אפל רושמת פטנטים על מערכת מבוססת קרבה שמפעילה אוטומטית העברות מדיה מאייפון למק

פטנט של אפל שפורסם על ידי משרד הפטנטים והסימנים המסחריים של ארה"ב ביום שלישי מתאר מנשא מדיה נייד שיכול להעביר קבצים ומסמכים למחשב, או כל מכשיר נמען עם תצוגה, לאחר שהמחשב חש שהמכשיר קרוב.

הפטנט האמריקאי של אפלמס' 8,417,779עבור "מכשיר ושיטה לאינטראקציה עם ספק כף יד המארח תוכן מדיה," מתאר בעצם מערכת פשוטה להכנסת מדיה ממכשיר נייד להודעת דואר אלקטרוני, מסמך עיבוד תמלילים, קובץ עריכה צילומי או כל יישום אחר במחשב.

על פי הפטנט, אפל מחפשת להתגבר על אתגרים באינטראקציה עם תוכן המאוחסן במכשיר מדיה נייד, כמו העברת מדיה ממכשיר מארח למחשב, מה שעלול להיות משימה מרתיעה עבור חלק מהמשתמשים.

למרות שלא מוזכר במפורש בשפת הפטנטים, כל מכשיר iOS יכול לשמש כ"נשא מדיה", שכן כל אחד מהם הוא בעל ניידות הכרחית ויכול לארח את סוגי המדיה השונים המתוארים, כגון תמונות, וידאו, מוזיקה וציורים בכתב יד.

המערכת כמעט אוטומטית לחלוטין. ההתקן המארח, בהיותו היחידה הניידת, מזוהה על ידי מכשיר שני ומתחיל העברת מדיה אם נקבע שפעולה כזו היא רצויה. היחידה המקבלת, בהיותה מחשב או מכשיר שאינו כף יד, מכניסה את המדיה לחלון מסמך פתוח, כגון הודעת דואר אלקטרוני.

לדוגמה, משתמש עשוי לרצות להוסיף תרשים לדוא"ל תוך כדי הקלדה. במקום לסנכרן את המכשיר או להעבירו בדרך אחרת דרך חוטים או שיטה ידנית מורכבת אחרת, המשתמש יכול פשוט להעביר את האייפון שלו ליד מסך המחשב ולהכניס את התמונה לגוף הטקסט. בחלק מהתגלמויות, ניתן להכניס תמונות לקובץ עריכת תמונות או למסמכים אחרים הפועלים על מסך המחשב.

האומים והברגים של המערכת מיושמים בקלות במידה מסוימת, לאור ריבוי החיישנים המוטמעים במערך מכשירי ה-iOS של אפל. כדי להפעיל את ההעברה, הפטנט קורא לתקשורת שדה קרוב (NFC), בלוטות', מצלמה או חיישן אחר שיכול לזהות את הקרבה של מכשיר נייד ביחס למחשב. ברגע שנפרץ מרחק סף, המערכת קובעת שרצוי להעביר קבצים. הפטנט אף מציין כי אפילו מגע רגעי בין המכשירים יכול לשמש להפעלת הפונקציה.

לאחר מכן המערכת מזהה איזה סוג של תוכן מועבר, ולאן, לפני תחילת השידור. העברת מסמכים וקבצים ממכשיר אחד לאחר מתבצעת באמצעות Bluetooth, Wi-Fi או כל פרוטוקול אלחוטי מקובל אחר.

אולי הכי חשובה לתהליך היא מסגרת התוכנה שיוזמת ומשלימה את ההעברה. על ממשק זה לקבוע כי המדיה מוכנה לרכישה, ללכוד את המדיה ולהכניס אותה ליישום הפועל המתאים במחשב המקבל. אולם לפני שתעשה זאת, המסגרת מחליטה איזה סוג תוכן מתקבל, כמו גם אילו תוכניות פועלות במחשב הנמען. על ידי קביעת פעילות המדיה והאפליקציה, התוכנה יכולה להחליט בצורה חכמה מה יש לקחת מהמכשיר הנייד והיכן יש להכניס אותו.

משתמש יכול להדגיש מדיה מתאימה במכשיר כף היד או באופן ידני, או פשוט על ידי הצגת הנכס על המסך. יש להם גם אפשרות לבחור היכן תוכנס המדיה באמצעות ממשק גרפי. לדוגמה, ניתן להציג תפריט אפשרויות או חלון קופץ המכיל "הוסף תמונה מצוירת ביד" בעת העברת נכס מצוייר ביד.

בנושא זה, הנכס מציין שניתן להכניס דיאגרמות מצוירות ביד מהתקן המדיה הנייד באמצעות מצלמה המושלכת במחשב הנמען.

אמנם ישנן שיטות של צד שלישי שיכולות לבצע חלק מהפונקציונליות שתוארה לעיל, כגון העברות אלחוטיות ממכשיר iOS למכשיר שפועל במערכת OS X, אך השיטה של ​​אפל היא ייחודית בכל הנוגע לטריגר הקרבה.

לא ברור אם אפל תשלב את התכונה באייפון עתידי או באיטרציה הקרובה של iOS, אך החומרה הנדרשת כבר קיימת במערך הניידים של החברה.

הפטנט הוגש לראשונה בשנת 2010 והוא מזכה את דאגלס ובר כממציא שלו.