שאפל עשויה להיות קורבן להצלחה שלה בהקשר זה.

זה הוביל לאיזו דרמה הקשורה לוול סטריט, ולציפיות שהאייפד הוא מוצר גוסס. אבל, האייפד נמכר עכשיו בנפח קצת יותר מאשר ה-Mac, במחיר ממוצע נמוך יותר בסביבת מכירות כביכול יורדת.

האייפד לבדו הוא כמחצית מהיקף המכירות הכולל של Dell של כל החומרה שלו. זה לא מוצר ללא מוצא, והוא והאייפון שלחו את שוק המחשבים בספירלה מטה.

האייפד לא הולך לשום מקום.