סקירה: אייפד אייר מהדור החמישי של אפל

כשאפל הכריזה על האייפד אייר, החברה אמרה שמילים לבדן לא יעשו את זה צדק - המשתמשים היו צריכים להרגיש את הטאבלט האחרון שלה כדי להעריך באמת את ההבדל. מסתבר שהם צדקו.

האייפד אייר הוא הדור החמישי של טאבלט בגודל מלא של אפל. הוא כולל את אותו צג רטינה בגודל 9.7 אינץ' שנמצא בדגמי הדור השלישי והרביעי הקודמים, עם עיצוב דק וקל משמעותית מקודמיו.

אפל השיגה זאת בין השאר על ידי הקטנת המסגרת בצידי התצוגה, מה שהעניק לטאבלט בגודל מלא מראה ותחושה דקיקים יותר. זה אותו עיצוב שהפך את ה-iPad mini של אפל להצלחה פרועה כל כך.

התמחור באייפד אייר זהה לזה שהיה תמיד עבור הטאבלטים בגודל מלא של אפל. דגם הכניסה ל-Wi-Fi בלבד מציע 16 גיגה-בייט של אחסון, עם קיבולות מוכפלות עבור 100 דולר נוספים, עד 128 גיגה-בייט. דגמים עם מכשירי רדיו סלולריים ו-GPS מגיעים עם פרמיה של $130.

האייפד אייר מגיע גם בשתי אפשרויות צבע: "אפור חלל", גב אלומיניום עם חזית שחורה ודגם "כסף" עם חזית לבנה. לסקירה שלנו, בדקנו גם את הדגמים הלבנים וגם הדגמים האפורים בחלל בקיבולת של 32 גיגה-בייט.

לְעַצֵב

מבחינה חיצונית, הרבה השתנה מהאיטרציות השניות, השלישיות והרביעיות של האייפד. נעלמה המרכב האחורי המחודד בתלילות, והוחלף בעיצוב עם גב שטוח מהותי שנכנס לתוך קצוות מעוגלים בעדינות. מלפנים, שוליים משופעים מקיפים את זכוכית הכיסוי.

ה-iPad Air הוא תענוג להחזיק. זה קל, דק והבנייה פשוט מרגישה פנטסטית.

כמובן, כל מי שהשתמש באייפד מיני כבר יודע את זה, שכן האייפד אייר החדש הוא בעצם רק גרסה גדולה יותר של הטאבלט המוצלח להפליא של אפל בגודל 7.9 אינץ'. אבל למי שמעדיף את הצג הגדול יותר בגודל 9.7 אינץ' באייפד בגודל מלא, השינויים יתקבלו בברכה.

אפל גילחה כמעט חצי קילו מהאייפד מהדור הקודם שלה, וזה מראה. בעוד שהאייפד הישן הפך לנו כבד במידה ניכרת לאחר שימוש ממושך, זה פשוט מרגיש דק, זוכה לכינוי "אוויר".

מלמעלה: iPad mini, iPad Air, iPad דור שלישי.

ה-iPad Air מגיע במחיר של פאונד אחד בלבד עבור דגם ה-Wi-Fi, בעוד שהגרסה הסלולרית עם GPS תורמת ל-0.05 פאונד. זאת בהשוואה ל-1.44 פאונד ו-1.46 פאונד עבור הטאבלט מהדור הרביעי.

אם מרימים את האייפד אייר ביד אחת, ואת האייפד מיני בשנייה, ההבדל במשקל זניח. עם ה-Retina iPad mini שיגיע בהמשך החודש, ההבדל החומרי היחיד בין הטאבלטים בגודל 9.7 אינץ' ו-7.9 אינץ' הוא גודל המסך.

כפתורי עוצמת הקול של iPad ומתג השתקה. מלמעלה: iPad mini, iPad Air, iPad דור שלישי.

השינוי הוויזואלי הבולט ביותר ממכשירי אייפד מדור קודם הם המסגרת. בהשוואה לאייפד מהדור הרביעי, אפל עזבה כמעט מחצית מהשטח שישב בכל צד של הצג. השוליים העליונים והתחתונים שומרים על רוחב דומה, אך אפל מוגבלת שם במידה מסוימת בגלל כפתור הבית ותשתיות המצלמה הקדמיות.

חיתוך הלוח ב-iPad מציע יתרונות מעבר למשקל מופחת. עם מסגרת קטנה יותר, כמות המרחק הדרוש לאגודלי המשתמש לעבור כדי להגיע לפריטים על המסך הצטמצמה. זהו שינוי מבורך במיוחד בעת שימוש במקלדת הוירטואלית על המסך של האייפד במצב דיוקן.

מאז הדור השלישי של ה-iPad, הטאבלטים בגודל 9.7 אינץ' של אפל הגיעו עם צג Retina בגודל 2,048 על 1,536 פיקסלים, וה-Air אינו שונה. בעוד שהמכשיר החדש לא מעלה את רזולוציית המסך, ניתן לטעון שהאייפד הראשון של הרטינה הקדים את זמנו, כך שבמגמה לא הייתה הכרחית לחלוטין. עיבוד הצבע מדויק, הניגודיות טובה וזוויות הצפייה מהשורה הראשונה.

iPad Air (משמאל) עם iPad mini.

אולי החלק החדש היחיד של הטכנולוגיה המשמש במסך של Air קשור לקלט המשתמש. נראה שאפל הביאה את חיישן המגע היעיל GF2 עם סרט דק של האייפד מיני, מה שמביא לירידה כוללת בצריכת החשמל.

כמו כן, עוצבו מחדש אביזרי ה-Smart Cover ו-Smart Case של אפל. ה-Smart Cover זמין כעת רק בפוליאוריתן, כאשר אפשרות העור מוגבלת רק ל-Smart Case.

iPad Air (משמאל) עם אייפד דור שלישי.

הכיסויים המגנטיים עדיין מדליקים ומכבים את התצוגה, ומתקפלים למשולש המאפשר להעמיד את האייפד. הכיסויים זהים לאלו של האייפד מיני, וכוללים שלוש נקודות קיפול במקום ארבע, וחתך חיבור מגנטי מכוסה לאחרונה שאמור למנוע שריטות בעת חיבור האביזר לאייפד אייר.

בעמוד הבא, פרטים על מה שיש ב-iPad Air, כולל שבב A7 החדש, בתוספת מחשבות וניקוד אחרונות.

פנימיות

הפעלת האייפד אייר היא של אפלA7 מבוסס ARMמעבד, אותה מערכת על שבב שהוצגה עם ה-iPhone 5s בספטמבר. ה-A7 הוא השבב הראשון של 64 סיביות בשימוש במכשיר צרכני נייד, אומרת אפל.

עד לנקודה זו, אף אייפד של רטינה לא חלק מעבד עם האייפון, בעיקר בשל דרישות העיבוד של הצג ברזולוציה גבוהה יותר. בעבר, אפל הייתה משתמשת בסיליקון מותאם במיוחד המבוסס על ארכיטקטורת SoC של סדרת A הנוכחית כדי להתמודד עם הפיקסלים הנוספים. נראה שעם ה-A7, אפל השיגה את חומרת הטאבלט היוקרתית שלה.

iPad Air (משמאל) עם אייפון 5s.

כאשר אפל הביאה את צג הרטינה למערך הטאבלטים שלה עם האייפד דור שלישי, סוג חדש של מעבדים הוצג כדי לדחוף את 3.1 מיליון הפיקסלים המצורפים למסך 9.7 אינץ' שלו. המכונה "A5X", השבב חלק מהירות שעון זהה לגרסת הוניל A5 המשמשת באייפון 4S ובאייפד 2, אבלמוּכפָּלמספר ליבות ה-GPU המשולבות לארבע והוסיף זיכרון RAM נוסף של 512MB.

עבור ה-iPad מהדור הרביעי, אפל השתמשה בגרסה אחרת של "X", ה-A6X, שהגבירה שוב את כוח סוס העיבוד הגרפי על פני ה-A6 הרגיל על ידי הוספת ליבת GPU נוספת ותת-מערכת זיכרון שתמכה ב-LPDDR2-1066 DRAM מהיר יותר.

בניגוד לשני קודמיו, האייפד אייר משתמש באותו שבב A7 שנמצא באייפון 5s ובאייפד מיני הקרוב עם תצוגת רטינה, וחוזר למודל שיתוף הרכיבים המשמש עם האייפד 2. הארכיטקטורה של ה-A7 לא השתנתה, אבל אפל נתנה לו מעט מהירות שעון גבוהה יותר ב-3.9GHz, או 100Mhz מהר יותר מה-5s.

מרווח אוויר בין מסך הרטינה של iPad Air לזכוכית הכיסוי.

מפעיל אתGeekbench 3אפליקציית הבנצ'מרקינג, ה-Air השיגה ציון ליבה בודדת של 1,483 וציון ריבוי ליבות של 2,690. זאת בהשוואה ל-iPad mini הנוכחי מסוג A5 בעל עוצמה 2, שניהל ציונים חד ורב ליבה של 262 ו-496, בהתאמה. מכיוון שהיה לנו אייפד דור שלישי בהישג יד, גם הוא הועמד למבחן והוציא ציונים של 249 ו-491. הרבה השתנה מאז ה-A5X.

הצטרפות ל-Zippy A7 SoC על לוח ההיגיון של ה-iPad Air הוא שורה של רכיבים אחרים שהושאלו גם הם מה-iPhone 5s. אחד התכלילים הבולטים יותר הוא החדש של אפלמעבד תנועה M7. בעוד שהשבב מאפשר לאייפון להיות גשש כושר מדויק ויעיל יותר, יישום ה-iPad צפוי להטות לכיוון חיסכון בחשמל מכיוון שהמשתמשים כנראה לא יוציאו את המכשיר לריצה.

ה-M7 אוספת ומעבדת נתונים שנוצרו על ידי הג'ירוסקופ התלת צירים המובנה על ה-iPad, מד התאוצה, ובמקרה של גרסת ה-Wi-Fi + הסלולר, מודול ה-GPS. במקום להעיר את ה-A7 הזולל כוח, ה-M7 מזין מידע חיישן לאפליקציות גם כשהמכשיר ישן. חשוב לאייפד, מעבד התנועה יכול גם לקבוע אם משתמש נייח, הולך או נוהג, כלומר ניתן לכבות משימות רקע כאשר אין צורך.

באשר לקישוריות, ה-Air הוא ה-iPad הראשון של אפל שמשתמש בטכנולוגיה אלחוטית מרובה כניסות ויציאות מרובות (MIMO) המאפשרת מספר חיבורי Wi-Fi בו זמנית מעל 802.11n. המערכת משתמשת באנטנות מרובות כדי לשדר ולקבל נתונים, ומאפשרת מהירויות עד פי שניים מהטמעות רגילות.

מצלמות מעולם לא היו הצד החזק של האייפד, והמגמה הזו נמשכת עם האייר. בעוד שמצלמת iSight הפונה לאחור משתמשת כעת בחיישן מואר בצד האחורי לביצועים טובים יותר בתאורה נמוכה, זה עדיין יורה של 5 מגה-פיקסל ללא פלאש. חסרות מצב הפריצה של האייפון 5s ואפשרויות וידאו Slo-mo של 120 פריימים לשנייה, אם כי כמו דגמים ישנים יותר, המצלמה של ה-Air תומכת בזיהוי פנים, מיקוד אוטומטי, תמונות בטווח דינמי גבוה ורזולוציות וידאו של עד 1080p.

אפל נתנה למצלמה הקדמית גם חיישן מואר בצד האחורי, אבל לא הרבה יותר השתנה מהדור הרביעי של iPad, כולל רזולוציית תמונה של 1.2 מגה-פיקסל. ובכל זאת, הווידאו של 720p יותר מקובל עבור שיחות FaceTime והגדרת המיקרופון הכפול נוחה לשמע ברור.

מסקנות

קשה למצוא פגמים באייפד אייר. אם מסך ה-7.9 אינץ' של האייפד מיני מעט צפוף מדי עבורכם, ואתם מעדיפים את התצוגה הגדולה יותר של טאבלט בגודל מלא, האייפד אייר הוא המלצה קלה.

המצלמות באייפד אייר קבילות בקצרה אבל יכולות לראות שיפורים. אבל באמת, מי משתמש בטאבלט שלו לתמונות באיכות גבוהה?

זו גם אכזבה קלה מכך שה-iPad Air אינו כולל את חיישן טביעת האצבע Touch ID שהציגה אפל עם ה-iPhone 5s בספטמבר. אם כי, יש להודות, זו תהיה תכונה חזקה יותר באייפד אם וכאשר אפל תוסיף תמיכה מרובת משתמשים לפלטפורמת iOS שלה.

זהו הטאבלט הטוב ביותר בגודל מלא בשוק כיום, והוא מנצח בקלות את כל המאמצים הקודמים של אפל עד כה. כל מי שמחפש טאבלט יכול לקנות אייפד אייר בביטחון. זה הסטנדרט החדש.